היום נבחן לעומק את העבודה שעלינו לעשות על עצמנו,

דרך הבנה של יצירת משחק האשליה שלנו המשפיע גם

על אחרים בעולם

החזון האלוהי מחזיק תחליף לכל מה שאנו כבני אנוש מאמינים וחושבים שאנו רואים עכשיו כעולם שלנו - אם אנו לא רואים את החלפתו של עולם האשליות המבוסס על נפרדות בעולם של אחדות, אז אנו וודאי עדיין מחזיקים בדימויים הפרטיים שלנו. הדימויים האלה הם כאילו שישנו מאחוריהם מחסום להגיע לאהבה טהורה.

אנו לומדים שכל מחשבה שלא באה מאחדות האל מנסה להפריד אותנו מאחדות האל. בתפישת נפרדות מחשבה שבאה מתחושת נפרדות היא מחשבה שיכולה להיות של פגיעה והתגוננות שבאה ממאבק. זה נראה אולי 'שם בחוץ', אבל מה 'שבחוץ' הוא באמת מגיע מההכרה הפנימית.

האגו מחפש להוסיף למחשבות הפגיעה שלנו קריאה לחמלה, אכפתיות ואהדה כביכול וזה מחזק את תפישת הנפרדות. אם אנו רואים מישהו נפצע ואנו מזדהים עם סבלו, כשאנו חושבים שהאדם הזה צריך לסבול כאב עכשיו ומזדהים עם הכאב שלו במחשבה וההרגשה. זה מתחזק כמציאות שלו. ריפוי של השכל שלנו נדרש במצב כזה, כדי שהוא יירפא. כאן נדרשת חשיבה מודעת לעוצמת המחשבה והקרנתה כאשליה. אם אנו דואגים לאדם אהוב, זו מחשבה שמזינה את הפגיעות שלו בתפישה שלנו. כי כל זה מקרין את תמונת הסבל וחוויית הכאב בהתאם למחשבה וההרגשה שלנו.

אם מישהו חולק איתנו אודות ההפסד שלו ואנו מצטרפים לתפישת האבדן שלו, זו מחשבה שמזינה את הקרנת מציאות החוסר שלו, זו סיבה של הקרנת מציאות של אשליה. זו הדרך למעשה של חיזוק העולם המדומה מתוך נבערות, ללא יכולת לצאת ממנו. אלה הם מחשבות פוגעניות כי הם תופסים את ה"בן האלוהי האחד" כחלש ופגיע. אנו עושים אותו כך בהכרה ובהקרנתה על מסך האשליה. מחשבות אלה תוקפות את האמת על ידי תפיסת החצנת האלוהות בחיים כחלשה ופגיעה.

מכיוון שיוצר יכול ליצור רק את עצמו, היצירות צריכות להיות כמו של הבורא. אם אנו רואים את היצירות של האל כחלשות, אנו חייבים לראות את האל כחלש. אולם האמת אומרת לנו שאהבת האל היא כל מה שיש. ושהאל הוא כוחנו ועצמתנו לנצח." התפקיד שלנו לזהות כל מחשבה של פגיעה (דבר שמזייף את האמת הנצחית ) ולתת לה ללכת. רוח הקודש נמצאת בהכרה שלנו מוכנה לעזור לנו לעשות את זה. אנחנו צריכים רק את הנכונות שלנו להפנות כל מחשבה פוגעת או חסרת אמון על אחר, לרוח הקודש. זה יילקח בשמחה על ידה לאור ויראה לנו את החלפתו בתמונה עם האור המבריק.

כאשר אנו לומדים לעשות זאת, הפחד נסוג וכך אנו חווים את כוח האהבה והאמון בחיים יותר ויותר. כשחבר מגיע אלינו עם כאב, אנחנו לא מזדהים עם הכאב שלו, אלא עם כוח האהבה לידידנו. ממקום של שלווה אוהב זה, אנו יכולים להיות מודרכים על ידי רוח הקודש להציע לחבר שלנו כל דבר מועיל באמת באותו רגע. זה עשוי להיות מגע אוהב, מילה נינוחה או רק מחשבה בהתמקדות האמת שבהכרה שלנו, שהכול טוב באמת ובתמים כרגע, דרך הכרה מוארת ולב חסר דאגה.

להיפתח לאהבת הנוכחות הנצחית

עליך לגלות ולהיפתח לעל זמן בעודך חי תחת חוקי הזמן . הנצחי הנו תמיד נוכח בהווה אבל אינך שם לב אליו. השכל עסוק כל הזמן. עסוק בעבר ובעתיד עד שההווה ננעל וחולף לו.

כל עוד הנך מזדהה עם האגו, בפעילות קבועה של ההכרה שדרכה חולף זרם של מחשבות, הרגשות, דימויים, דחפים ותשוקות, אז ההווה חולף עובר לו. כעת אתה מודרך לחיות את החיים לא בעבר או בעתיד. דרוש אמת זאת ותצא מאשליית החיים בה בחרת לחיות, שם את מיקוד תשומת הלב שלך ברגע ההווה. רק כאן קיים הלימוד האמתי של החיים.

ישנו מקום של שקט פנימי בהכרה, שם שלווה נצחית ואהבה שוכנים. היום התאמן והיכנס למקום זה ופתח את השמחה הפנימית השקטה. היום פנה אל האהבה הבלתי משתנה, הנצחית שמזכירה את הזהות האמתית שלך.

מהיום בקש שההכרה שלך תטוהר ממחשבות של נפרדות ובדידות. בקש את השתקפות האהבה. בקש לראות את אשליות העבר של נפרדות עוברות חולפות להן ובמקומן בקש לחוות את אחדות האהבה. פנה זמן לנקות את המחשבות שלך באור האהבה המרפאת. הכר תודה כשאתה נפתח לנוכחות האהבה הנצחית ומקבל את מתנות האור האלוהי של שלווה, אהבה ושמחה.