נכיר מספר מושגי יסוד במחקר כמותי: משתנה, הגדרות והמשערות

נתחיל לעבוד על עבודת הסיכום

בשיעור הקודם למדנו כי חוקרים כמותיים עובדים עם משתנים - הם מחפשים קשר בין משתנים (במחקר מתאמי) או תלות (במחקר סיבתי). בשיעור זה נלמד מהו משתנה, נכיר סוגי משתנים. בהמשך הקורס נלמד לייצג ולחשב מדדים שונים, בהתאם לסוג המשתנים. 

סוגי משתנים

משתנה הוא מושג הניתן למדידה ויש לו כמה ערכים.
ערכי המשתנה יכולים לנוע משני ערכים (משתנה דיכוטומי) כמו מגדר (זכר ונקבה) או לימודים (כן סטודנט ולא סטודנט) ועד ציר שלם של ערכים (רב ערכי) כמו הכנסה או גובה. במחקר כמותי עובדים עם משתנים - מחפשים קשר בין משתנים (מחקר מתאמי) או בודקים כיצד משתנה משפיע משתנה על משתנה אחר (מחקר סיבתי).

ישנם מספר סוגים של משתנים. סוג המשתנה חשוב לשיטת המדידה:
משתנה יכול להיות בדיד או רציף:
משתנה בדיד: משתנה שיכול לקבל רק מספר מצומצם של ערכים. למשל, מספר הילדים במשפחה הוא משתנה שיכול לקבל את הערכים 0, 1 , 2 , 3 , ...18, 19, 20. המשתנה צבע עיניים יכול לקבל רק 5 ערכים.
משתנה רציף: משתנה שיכול לקבל מספר רב של ערכים, ואף ערכים שאינם מספרים שלמים. לדוגמה, המשתנה "ציונים של תלמידים במבחן בסטטיסטיקה" יכול לקבל, באופן תיאורטי כל ערך בין 0 ל- 100. המשתנה גובה יכול לקבל כל ערך בין 0 לבין 250 סנטימטר (בהתייחסות לבני אדם כמובן).

משתנה יכול גם להיות איכותי או כמותי:
משתנה איכותי - שני סוגים: א. שמי (נומינלי) – הגדרות סגורות בהן אין קשר בין הערך למספר. למשל צבע עיניים, מגדר, סוג הלימודים וכולי. נניח שצבע עיניים חום מקבל ערך 1 וכחול מקבל 2 לשם קידוד סטטיסטי – אי אפשר לומד ש-2 הוא יותר מ-1. ב. סידורי (אורדינלי) מדבר על סדר של מספר (מקום ראשון שני וכולי). הרווחים בין מספרים אלה לא מעידים על כמות. כך המקום ראשון בתחרות ריצה יכול להיות קרוב מאוד או רחוק מהמקום שני.
למשתנה כמותי יש ערך למספר ורווח קבוע. יש גם כאן חלוקה נוספת בין א. משתנה רווחי – משתנה שאין לו אפס מוחלט ולכן לא ניתן לדבר על יחס בין הערכים. למשל בטמפרטורה (צלזיוס או פרנהייט) הערך אפס אינו אומר ש"אין טמפרטורה" וניתן להגיע לטמפרטורות הנמוכות מ-0. לכן 20 מעלות אינו מתאר חום הכפול מ-10 מעלות. בגלל בעיה זו משתמשים במעבדות במדדי טמפרטורה אחרים (קלווין) שבהם יש אפס מוחלט. משתנים לדוגמה – טמפרטורה, ידע במבחן;  ו-ב. משתנה יחסי/מנה בו יש אפס. למשל כאשר מכונית נוסעת באפס מהירות היא עומדת. לכן במשתני יחס/מנה ואפשר לחלק משתנה אחד אחד בשני. משתנים לדוגמה – גובה, משקל, ציונים וכולי.

משתנים איכותיים יכולים להיות רק בדידים אך משתנים כמותיים יכולים להיות גם בדידים (כמו מספר ילדים) וגם רציפים (כמו גובה).

במחקר סיבתי (בלבד) מחלקים את המשתנים לתלויים ובלתי תלויים:
משתנה תלוי: הוא המשתנה שאותו רוצים להסביר - הגורם המושפע.
משתנה בלתי תלוי: הגורם המשפיע – הוא המסביר את המשתנה התלוי.
כלומר, ערכי המשתנה הבלתי תלוי הם המשפיעים על ערכי המשתנה התלוי.
לדוגמה – הקשר בין זמן ההכנה למבחן בתנ"ך להישגים בו. "זמן ההכנה למבחן" הוא המשתנה הבלתי תלוי ו"הישגים" הוא המשתנה התלוי כיוון שההכנות אמורות להשפיע על ההישגים.
משתנה תלוי ובלתי תלוי קשורים במטרת המחקר והם יכולים להשתנות. למשל – הרגלי קריאה יכולים להשפיע על הישגים במקצועות העברית וגם להיפך - הישגים במקצועות העברית משפיעים על הרגלי הקריאה. גם הישגים ומוטיבציה יכולים לשמש גם כמשתנים תלויים וגם כבלתי תלויים, כאשר מה שקובע זה מטרת המחקר והניסוי שנעשה.

מחקר במדעי החברה עוסק בעיקר במדידה של במושגים פסיכולוגיים (למשל - אינטליגנציה, אלימות, גזענות וכולי). כאשר מדובר במושגים כאלה, לאנשים שונים יש תפיסה אחרת של המושג ולכן בכל מחקר תראו בפרק המבוא הגדרות. כדי להפוך למשתנה "מדיד" כל מושג עובד שני שלבים של הגדרות - הגדרה תיאורטית ואופרטיבית:
הגדרה תיאורטית מסבירה את משתנה עליו נעשה המחקר (בדומה למילון) – היא צריכה להבהיר למה הכוונה במשתנה ואסור לה להשתמש במושג עצמו (למשל, אסור לכתוב אינטליגנציה היא חשיבה אינטליגנטית). דוגמות להגדרות תיאורטיות הן: אינטליגנציה היא הכושר לחשוב בצורה מופשטת. תוקפנות היא עוינות ואלימות כלפי הסביבה.
הגדרה אופרטיבית מגשרת בין ההגדרה התיאורטית למישור האמפירי המדיד. כלומר ציון הפעולות שנעשות על מנת להגיע להגדרה. אינטליגנציה יכולה להימדד על ידי מבחנים (למשל מבחן וקסלר) הבודקים יכולת לפתור בעיות מילוליות, מספריות ומרחביות; ותוקפנות יכולה להימדד על ידי ספירה של מגעים עוינים (למשל- מכות, דחיפות, יריקות) או תגובות עוינות (קללות, השפלות). רק כך ניתן למדוד תופעה ולומר שמשהו הוא יותר X ממשהו אחר. חשוב שההגדרות האופרטיביות יהיו מספיק רחבות בכדי לשקף את ההגדרה התיאורטית אבל ברורות מספיק בכדי שאנשים שונים יוכלו לבצע את אותן המדידות או מדידות דומות. 

למושגים שימושיים (למשל מגדר, או סוג בית הספר) אין צורך בהגדרות בעוד שלמושגים מופשטים יש חשיבות רבה להתמקדות התיאורטית וההגדרה האופרטיבית. 

***

לדוגמה - ראו כיצד מוגד המושג "חרדה מסטטיסטיקה" באופן תיאורטי וכיצד הבנת המושג מובילה לבניית השאלון (אופרציה של המושג).

למאמר המלא  - שטיינברגר, פ' (2020). סטטיסטיקה או סדיסטיקה? חרדה מסטטיסטיקה בקרב סטודנטיות במכללה להוראה. דפים, 72, 174-151. קישור

במחקר כמותי החוקרים יוצאים למחקר כאשר כבר יש להם תשובה זמנית לשאלת המחקר. בעקבות המחקר החוקרים מאששים (מקבלים) את ההשערה או דוחים אותה. השערות מבטאות קשר בין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי. להשערות מספר מאפיינים:
א. השערה צריכה להתבסס על ההגדרות האופרטיביות של המשתנים וכאלה שניתנות למדידה (גם מבחינת יכולת ביצוע – פיזית, כספית ואתית).
ב. ישנן השערות כלליות (משהו משפיע על משהו – אקלים כיתתי משפיע על הישגי הכיתה), או ממוקדות בכיוון מסויים (באיזה אופן תהיה השפעה – ככל האקלים חיובי יותר, כך ההישגים יהיו גבוהים יותר).
ג. ההשערות מבוססות על ידע מחקרי בתחום או על ידע של תרבות אך אינן יכולות להיות מבוססות על ערכיו האישיים של החוקר. כלומר, אם מחקרים אחרים בתחום מראים על שיפור, ההשערה תדבר על שיפור, וההפך (למשל, למוטיבציה השפעה חיובית על הישגים). במידה ואין ידע קודם ההשערה תנוסח באופן כללי (יש קשר בין מוטיבציה להישגים). 

הנחיות - כיצד לעבוד עם גוגל דוקס