סיכום כל ספר שמואל א 

פרק א אלקנה עולה מדי שנה למשכן שילה יחד עם שתי נשיו פנינה וחנה. הוא נותן לפנינה בניה ובנותיה מנות,ולחנה שלא היו לה ילדים נותן מנה גדולה יותר כי אותה אוהב יותר, וגם מנחם אותה על כך שאין לה ילדים ואומר לה שהוא טוב לה מעשרה בנים. חנה מתפללת תפילה בשקט ומזיזה רק את השפתיים בלי לדבר ונשבעת לה' שבמידה ויתן לה בן היא תקדיש אותו למשכן שילה. עלי הכהן הגדול חושב שהיא שיכורה ושואל אותה למה את מגיעה למשכן שיכורה, והיא עונה שהיא לא שיכורה והיא מתפללת לה'. עלי הכהן הגדול אומר לה שה' יתן לה את בקשתה. לאחר תקופה חנה יולדת את שמואל ולאחר שהוא נגמל מחלב אם מביאה אותו למשכן.

פרק ב חנה מתפללת תפילה הודאה לה' על הולדת בנה שמואל (לאחר הולדתו ילדה גם שלושה בנים ושתי בנות) שמואל עובד במשכן ה' בשילה וחנה נותנת לו מעיל בד ועולה מדי שנה לבקר אותו. חפני ופנחס בני עלי לוקחים יותר ממה שמגיע להם מהקורבן לפני שהחלב מוקטר שהבשר עוד חי. עלי זקן מאוד ושומע את חטאי בניו ומוכיח אותם ולמרות זאת בניו ממשיכים לחטוא כי ה' רוצה שימותו. איש האלקים מגיע לעלי ואומר לו שחופני ופנחס ימותו באותו יום וכל הצאצאים שלו ימותו בגיל צעיר.

פרק ג שמואל מנסה לישון אבל שומע מישהו קורא לו הוא חושב שזה עלי ומגיע עליו ועלי אומר לו שזה לא הוא ושיחזור לישון וכך עוד פעם. בפעם השלישית עלי אומר לו שיחזור לישון אבל במידה ועוד פעם ישמע מישהו קורא לו יגיד ״דבר כי שומע עבדיך״ שמואל שומע שוב ואומר ״דבר כי שומע עבדיך״ וה' אומר לו שבית עלי מקוללים ולא יתאפשר לחפר על החטאים שלהם בקורבנות. עלי שואל את שמואל מה ה' אמר לו בלילה והוא אומר לו את כל מה שה' אמר. שמואל גדל והופך לשופט מדן ועד באר שבע. ה' ממשיך להתגלות לשמואל בשילה.

פרק ד בנ״י נלחמים נגד הפלשתים ומפסידים (כ- 4,000 הרוגים לבנ״י) בנ״י חוזרים למחנה וזקני העם מחליטים לקחת את ארון ה' משילה לשדה הקרב. פלשתים מבינים שארון ה' הגיע לשדה הקרב ומפחדים אבל ממשיכים להילחם ולנצח בניצחון גדול את בנ״י, 30,000 חיילים של בנ״י נופלים בקרב בהם גם חפני ופנחס בני עלי וארון ה' נלקח בשבי. איש מבנימין רץ מהמלחמה לשילה שם מבשר לעלי ש- 1. 30,000 מבנ״י מתו 2.שני בניך מתו 3. ארון ה' נלקח בשבי. שעלי הכהן שומע שארון ה' נלקח בשבי מרוב העצב נשבר לו עמוד השדרה בגב והוא נופל ומת. עלי מת בגיל 98 כאשר הוא עיוור, שפט את ישראל 40 שנה. אשתו של פנחס שומעת על כך במהלך ההריון ומתה אבל התינוק נשאר בחיים. התינוק נקרא אי כבוד כי גלה כבוד מישראל כאשר נלקח ארון ה'

פרק ה ארון ה' מגיע לעיר הפלישתית אשדוד לבית דגון (אלוהי הפלשתים) וגורם לו ליפול, בפעם השניה אחרי שהרימו את דגון הוא נפל וגם הידיים והראש שלו היו כרותים. אחרי זה יש גם טחורים באשדוד, וחכמי הפלשתים מחליטים להעביר את הארון לגת וגם שם יש טחורים, פלשתים רוצים להעביר את הארון לעקרון אבל אנשי עקרון לא מסכימים.

פרק ו פלשתים מבינים שארון ה' עושה להם צרות ומחליטים להחזיר את הארון (בתוספת מנחה של 5 טחורי זהב ו-5 עכברי זהב) ושמים על עגלה חדשה ושתי פרות שלא הרימו שום דבר לעולם והילדים שלהם בצד אחד ובית שמש (בשליטת בנ"י) בצד שני. הטבע של פרה זה ללכת לבנים שלה, אבל במידה והפרות ילכו לבית שמש זה סימן שזה לא צירוף מקרים. הפרות הולכות לבית שמש בנ״י חוגגים את הגעת ארון ה' ומקריבים קורבנות והלווים מורידים אותו מהעגלה ושמים אותו על אבן. בגלל חוסר כבוד מתים 50,070 מבנ״י והם עצובים ומחליטים לשלוח את הארון לקריית יערים.

פרק ז בנ״י רוצים לחזור בתשובה ושמואל המחליף של עלי בתור מנהיג אומר להם להשמיד את העבודה הזרה לגמרי ומקבץ את בנ״י למצפה שם מתפלל עליהם. בנ״י גם צמים. הפלישתים יוצאים למלחמה מול בנ״י ושמואל לוקח טלה ומעלה אותו כקורבן לה'. בנ״י מנצחים את הפלשתים וכובשים את הערים שלהם. יש שלום בין ישראל לאמורי. מדי שנה שמואל עושה סיבוב בכל שטחי בנ״י.

פרק ח שמואל זקן ושם את יואל ואביה בניו לשופטים והם לא הולכים בדרכו ולוקחים שוחד ומרמים במשפט. בנ״י מבקשים מלך ה' אומר לשמואל לאפשר להם מלך אבל להגיד להם את המשמעויות של מלך. שמואל אומר להם שמלך יכול לקחת את הילדים שלכם ואת השדות והכרמים שלכם ואת העבדים השפחות והחמורים שלכם ולהפוך אותם לעבדים. בנ״י מבקשים עדיין מלך ושמואל אומר שכל אחד ילך לעירו והוא יטפל בבקשה.

פרק ט לקיש אבא של שאול הולכים לאיבוד האתונות ובנו שאול ונערו הולכים לחפש אותם ולא מוצאים. שאול אומר שכדאי לחזור כי קיש אבא שלי בטח דואג. הנער אומר שכדאי קודם ללכת לאיש נביא בשם שמואל שאולי יעזור לנו למצוא את האתונות. שאול אומר שאין להם כסף ולכן אי אפשר ללכת, נערו מראה לו שיש לו רבע שקל כסף והם מחליטים ללכת. בדרך הם ראו נערות שואבות מים ושאלו אותם האם שמואל נמצא כאן, והם אומרות להם שכן. הם באים לשמואל והוא יוצא לקראתם. שמואל קיבל נבואה מה' ששאול עומד להגיע ויש להמליך אותו למלך. שאול רואה את שמואל ולא יודע שזה שמואל והוא שואל אותו איפה שמואל, והוא אומר שהוא שמואל ושישאר עד הבוקר ולגבי האתונות על תדאג כי כבר מצאו אותם (שאול לא דיבר איתו על האתונות) וגם אומר לו שכל אוצר ישראל שייך לו אז למה לך לדאוג לאתונות?! ושאול אומר לו שהוא משבט בנימין שזה השבט הכי קטן (שכמעט הושמד במלחמות בעקבות פילגש בגבעה) שמואל מביא אותו לחדר מיוחד שלידו והטבח של שמואל מביא לו אוכל רב ושנגמרת הארוחה מדבר עם שמואל על גג, ואז אומר לו שיש לו דבר אלקים.

פרק י ללא שום דבר מקדים שמואל מושך את שאול בשמן ואומר לו שהוא מלך ושתחזור לבית תראה שני אנשים שיגידו לך שנמצאו האתונות ואביך כבר דואג לך ולא לאתונות, ואז תראה שלושה אנשים בדרך לבית-אל שלראשון יש שלושה גדים צעירים, לשני שלושה כיכרות לחם ולשלישי יש מיכל יין, והם יתנו לך שני כיכרות לחם ועליך לקחת, ואז אתה תראה קבוצת נביאים בזמן שהם מתנבאים ואתה תבין את מה שהם מתנביאים וכל הדברים האלה סימן שה' איתך. ואז עלייך לחכות שבע ימים ואני יגיע וימליך אותך במעמד המוני. כל נבואות שמואל בקשר לשאול התקיימו באותו יום. שאול לא מספר לאף אחד על כך שהוא עומד להיות מלך. שמואל עושה טקס המוני ובגורל יוצא שבט בנימין ואז משפחת קיש ואז שאול. שאול נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים אבל מביאים אותו והוא ממולך. רוב העם תומך בהמלכה אבל יש כמה שלא תומכים ושאול מתעלם מהם. שאול חִפֵּשֹ אֲתוֹנוֹת וּמָצָא מְלוּכָה.

פרק יא נחש העמוני מתכונן למלחמה נגד אנשי יבש גלעד שמציעים לו הסכם כניעה, והוא מסכים להסכם כניעה רק במידה וכל אנשי יבש גלעד יורידו את עין ימין לחרפה על ישראל. זקני יבש גלעד מבקשים שבע ימים על מנת לשלוח שליחים שיבדקו אם יש מושיע, ובמידה ואין יכנעו. שליחי יבש גלעד מגיעים ומספרים לבנ״י את מה שקרה ובנ״י בוכים. שאול לוקח צמד בקר וחותך אותם ושולח בכל גבול ישראל תוך איום שמי שלא יגיע למלחמה הבקר שלו היה ככה (חתוך) האיום עוזר וכולם באים למלחמה. הוא פוקד את בנ״י בבזק ויש 300,000 מישראל ו-30,000 מיהודה 330,000 סך הכול שליחי שאול מגיעים לאנשי יבש גלעד ואומרים להם שמחר אנחנו נושיע אתכם מה שגורם להם לשמוח. אנשי יבש גלעד אומרים לנחש העמוני שהם מחר יכנעו. למחרת לפנות בוקר שאול מגיע בהפתעה ומנצח את העמונים. כל העם הולך לגלגל וממליך את שאול שוב הפעם בהסכמת כולם, שאול לא הורג את מי שלא רצה בהתחלה שימלוך.

פרק יב שמואל אומר לבנ"י שאתם ביקשתם מלך וקיבלתם, ושואל אותם האם יש מישהו שלחצתי עליו בשביל לקבל דבר או שקיבלתי ממנו שוחד בשביל לשנות משפט, ומבקש שיגידו לו בשביל שיחזיר לו את מה שמגיע לו, כל בנ"י אומרים שהוא לא חייב להם כלום. שמואל אומר שה' עד לכך ובנ"י מסכימים. שמואל עושה סוג של משפט לבנ"י ואומר שה' העלה אותכם ממצרים ואתם הפסקתם לעבוד אותו והוא שיעבד אתכם ואז הושיע אתכם, ועכשיו ביקשתם מלך וקיבלתם ויש לכם שתי אפשרויות: 1.לעבוד את ה' וה' ימשיך להיות אתכם 2. לא לעבוד את ה' וה' יקשה עליכם . שמואל גם אומר שכסימן ירד עכשיו גשם למרות שזה קיץ, ויורד גשם. בנ"י מפחדים ומבקשים משמואל שיתפלל עליהם ושמואל אומר להם שאין להם מה לפחד כי כל עוד יעבדו את ה' ה' היה איתם.

פרק יג שאול מקים צבא קטן של 3000 חיילים. 2000 איתו ו-1000 עם בנו יונתן. יונתן וחייליו הורגים את נציב פלשתים ושאול מגייס את כל העם וגם פלשתים מתכוננים למלחמה. שמואל אמר לשאול לחכות לו שבע ימים לפני שהוא יתחיל את המלחמה בשביל שהוא יקריב קורבן לה', ושאול מחכה אבל ביום השביעי כמעט כולם הולכים ושאול שדואג שלא ישאר לו צבא מקריב לבד. שהוא גומר שמואל מגיע ואומר לו שבגלל החטא שלו מלכותו לא תמשיך לעולם. שמואל סופר את החיילים ומגלה שנשארו רק כ-600 חיילים. יחידות ביזה של הפלשתים יוצאות למסע ביזה בשטחי בנ״י. לבנ״י יש רק שתי חרבות של שאול ויונתן ולשאר החיילים אין. פלשתים משפרים עמדות לפני המלחמה.

פרק יד יונתן ומשרתו שוקלים להגיע להלחם בהפתעה לבד בפלשתים שנמצאים על הר גבוה, והם קובעים סימן: במידה ופלשתים יגידו לנו ״עצרו״ אז לא נעלה להלחם ובמידה ויגידו ״תעלו ואנחנו נהרוג אותכם״ אז נעלה יונתן ומשרתו באים ופלשתים אומרים להם (בזלזול) שיעלו והם יהרגו אותם. יונתן ומשרתו עולים והורגים בדקירה 20 פלשתים, מה שגורם להם לבלבול ולהרג אחד של השני. שאול נלחם בהם וגם הצבא שהפלשתים הקימו ויש בו חיילים ישראלים (צבא משתף פעולה) בוגד בפלשתים ועובר לצד של שאול. שאול קובע שאסור לאכול עד הערב בשביל שכולם ילחמו ולא יפסיקו לאכול. בנ״י נלחמים ויונתן שלא שמע את דברי אביו אוכל דבש, ואומר שחבל שאסור לכולם כי אז נהרוג יותר פלשתים. בנ״י ממשיכים להילחם ובגלל שהיו מאוד רעבים לקחו את הצאן והבקר של פלשתים ושחטו אותם ואכלו גם את הדם. שאול אומר לבנ״י שהם חטאו וכל אחד מהם מביא את צאנו ובלילה שוחטים ומקריבים אותם (כפרה) שאול שואל באורים ותומים האם לצאת למלחמה אבל אין תשובה. שאול מבין שמישהו חטא ואומר שהוא יהרוג את מי שחטא גם במידה וזה בנו יונתן (בלי לדעת שזה באמת בנו) שאול שואל באורים ותומים מי זה ומגלה שזה יונתן. יונתן מודה שאכל מהדבש. שאול רוצה להורגו אבל בנ״י פודים אותו שאול נלחם במואב, בני עמון, אדום וצובא ומנצח בהכול.

פרק ט״ו שמואל אומר לשאול להילחם נגד עמלק ולהשמיד אותם לגמרי. שאול נלחם ומנצח, אבל לא הורג את אגג מלך עמלק ואת הצאן, הבקר והכבשים המובחרים. ה' אומר לשמואל שהוא מתחרט על כך שהמליך את שאול. שמואל מגיע לשאול ושאול אומר לו שהוא קיים את דברו. שמואל שואל אותו מה זה הקול של הבקר והצאן שאני שומע, ושאול אומר לו שהוא לא הרג אותם בשביל להקריב לה' ושמואל מוכיח את שאול על חטאו, ושאול אומר לו שוב שהוא קיים את דבריו ושהוא השאיר את הצאן הבקר והכבשים המובחרים בשביל להקריב לה' ושמואל אומר לו שה' חפץ יותר במעשים ולא בקרבנות. שאול לוקח אחריות ואומר שהוא חטא והוא רוצה לחזור בתשובה, ושמואל אומר לו שמלכותו לא תמשיך לדורות. שאול לא נותן לשמואל ללכת ומושך לו במעיל וגורם לו להיקרע, (סימן שמלכות ישראל תיקרע מידי שאול ותינתן לטוב ממנו) שאול מבקש שהוא (שמואל) יגיע להתפלל אתו בשביל שלא יגידו 'שמואל עזב את שאול'. שמואל מגיע לאגג ואומר לו שכמו שחרבו שכלה נשים ככה אתה תשכל מנשים,ואז הורג אותו. שמואל יותר לא מגיע לשאול כי הוא מתאבל עליו.

פרק ט״ז ה' אומר לשמואל להפסיק להתאבל על הפסקת המלוכה לשאול כי הוא מאס אותו ממלוך על ישראל וללכת לבית לחם לבית של ישי כי אחד מבניו מתאים למלוכה שמואל אומר שהוא לא יכול כי ברגע ששאול ישמע שהוא מחפש מלך אחר יהרוג אותו, ה' אומר לשמואל שיגיד שהוא הגיע לזבוח לה'. שמואל מגיע לבית לחם ואומר שהוא הגיע לזבוח לה' ומגיע לבית ישי שם רואה את בנו הבכור של ישי אליאב שיפה וגבוה ורוצה להמליך אותו אבל ה' אומר שהוא לא מתאים כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. גם הבן השני אבינדב לא מתאים וכך כל שאר הילדים. שמואל שואל האם תמו הנערים וישי אומר לו שיש גם את דוד הצעיר במשפחה שהוא רועה צאן. מביאים אותו ושמואל מושך אותו בקרן שמן שה' ציווה אותו להביא למלך במקום. דוד מקבל רוח טובה ושאול מקבל רוח רעה. מביאים את דוד שינגן לשאול בשביל להפסיק את הרוח הרעה וזה עוזר.

פרק י״ז פלישתים ובנ״י נערכים למלחמה ונמצאים בין שוכה ובין עזקה באפס דמים בעמק האלה. פלישתים עומדים על הר אחד ובנ״י על הר שני והעמק בין שניהם. פתאום גוליית מגת (פלישתי) שבגובה של שש אמות וזרת (כשלוש מטר) מגיע בבגדי צבא מלאים ומציע לבנ״י שהוא ילחם לבד נגד החייל הטוב ביותר של בנ״י ותוצאות הקרב בינו לבין הטוב ביותר של בנ״י יקבעו את תוצאות כל המלחמה. בנ״י מפחדים מאוד. גוליית חוזר על דבריו ארבעים יום. דוד ע״פ צווי אביו מגיע לבקר את שלושת אחיו שבמלחמה (אליאב, אבינדב ושמה) ומביא להם ולמפקד שלהם אוכל. בדיוק שהוא מגיע גוליית אומר את דבריו, ודוד שואל מה יקבל מי שיהרוג את גוליית ואומרים לו שהוא יקבל את בת שאול וביתו יהיה חופשי ממס וגם שאול יהפוך אותו לעשיר. דוד מבקש משאול שהוא ילחם נגד גוליית ואומר לו שהוא הרג אריה ודוב ושאול מסכים. דוד לא מסוגל לשאת בגדי צבא (מגן, חרב וכדומה) ומגיע שיש לו רק קלע וחמש אבני נחל. דוד מגיע וגוליית מקלל אותו ומאיים להורגו. דוד זורק עליו אבן נחל וגורם לו ליפול ואז רץ לוקח את חרבו וחותך את ראשו. פלישתים מבינים שהגיבור שלהם מת ובורחים. בנ״י הורגים מהם רבים ומנצחים. דוד לוקח את ראש גוליית לירושלים. שאול שואל את שר צבאו אבנר בן נר מי זה הנער הזה והוא אומר שהוא לא יודע. שאול שואל את דוד ודוד עונה לו. 

פרק י״ח לאחר הניצחון הגדול של דוד על גוליית, יהונתן בנו של שאול הופך לחבר טוב מאוד של דוד ומביא לו את בגדי הצבא שלו כאות חברות. שאול שולח את דוד למשימות צבאיות רבות ודוד מצליח בכל המשימות. נשים שרות לדוד הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו (עשרות אלפים) שאול כועס על כך שלו נתנו אלפים ולדוד עשרות אלפים וזורק על דוד את החנית שלו אבל הוא לא פוגע. למרות השנאה הרבה לדוד שאול שם את דוד לשר אלף בצבא והוא מצליח בתפקידו וגורם לבנ״י לאהוב אותו מאוד. שאול מציע לדוד את בתו הבכורה מירב ודוד אומר שהוא שום דבר והוא לא יכול להיות חתן למלך. מירב ניתנה לעדריאל המחלתי. מיכל בת אחרת של שאול מתאהבת בדוד ועבדיו של שאול אומרים לדוד ע״פ צווי שאול ששאול רוצה שהוא יתחתן עם בתו ודוד אומר שהוא עני והוא לא יכול להתחתן עם בת המלך ושליחי שאול אומרים לדוד לאחר מכן ששאול מעוניין במאה עורלות פלישתים ולא בכסף. דוד הורג 200 פלישתים ומביא את עורלתם לשאול (200 במקום 100) ומקבל את בת שאול מיכל. 

פרק י״ט שאול אומר ליהונתן בנו שהוא רוצה להרוג את דוד ויהונתן אומר לשאול שאין לו מה לנסות להרוג את דוד כי דוד לא עשה שום דבר רע נגדך וגם סיכן את חייו והרג את גוליית, שאול נשבע שלא יהרוג את דוד. יהונתן מחזיר את דוד לשאול. שאול זורק על דוד חנית ודוד נמלט לביתו. שאול מבין שדוד נמלט לביתו ושולח לשם שליחים ששומרים על הבית בשביל שדוד לא יברח. מיכל אשת דוד ובת שאול אומרת לדוד שעליו לברוח ומורידה אותו מהחלון, ולוקחת את התרפים ושמה על המיטה שלו. שליחי שאול מגיעים לקחת את דוד ומיכל אומרת שהוא חולה, שאול אומר לשליחים להביא אותו במיטה והשליחים מגלים שמדובר בתרפים. שאול שואל את מיכל בתו למה היא רמתה אותו והיא אומרת שדוד הכריח אותה. דוד נמלט לניות ברמה לשמואל הנביא ומספר לו את כל מה שקרה. שאול שומע על כך ושולח שליחים לניות שרואים להקת נביאים ששמואל מנהיג אותם מתנבאים ושליחי שאול מתנבאים גם, וככה עוד שתי פעמים. לאחר מכן שאול מגיע בעצמו ומתנבא גם. ובגלל זה אומרים את הפתגם 'הגם שאול בנביאים'.

פרק כ' דוד בורח מניות ברמה ושואל את יהונתן למה שאול רוצה להרוג אותו. יהונתן אומר ששאול לא אמר לו את זה ולכן זה לא נכון, ודוד אומר לו שאביו יודע שהוא מאוד אוהב אותי ולכן לא יגיד לך שהוא רוצה להרוג אותי. ויהונתן אומר לדוד שהוא יעשה מה שהוא (דוד) יאמר לו. דוד אומר שמחר ראש חודש והוא לא הולך להגיע לארוחה של שאול ותגיד לו שאני בארוחה משפחתית ונראה איך הוא מגיב. במידה ושאול יכעס על כך שלא הגעתי - תזרוק את החצים ותגיד לנערך שהחצים מכאן והלאה כלומר זה רחוק ואני יבין שאני צריך להתחבא ובמידה ושאול לא יכעס שלא הגעתי תגיד לנערך שהחצים מכאן והנה - כלומר זה קרוב ואני יבין שאני לא צריך להתחבא. יהונתן עושה כדברי דוד. ביום הראשון שאול חושב שדוד טמא (מקרי לילה וכדומה) ולא מגיב. ביום השני שאול שואל את יהונתן שעונה לו שדוד בארוחה משפחתית ושאול מקלל את יהונתן ואומר לו שהוא בן אישה מורדת והוא מעדיף שדוד ימלוך והוא בושה לערות אמו. יהונתן שואל את שאול למה הוא רוצה להרוג את דוד שלא עשה לו כלום ואף סיכן את חייו והרג את גוליית. שאול מכה בחנית מתוך כעס. יהונתן מבין ששאול שונא את דוד ומקיים את הסימן בינו לבין דוד וזורק את החצים ואומר לנערו שזה מכאן והלאה - כלומר זה רחוק. דוד מבין את המסר ושרק הוא ויהונתן נשארים יוצא מהמחבוא ומחבק את יהונתן ושניהם בוכים. דוד בוכה יותר.

פרק כ״א דוד מגיע לאחימלך הכהן שנמצא בנוב עיר הכהנים ואומר לו שהוא במשימה סודית מטעם שאול והוא צריך חמישה לחמים ואחימלך אומר שיש רק את לחם הפנים אבל הם יכולים להשתמש בזה כל עוד הם טהורים (בגלל שזה פיקוח נפש), ודוד אומר שהם טהורים. דואג האדומי רואה את מה שקורה. דוד מבקש גם חרב ומקבל את חרב גוליית (היחידה שהייתה שם) ולאחר שקיבל חרב ואוכל (חמישה לחחמים) בורח לאכיש מלך גת (הפלישתי) עבדי אכיש אומרים לו שזה דוד שאומרים עליו הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו דוד עושה עצמו כמשוגע ועושה סימנים על הדלתות. אכיש אומר שיש לו מספיק משוגעים ופלישתים משחררים את דוד.

פרק כ״ב דוד נמלט למערת עדלם ומשפחתו שומעת על כך ומגיעה לבקר אותו. דוד מקבץ עליו 400 אנשים מצוקים, בעלי חוב ומרי נפש והופך למפקדם הצבאי. דוד הולך למצפה מואב ומבקש ממלך מואב חסות (מחבוא) לאביו ולאמו ומקבל אישור להיות במצודה. גד הנביא אומר לדוד לא להיות במצודה וללכת לנחלת שבט יהודה ודוד עושה כדבריו ומגיע ליער חרת. השמועה על כך שדוד מורד בשאול ומקים צבא מתפשטת. שאול שנמצא בגבעה אומר לעבדיו שהוא יודע שהם בעד דוד כי עובדה שאף אחד לא אמר לו על קשרם של יהונתן בנו ודוד. דואג מלשין על אחימלך ואומר שהוא ראה אותו מסייע לדוד. שאול שולח שליחים שמביאים את אחימלך ושאר כהני נוב עליו ושואל אותם למה הם עזרו לדוד והם אומרים לו שהם חשבו שדוד איתו. שאול לא מקשיב להם ואומר לעבדיו להרוג אותם, עבדיו מפחדים. שאול אומר לדואג להרוג אותם ודואג מסכים. שאול לא רק הורג את 85 כהני נוב ועושה טבח בכל העיר והורג את כולם (ילדים נשים וזקנים). אביתר בנו של אחימלך מצליח להימלט שבידו אפוד לדוד, ודוד אומר לו שהוא ישמור עליו (מפני שאול) ויעזור לו.

פרק כ״ג דוד שומע שהפלישתים נלחמים בקעילה ודוד שואל את ה' האם לעזור לקעילה וה' אומר שכן. אנשי דוד אומרים לו שהם חוששים לעזור לקעילה. דוד שואל את ה' שוב וה' עונה לו שאין סיבה לחשוש. דוד מנצח את הפלישתים ומציל את קעילה. שאול שומע על כך שדוד בקעילה ואוסף לוחמים למלחמה נגד דוד. אביתר הכהן הצליח לברוח שבידו אפוד (כפי שמסופר בפרק הקודם), ודוד שואל באפוד האם אנשי קעילה יסגירו אותו ושאול ירד להילחם נגדו ומקבל תשובה ששאול ילחם נגדו. דוד שואל שוב האם אנשי קעילה יסגירו אותו ומקבל תשובה שכן. דוד ו-600 אנשיו עוזבים את קעילה. שאול ממשיך לחפש את דוד שנמצא במדבר זיף ולא מוצא. יהונתן מגיע לדוד ואומר לו ששאול לא יצלח לתפוס אותך ובסופו של דבר אתה תמלוך על ישראל ואני אהיה סגנך. דוד ויהונתן כורתים ברית שוב. הזיפים מלשינים על דוד לשאול ואומרים שהוא מתחבא אצלם, ושאול מגיע לתפוס את דוד ששומע על כך והולך למדבר מעון. דוד וצבאו ושאול וצבאו סובבים סביב אבן בשם סלע המחלוקת (בגלל שבשני צידיה התחלקו המחנות) מלאך ה' מגיע ואומר לשאול שפלישתים פלשו על הארץ ועליך להגיע במהירות ובכך מציל את דוד מידי שאול.

פרק כ״ד דוד יושב במצודות עין גדי ולאחר ששאול טיפל בפלישתים הוא שומע שדוד במדבר עין גדי. שאול לוקח 3000 אנשים מובחרים מבנ״י והולך לחפש את דוד בעין גדי ליד סלעים ענקים בשם צור היעילים. שאול הולך להתפנות במערה אבל במקרה זה המערה שדוד ואנשיו מתחבאים שם. אנשי דוד לוחצים עליו להרוג את שאול. דוד רק חותך את מעילו של שאול ולא הורג אותו ואומר שזה משיח ה' והוא לא יכול לפגוע במשיח ה'. שאול הולך לדרכו ודוד קורא לשאול ומכנה אותו מלך ושהוא מסתכל עליו משתחווה לו, ושואל אותו למה הוא מקשיב לכך שאומרים שדוד רוצה להרוג אותך הרי יכולתי להרוג אותך היום ולא הרגתי. דוד גם אומר לשאול שה' ינקום על מעשיך כנגדי אבל אני לא יעשה לך כלום. דוד גם אומר לו שהוא רודף אחרי כלב מת ואחרי פרעש (ביטוי). שאול בתגובה בוכה ואומר לדוד שהוא צדיק ממנו וגם שהוא יודע שיום אחד הוא יחליף אותו, ומבקש שישבע שלא יכרית לאחר מותו את זרעו ודוד נשבע. דוד ואנשיו חוזרים למצודה.

פרק כ״ה שמואל מת וקוברים אותו ברמה. דוד הולך למדבר פארן. איש בשם נבל שגר במעון ויש לו 3,000 כבשים ו-1,000 עיזים ולאשתו קוראים אביגיל והוא מבני כלב גוזז לדוד את הצאן. דוד שומע שנבל גזז את צאנו ושולח 10 נערים שיבקשו מנבל מזון בתמורה לכך שדוד וצבאו שמרו על הצאן שלו נבל עונה לדוד באשמה שהוא קולט לצבאו את כל העבדים שבורחים מאדוניהם והוא לא יכול לתת אוכל לאנשים שהוא לא מכיר. דוד רוצה להילחם בנבל עם 400 לוחמים ועוד 200 שישמרו על הציוד. נער אחד מספר לאשת נבל אביגיל שדוד מתכנן להילחם נגד בעלה והיא בתגובה לוקחת מזון ומביאה לדוד ואנשיו. אביגיל משתחווה לדוד ומבקשת ממנו מחילה. דוד לוקח את המזון ואומר שבמידה ולא הייתה מגיעה סופו של נבל היה רע מאוד ולא היה נשאר לו משתין בקיר (כנראה הכוונה שלא ישארו גברים). אביגיל חוזרת לנבל בזמן חגיגה שהוא שיכור ולא אומרת לו דבר באותו יום (משום שהוא שיכור) למחרת שכבר נבל לא שיכור אביגיל מספרת לנבל מה דוד תכנן והוא מקבל אימה גדולה מאוד עד למצב של שיתוק ולאחר עשר ימים מת. דוד שומע שנבל מת ושולח שליחים לאביגיל שאומרים לה שדוד מעוניין להתחתן איתה. אביגיל אומרת שהיא הסכימה להיות משרתת של דוד אז ברור שהיא מסכימה להתחתן עם דוד. דוד מתחתן עם אביגיל וגם עם אחינועם. בינתיים שאול נותן את מיכל לפלטי בן ליש. 

פרק כ״ו הזיפים מלשינים שוב לשאול על מקום מחבואו של דוד בגבעת החכילה על פני הישימון ושאול לוקח 3000 חיילים מובחרים מבנ״י. דוד חושש ששאול הגיע לתפוס אותו ושולח מרגלים שאומרים לו ששאול הגיע. דוד מגיע למקום ששאול נמצא בו ורואה את שאול ושר צבאו אבנר בן נר שוכבים במרכז המחנה והחיילים שלהם מסביב. דוד שואל את אחימלך החתי ואבישי בן צוריה מי מהם יגיע איתו למחנה שאול ואבישי בן צוריה אומר שהוא יגיע. בלילה דוד ואבישי מגיעים לשאול ורואים חנית לידו ואבישי אומר לדוד שזה הזמן להרוג את שאול. דוד אומר לאבישי שאסור להרוג את משיח ה' ורק לוקח את החנית וצלוחית המים שליד שאול. דוד מתרחק ממחנה שאול ומוכיח את אבנר בן נר שר צבא שאול על כך שלא שמר על שאול עד כדי מצב שהוא הצליח לקחת את החנית וצלוחית המים שליד שאול. שאול שואל את דוד האם זה הוא ודוד אומר שכן ועכשיו הוא מקריב קורבן ובמידה ואתה רודף אחרי בגלל מעשי (ה' גרם לכך) אז הקורבן אולי יכפר ובמידה ואתה רודף אחרי בגלל שאנשים הסיתו כנגדי מקוללים הם כי בגללם הלכתי לגור בין הגויים ויש בכך עבודה זרה. דוד גם מוכיח את שאול ואומר לו שהוא כמו מלכים שאוהבים לרדוף אחרי ציפורים (לרדוף אחרי משהו בלי משמעות). שאול אומר לדוד שהוא חטא וקורא לדוד לחזור עליו והוא לא יעשה לו יותר דברים רעים. דוד לא חוזר לשאול אבל משאיר את החנית. (לא סומך עליו) דוד אומר גם לשאול שכמו שנפשך יקרה בפני אני מקווה שהנפש שלי תהיה יקרה לה'.

פרק כ״ז דוד משפחתו ו-600 אנשיו הולכים לאכיש מלך גת (הפלישתי) בשביל להתחבאות משאול. שאול שומע על כך ומפסיק לחפש אותו. דוד מבקש לקבל עיר שדה (קטנה) במקום לשבת בעיר המלוכה (גת) ואכיש נותן לו את צקלג. דוד נמצא אצל פלישתים שנה וארבעה חודשים. דוד ואנשיו פושטים על הגשרי, הגזרי והעמלקי ולוקחים צאן, בקר, חמורים, גמלים ובגדים ולא משאירים איש חי ואומרים לאכיש שהם פשטו על שטחים בנחלת יהודה (נגב יהודה, נגב הירחמאלי ונגב הקיני) ואכיש מאמין לדוד וחושב שדוד לא יכול יותר לחזור לצד של בנ״י בגלל מה שעשה להם. (והוא לא יודע שהוא בכלל לא פשט על בנ״י.)

פרק כ״ח צבא אכיש מתכונן למלחמה על ישראל. דוד אומר לאכיש שהוא עוד יראה את הצטיינותו במלחמה, ואכיש אומר שבגלל שהוא סומך עליו הוא ימנה אותו להיות שומר הראש שלו. שמואל כבר מת. פלישתים אוספים את מחניהם בשונם ושאול בגלבוע. לבינתיים שאול רואה את מחנה פלישתים ומפחד מאוד. שאול שואל את ה' בחלומות, באורים ובנביאים ואין תשובה. שאול מבקש מעבדיו שימצאו לו אשה בעלת אוב. אומרים לו שיש בעלת אוב בעין דור. שאול לובש בגדים אחרים (תחפושת) ומגיע לאישה בעלת האוב ומבקש ממנה לעלות לו באוב את מי שיבקש. בעלת האוב אומרת לו שהיא לא יכולה כי שאול הכרית את האובות והידעונים מהארץ ולמה אתה מנסה להרוג אותי? ושאול נשבע לה בה' שלא יקרה לה דבר. בעלת האוב מסכימה ושואלת אותו את מי לעלות ושאול אומר לה את שמואל. בעלת האוב מעלה את שמואל וצועקת למה רמיתני ואתה שאול. שאול אומר לה שהוא לא יעשה לה כלום ואין לה מה לפחד ושאול גם שואל אותה מה היא ראתה ובעלת האוב אומרת לו שהיא ראתה איש זקן עוטף מעיל ושאול מבין שזה באמת שמואל ומשתחווה. שמואל שואל את שאול למה הוא מפריע לו ושאול מספר לו שהפלישתים הגיעו להילחם וה' סר מעליו ולא עונה לו. שמואל אומר לו שה' יקרע את הממלכה מעליך ויתן אותה לדוד וגם תפסידו במלחמה ומחר אתה ובניך תהיו איתי (כלומר תמותו) בגלל שלא השמדת את עמלק עד הסוף ושאול משתחווה לשמואל ומפחד מאוד, וגם אין לו כוח כי לא אכל כל היום. בעלת האוב מגיע לשאול ואומרת לו לאכול לחם, בשביל שיהיה לו כוח, שאול לא אוכל. עבדיו של שאול מפצירים בו לאכול והוא מסכים ואוכל.

פרק כ״ט סרני פלישתים שואלים את אכיש למה דוד וצבאו עוזרים להם ואכיש אומר שהוא לעולם לא מצא בהם חיסרון כלשהו. סרני פלישתים אומרים לו לא לתת לדוד להילחם איתם כי הוא יכול לבגוד בהם ולגרום לתבוסתם. סרני פלישתים גם מזכירים לו שזה דוד שאומרים עליו ״הכה שאול באלפיו דוד ברבבותיו (עשרות אלפים)״ אכיש אומר לדוד שהוא באופן אישי רואה אותו כטוב ומתאים אבל סרני פלישתים לא רוצים שהוא ילחם איתם. דוד שואל אותו מה לא טוב בכך שהוא ילחם ואכיש אומר לו שוב שהוא טוב בעיניו אבל סרני פלישתים לא מסכימים שהוא ילחם איתם ומחר בבוקר אתה ועבדיך תחזרו לצקלג. דוד ואנשיו חוזרים לצקלג. פלישתים עולים לעמק יזרעאל בשביל להילחם בישראל.

פרק ל' עמלק פושט על צקלג בזמן שדוד ואנשיו לא שם ולוקח את כל הנשים ושלל רב, וגם שורף את העיר. דוד ואנשיו מגיעים לצקלג ורואים מה קרה ובוכים. דוד מתחזק בה' ושואל באפוד (לאחר שביקש מאביתר הכהן להביא לו אותו) האם לרדוף אחרי עמלק ומקבל תשובה חיובית. דוד ו-600 אנשיו רודפים ושהם מגיעים לנחל הבשור 200 חיילים חלשים נשארים מאחור בגלל שלא נשאר להם כוח. 400 החיילים שנשארו ממשיכים ורואים נער מצרי ומביאים לו אוכל. הנער המצרי אומר שהאדון שלו עזב אותו בגלל שהוא חולה שלושה ימים. דוד מבקש מהנער המצרי להגיד לו לאיפה חיילי עמלק ברחו. הנער המצרי מסכים לאחר התחייבות מצד דוד שלא יהרוג אותו ולא יסגיר אותו לאדון שלו. דוד מגיע לעמלק ונלחם בהם והורג רבים ואפילו אחד מהם לא מצליח לברוח. דוד מצליח להציל את כל נשיו. דוד מחלק את השלל שלקח בין כל 600 החיילים. בחלוקת השלל בין כל החיילים קבע דוד שגם מי שנשאר מאחור מקבל מהשלל אותו כמות כמו מי שנלחם.

פרק ל״א פלישתים נלחמים מול בנ״י וגורמים לחללים רבים אצל בנ״י, בין החללים גם בני שאול יהונתן אבינדב ומלכישוע. שאול מבין שהוא עומד להפסיד ואומר לנושא כליו להרוג אותו. נושא כליו מפחד להרוג את משיח ה' ושאול נופל על חרבו. נושא כליו של שאול רואה ששאול מת ונופל על חרבו גם. בנ״י שומעים ששאול ובניו מתו ובורחים. פלישתים מנצחים. למחרת פלישתים מגיעים להר הגלבוע ורואים את גופות שאול ובניו ולוקחים אותם ושמים אותם על חומת בית שאן. אנשי יבש גלעד גומלים טובה לשאול ומורידים את הגופה וקוברים אותה וצמים 7 ימים.

הכין ינון יגל לסיכומים נוספים https://did.li/306757