סיכום ספר יהושע 

פרק א

לאחר מות משה עבד ה׳, ה' אומר ליהושע משרת משה לעבור את הירדן ומבטיח ״כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו״. ה' מחזק את יהושע ואומר לו "חזק ואמץ" שלוש פעמים, ומזכיר לו לשמור על התורה (״אל תסור ממנו ימין ושמאל״), ולהגות בתורה יומם ולילה. יהושע אומר לשוטרי העם להכין את בני ישראל לעבור את הירדן בעוד שלושה ימים. הוא מזכיר לשבטים ראובן, גד וחצי המנשה לקיים את התחייבותם למשה ולעזור בכיבוש הארץ, הם גם מבטיחים להרוג את כל מי שלא יקשיב לו.

פרק ב

יהושע שולח (בסודיות) שני מרגלים ליריחו מהשיטים, והם הולכים לבית של אישה זונה בשם רחב. שליחי מלך יריחו מחפשים אותם, ורחב מחביאה אותם בפשתי העצים ואומרת שהיא לא ידעה מאיפה הם הגיעו. רחב מספרת להם שהעם ביריחו מפוחד ושמע על הניסים שה' עשה לבני ישראל. רחב מורידה את המרגלים מהחלון (ביתה מחובר לחומה) לאחר שהם נשבעו שלא יהרגו אותה בתנאי שתישאר בתוך הבית, לא תספר לאף אחד ותשים חוט שני בחלון ביתה. המרגלים מתחבאים בהר שלושה ימים ואז חוזרים ליהושע במהירות.

פרק ג

בני ישראל עוברים מהשיטים לירדן ולנים שם שלושה ימים. השוטרים אומרים לעם ללכת אחרי ארון הברית ולשמור על מרחק של 2000 אמה. יהושע אומר לבני ישראל שברגע שהארון מגיע לנהר הירדן, המים יפסיקו לזרום. וכך קורה. בנ״י עוברים את הירדן בימי קציר. העם שהה ליד הירדן שלושה ימים, ועבר אותו בי׳ בניסן.

פרק ד

לאחר הנס במעבר הירדן, יהושע מורה ל-12 נציגים (נציג מכל שבט) לקחת 12 אבנים מתוך הירדן, ממקום עמידת הכוהנים, ולהניח אותן במקום הלינה (בגלגל). בנוסף, יהושע מציב 12 אבנים בתוך מים הירדן עצמו.

פרק ה

מלכי האמורי והכנעני שומעים על בני ישראל ומפחדים. יהושע עושה ברית מילה לכל הזכרים שנולדו במדבר בחרבות צור בגבעת הערלות. בני ישראל חוגגים את הפסח הראשון בארץ ישראל, ויום למחרת המן מפסיק. שר צבא ה' נגלה ליהושע ומורה לו להוריד את נעלו כי המקום קדוש.

פרק ו

בני ישראל עושים מצור על יריחו. הכהנים וארון ה' מקיפים את יריחו שבעה ימים. לפני הארון יש שבעה כהנים שתוקעים בשופר שישה ימים פעם אחת וביום השביעי מקיפים שבע פעמים ובסוף תוקעים בשופר והחומות נפלות. יהושע מזכיר לא לקחת מהשלל. בני ישראל הורגים והורסים את כל מי שביריחו מלבד כסף, זהב, נחושת וברזל שהולכים לאוצר ה'. שני המרגלים באים לבית של רחב ומקיימים את השבועה ולא הורגים אותה. יהושע אומר שמי שיבנה את יריחו ימותו לו כל הילדים במהלך הבנייה.

פרק ז

עכן בן כרמי לוקח מהשלל ביריחו למרות האיסור. יהושע שולח מרגלים להעי והם אומרים שמספיק 2000–3000 חיילים לכבוש את המקום כי יש שם מעט אנשים. אנשי העי הורגים כ-36 אנשים ובני ישראל מפסידים. יהושע מתאבל על האירוע וה' אומר לו שזה בגלל שלקחו מהחרם וצריך להרוג את מי שלקח. למחרת יהושע עושה הגרלה ועכן בן כרמי יוצא בהגרלה. עכן מודה בחטא ושליחי יהושע מוצאים מהחרם בביתו ובני ישראל הורגים אותו בסקילה בעמק עכור.

פרק ח

ה' מחזק את יהושע ואומר לו להילחם בעי ולנצח. ה' גם אומר להרוג את כל תושבי העי אבל מותר לקחת שלל ובהמה. יהושע בוחר 30,000 חיילים שעולים להעי ועושה תרגיל ושם 5,000 חיילים במארב מאחורי העיר ו-25,000 מגיעים ובורחים. תושבי העי רודפים אחריהם ו-5,000 החיילים שבמארב נכנסים לעי, שורפים את הכול ולוקחים שלל ובהמה. תושבי העי מתחילים לברוח ובני ישראל מכים בהם. כל תושבי העי (12,000) נהרגים במלחמה. יהושע משנה את שם העיר לתל עולם ותולה את מלך העי על עץ וזורק את גופתו לפתח העיר ושם גל אבנים גדול. יהושע מקים מזבח בהר עיבל וכותב עליו את התורה.

פרק ט

תושבי גבעון עושים תרגיל לבני ישראל ואומרים שהם באו ממקום רחוק ושמעו על מה שה' עשה למצרים, למלכי האמורי, לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן, ומבקשים לעשות ברית שלום. הם מביאים בגדים ישנים, נאדות יין ישנים ולחם יבש ואומרים שכאשר יצאו הכול היה טרי וחדש. יהושע מסכים לברית ובני ישראל נשבעים בכך (בלי לשאול את ה'). כעבור שלושה ימים התרגיל מתגלה, אך בני ישראל כבר נשבעו ולכן יהושע מחליט שהם יהיו שואבי מים וחוטבי עצים לעדה (למשכן).

פרק י

(מלכי הדרום) מלך ירושלים שומע שגבעון עשו ברית עם ישראל ופונה למלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון כדי להילחם בגבעונים. יהושע זוכר את הברית ומגיע בהפתעה והם מתחילים לברוח. ה' זורק אבנים מהשמיים שהורגות יותר ממה שהרגו בני ישראל, וגם השמש נעצרת כדי שבני ישראל יוכלו להשלים את הניצחון באותו יום.

פרק יא

(מלכי הצפון) מלכי הצפון באים להילחם בישראל. בני ישראל מגיעים בהפתעה ומלכי הצפון בורחים עד צידון, ובני ישראל הורגים את כולם. יהושע שורף את חצור ואת כל שאר הערים לא שורף. בני ישראל לוקחים את כל השלל. יהושע מכרית את כל הענקים שבחברון ולא נשארים יותר ענקים חוץ משטחי פלשתים.

פרק יד

כלב בן יפונה מזכיר ליהושע שהוא היה בן 40 כאשר משה הבטיח לו את חברון. עברו 45 שנה והוא בן 85 כעת. יהושע נותן לו את חברון כפי שהובטח.

פרק טו

כלב בן יפונה נותן לעתניאל בן קנז את בתו עכסה לאישה לאחר שכבש את דביר. בנוסף, כלב נותן לה את גֻלֹּת עִלִיּוֹת וְגֻלֹּת תַּחְתִּיּוֹת (מעיינות מים).

פרק יז

בנות צלפחד מקבלות את הנחלה למרות שאביהם מת כפי שה׳ צווה את משה. בני יוסף (אפרים ומנשה) מבקשים מיהושע להגדיל את נחלתם ויהושע אומר להם להילחם בכנענים שחיים שם בעצמם כדי להרחיב את נחלתם.

פרק יח

נשארים שבעה שבטים שעדיין לא קיבלו נחלה. יהושע שולח אנשים לסקור את הארץ ולחלק אותה לשבעה חלקים, ואז עושה הגרלה ביניהם בשילה כדי לקבוע מי יקבל איזו נחלה.

פרק כ

רוצח בשגגה הולך לערי מקלט כדי להינצל מנקמת גואל הדם. הערים הן: בצר, רמות, גולן, קדש, שכם וחברון.

פרק כא

ערי הלויים: מכל השבטים ניתנו בסך הכול 48 ערים ללווים בארץ ישראל (כ-4 ערים מכל שבט בממוצע).

פרק כב

הלוחמים של ראובן, גד וחצי המנשה חוזרים לביתם אחרי שסייעו בכיבוש הארץ. יהושע מברך אותם בשילה ונפרד מהם. כאשר הם מגיעים לירדן, הם מקימים מזבח זיכרון. בני ישראל חושדים שהם מתכוונים להקריב שם קורבנות, אך נציגי השבטים מסבירים שזה רק למטרת זיכרון ושאין בכוונתם להפר את חוקי התורה.

פרק כג

יהושע מזכיר לבני ישראל לא לעבור על חוקי התורה ולא לעבוד לאלילים או להתערבב בגויים. הוא מזהיר אותם שבמידה ויעברו על התורה, יאבדו את הארץ.

פרק כד

יהושע מזכיר לבני ישראל את האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, מימי תרח (אבא של אברהם). הוא נותן לבני ישראל אפשרות לעזוב את ה', אך הם מבטיחים להישאר נאמנים. יהושע כורת ברית עם בני ישראל ומקים אבן גדולה לעדות. יהושע מת בגיל 110 ונקבר בתמנת סרח. עצמות יוסף נקברות בשכם. אלעזר בן אהרן מת ונקבר בגבעת פנחס בהר אפרים.