שלב 1 - סינון כימי (יסוד האדמה)
סינון כימי של מי השתיה
מים שמגיעים לצרכן הבית בשנת 2025 עברו דרך ארוכה - תשתיות, מתקני טיפול, צנרות ישנות - ומטופלים באמצעים מתקדמים שמטרתם להבטיח מים תקניים לפי כללי הבריאות והבטיחות.
עם זאת, לאורך הדרך, נוסף למים גם מטען - לא רק מה שהם סופגים מהסביבה, אלא גם מחומרים שמיועדים לייצב אותם, למנוע התפתחות ביולוגית בצנרת, או לשפר את איכותם הטכנית – מניעת התפרקות הצנרת כתוצאה ממצב ביולוגית שיצאה משליטה.
שיטת מים מרווים רואה בכך נקודת פתיחה.
מטרת השיטה היא לשדרג את איכות המים שמגיעים אלינו - לרמה שתומכת ברוויה תאית, ולא רק בתקן טכני.
הפיתרון לפי השיטה - ניקוי עמוק אך לא ריק
השיטה ממליצה על שימוש ב־מערכת אוסמוזה הפוכה - כאמצעי סינון מדויק, זמין ונפוץ, שמאפשר הסרה נרחבת של מזהמים, יונים כבדים, כלור, שאריות תרופות, חומרי הדברה ועוד.
יחד עם זאת - השיטה מדגישה:
הניקוי רצוי שיהיה עמוק ככל האפשר - אבל בלי לרוקן את המים מתוכן.
לכן, מים מרווים אינה ממליצה על שימוש במזקק מים (דיסטילציה) כמקור לשתייה קבועה, למרות שהניקוי בו “שלם” יותר.
למה?
מים מזוקקים הם מים מנותקים מכל זכר לקרקע, מינרלים או זיכרון מולקולרי.
הם מאבדים את ה”מטען האדמתי” שלהם - ולכן עלולים להיות פחות זמינים לרוויה תאית.
מבחינת תחושת השתייה - הם לרוב נתפסים כמים “ריקים”, עם טעם מתכתי שטוח, נטול חיים.
גם אם מדובר במים “נקיים לחלוטין”, הם לא בהכרח מים חיים.
על מיכל האגירה של מערכת האוסמוזה
ברוב מערכות האוסמוזה הקיימות בשוק ישנו מיכל אגירה שמחזיק את המים עד השימוש.
זה פתרון טכנולוגי יעיל, פשוט זמין ונוח, אך ייתכנו בו אתגרים:
המים שוהים בו זמן ממושך, לעיתים ימים – מה שעלול להשפיע על תחושת הטריות.
לעיתים נוצרים טעמי לוואי, שמובילים להוספת סננים נוספים לצורך שיפור הטעם.
המיכל לרוב אטום ולא מאפשר נשימה או תנועה של המים.
תקנים דורשים חיטוי המיכל אחת לשנה מה שהרבה פעמים לא מתבצע
כל אלו משפיעים על טעם המים וכמובן גם על הרוויה
שיטת מים מרווים מציעה עדכון למיכל האגירה הנוכחי, לפי דרישות הטבע לשיפור איכות חיי האדם:
מאחר ומים חיים זקוקים לזרימה, תנועה, אוורור -
מיכל אגירה שנותן דגש לנתונים אלו יכול לספק לכך מענה.
הפיתרון שמציעה השיטה - מיכל פתוח ונושם
שיטת מים מרווים מציעה אבולוציה פשוטה, אך עמוקה, למיכל האגירה הקלאסי:
במקום מיכל סגור, פלסטי או מתכתי — היא ממליצה להשתמש ב־כד זכוכית פתוח־נושם.
תכונות מועדפות:
עשוי זכוכית בלבד, ללא מגע פלסטיק או מתכת
לא אטום לגמרי – מאפשר תחלופת אוויר מבוקרת, מונע ואקום
מונח במקום גלוי ומוגבה, כמו שיש או מדף פתוח — לא בארון סגור
כולל ברז מזיגה ישיר – לשמירה על מגע מינימלי ומזיגה מודעת
תומך בתנועה מתמדת של המים (בהמשך נרחיב על הוורטקס)
כד כזה מאפשר למים לא רק להישמר — אלא להמשיך להתקיים כתהליך חי.
המים ממשיכים להשתנות, לשחרר גזים לא רצויים, לקבל חמצן מהאוויר, ולהתכונן לשלב הבא: שינוי פיזי מבני עמוק.