.עֲנָת, בַּת שֵׁשׁ, חוֹזֶרֶת מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה א
?אַבָּא: ענתי, אֵיךְ בְּבֵית הַסֵּפֶר? כֵּיף
.עֲנָת: לֹא כָּל כָּךְ כֵּיף
?אַבָּא: לֹא? לָמָּה
עֲנָת: הַכִּתָּה גְּדוֹלָה. יֵשׁ הַרְבֵּה תַּלְמִידִים. הַמּוֹרָה מְדַבֶּרֶת הַרְבֵּה. הַשִּׁעוּרִים אֲרֻכִּים. אֲנַחְנוּ לֹא מְשַׂחֲקִים, כְּמוֹ בַּגַּן. אֲנַחְנוּ רַק יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים
?אַבָּא: מָה אַתֶּם לוֹמְדִים
עֲנָת: אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לִכְתֹּב וְלִקְרֹא עִבְרִית וְגַם !חֶשְׁבּוֹן. זֶה לֹא מְעַנְיֵן
אַבָּא: אוֹי, חֲבָל! אֲבָל אוּלַי יֵשׁ בְּכִתָּה חֲבֵרוֹת נֶחְמָדוֹת
עֲנָת: כֵּן! יֵשׁ לִי חֲבֵרָה חֲדָשָׁה. הִיא יוֹשֶׁבֶת לְיָדִי בַּכִּתָּה. קוֹרְאִים לָהּ הִילָּה