השיח על בינה מלאכותית מלא באפשרויות טכנולוגיות ולצידן סיסמאות על עתיד עולם הלמידה.

כנשות ואנשי מקצוע אנחנו נדרשים לחשיבת עומק לגבי הסיסמאות ומשמעותן בפועל - חשוב שנקיים חשיבה ושיח ביקורתיים על ההיבטים הפדגוגיים כדי לקבל החלטות ולהשקיע נכון בדברים שעשויים להשפיע לטובה.  

למשל, הטענה ש"הבינה המלאכותית תביא למעבר מהוראה להנחיה" נשמעת (שוב) בפי מובילי דעה. אבל למה בעצם הכוונה? ומה אני אמורה לשנות בכיתה שלי? סביר שהכוונה המקורית היא בערך כדלקמן: הבינה המלאכותית מסוגלת להנגיש ידע בקלות וביעילות, ולכן סדר העדיפויות משתנה: המורה כבר לא צריכה להיות מקור הידע והאחראית לתהליך הלמידה, ועדיף שעבודתה תתמקד בליווי הלומדים בתהליך הלמידה העצמאי שלהם, תוך מתן מענה לאתגרים שעולים בו וקידום למידה מותאמת ומסדר גבוה.  

 כמה נקודות למחשבה לפני שהופכים עולמות:

🔘ראשית, שמענו את הטענה הזו גם במהפכות האינטרנט והמוקים (MOOCs), ובפועל? חלו תמורות, חלקן לטובה, אבל לא התרחשה "מהפכה" בלמידה. בהיבט הנגשת הידע הבינה המלאכותית מספקת מענה דומה, לעיתים אפילו פחות אמין ומותאם. אז מה חדש?

🔘 שנית, על מה מציעים לוותר? הוראה "קלאסית" שבה מורה מסבירה דבר חדש היא מעמודי התווך של התקשורת האנושית ואחד ממאפייניה המרכזיים. זאת הדרך שלנו להעביר מסרים תרבותיים וחברתיים. בזכות השפה בשילוב היבטים לא מילוליים אנו מעבירים מסר שעוצב לאורך דורות. כולנו מעריכות הסבר מצויין ומרגישים טוב כשאנחנו מבינים אותו. הסבר טוב כולל בחירת מילים ממוקדת, קשר הדוק בין המושגים, דוגמה מוחשית, קישור משמעותי לידע קודם, ועירור סקרנות להמשך. הוא מקבל שדרוג מנימת קול, תנועות גוף, התלהבות, וחשוב לא פחות - קשר אנושי וחוויות משותפות. כאמור, עמוד תווך ביכולת האנושית לתקשר וללמוד ידע מורכב.

🔘 שלישית וחשוב מאוד - הוראה טובה  היא הרבה הרבה מעבר להסבר טוב - היא היכולת לאפשר לכל הלומדות/ים לבדוק את ההבנה שלהם, לחזור, לתרגל, ליישם, בצורה הדרגתית ותוך קבלת משוב לשיפור. אנחנו משקיעים משאבים אדירים בבניית רצפי הוראה יעילים משולבים בתרגול וביישום ובהנגשה שלהם לתלמידים. ולמרבה המזל הם גם מוכיחים את עצמם כיעילים. 

ברור לכל ש"הוראה" איננה רק "מורה עומד ומעביר מידע", אז מדוע אנחנו ממהרים למסור את ערוץ התקשורת המורכב והחשוב הזה למכונות? למרות השונות הסטטיסטית הרי קשה להניח שבינה מלאכותית טובה יותר ממורה אנושית, אפילו בניכוי הרכיב החברתי החשוב. 

🔘רביעית, האם הנחיה באמת נותנת מענה טוב יותר לתלמידים? בתהליך הנחיה מורה אמורה לנהל 30 תהליכי למידה שונים, לזהות עבור כל אחד את הקושי, לתת משוב, לאתגר... הרעיון, היפה כשלעצמו, לא בהכרח מוכיח את עצמו במבחן המציאות. סביר שכולם ירוויחו יותר (גם בהיבט הקוגניטיבי וגם החברתי) אם המורה תוביל תהליך למידה מעולה עבור כולן/ם, ורק בהמשכו תתן מענה אישי במקומות הנדרשים. 

🔘 כל זה נכון בעיקר כשלומדים נמצאים בשלבי הלמידה הבסיסיים, אז יש ערך עצום בכך שמומחה בוחר, ממקד, מארגן, מדרג, מאתגר וממשב את התהליך. בשלבים מאוחרים יותר יש ערך רב גם בלמידה עצמאית מונחית. הוראה והנחיה אינן שתי חלופות, אלא שלבים בתהליך שבו הוראה קודמת להנחיה. אנחנו יודעים ששלבי למידה ראשונים הם חיוניים ומכתיבים את הסיכוי להמשך, ולכן  חיוני שאנחנו נממש את הידע המקצועי שלנו כדי לתת ללומדים את מה שהם צריכים בשלב הזה, ולא נקדים את המאוחר בשם הבטחות שעדין לא הוכחנו יכולת לממש.

פורסם: ינואר 2025