למה ל.מ.ה ?

מחקר קוגניטיבי והתנהגותי מנסה לענות על שאלות לגבי הדרכים שבהן אנחנו חושבות ומתנהגים: שאלות לגבי קשב, זיכרון, למידה, חשיבה ויכולות גבוהות, כמו גם שאלות לגבי מטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה), מוטיבציה, יצירת הרגלים והגורמים המשפיעים עליהם. כלומר זהו מחקר שמנסה לענות על השאלה כיצד אנחנו בעצם לומדים? אלו למעשה היסודות שעוזרים לנו להבין את תהליכי הלמידה. התובנות שעולות מהמחקרים הבסיסיים הללו חשובות גם כדי להבין טוב יותר ולפרש בביקורתיות מחקר חינוכי שלוקח בחשבון בבת אחת יותר מרכיבים ומתמקד בתהליכים שלמים או באסטרטגיות, אשר בפועל מורכבות מהרבה אלמנטים. למשל, כשאנחנו בוחנים אפקטיביות של "למידה פעילה" - מהם המרכיבים שלה? תנועה, חשיבה, רגש, מוטיבציה, תקשורת -  אילו מהם הם החשובים ומה התרומה של כל אחד לתהליך הכולל בטווח הקצר ובטווח הארוך? אלו הן שאלות שיקבלו מענה במחקר הקוגניטיבי וההתנהגותי. לכן יש הגיון רב בכך שהידע שמגיע מהעולמות הקוגניטיביים יהווה אבני יסוד בתהליך ההכשרה של מורים, מדריכות, מעצבי למידה ומרצות, אך זה (עדיין) לא המצב כיום.

מאחר שהמחקר הקוגניטיבי רחוק יותר מכיתת הלימוד נדרש תהליך של גישור ותרגום כדי להיות רלוונטי ליישום בשדה החינוכי. עבודת הגישור הזאת מצריכה מצד אחד, ומאפשרת מצד שני, דו שיח מעמיק ופורה בין נשות ואנשי המקצוע במגוון תחומים: הוראה, מחקר, גישור וקביעת מדיניות. 

ברחבי העולם קהילות של מורות/ים וחוקרות/ים נפגשות במגוון פורומים כדי להעביר את הידע - והוא זורם בשני הכיוונים: ידע מחקרי מתורגם, לרוב על ידי מורות ומורים, לאסטרטגיות שניתן ליישם בכיתות הלימוד ומחוצה להן. ובאותו זמן יותר ויותר חוקרות וחוקרים ממקדים את מחקרם בשאלות קוגניטיביות שרלוונטיות במיוחד ללמידה והוראה במגוון מסגרות (בפלטפורמות דיגיטליות, בכיתות לימוד ועוד). 

הניסיון מראה שעבודת הגישור הקהילתית הזאת יכולה להעצים ולשדרג את יכולת קבלת ההחלטות של מורות/ים ותלמידות/ים ולאפשר להם מהם להרחיב ולהעמיק את היכולת המקצועית שלהם. המטרה של ל.מ.ה היא לייצר חיבורים כאלו גם בישראל ובעברית.  

איך המחקר הקוגניטיבי תורם לנשות ואנשי הוראה והדרכה? שלוש נקודות מרכזיות