Embedded Files
למה כדאי לחבר בין מחקר קוגניטיבי והתנהגותי ובין למידה והוראה בכיתות מכל הסוגים?
מחקר קוגניטיבי והתנהגותי מנסה לענות על שאלות לגבי הדרכים שבהן אנחנו חושבות ומתנהגים: שאלות לגבי קשב, זיכרון, למידה, חשיבה ויכולות גבוהות, כמו גם שאלות לגבי מטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה), מוטיבציה, יצירת הרגלים והגורמים המשפיעים עליהם. כלומר זהו מחקר שמנסה לענות על השאלה כיצד אנחנו בעצם לומדים? אלו למעשה היסודות שעוזרים לנו להבין את תהליכי הלמידה. התובנות שעולות מהמחקרים הבסיסיים הללו חשובות גם כדי להבין טוב יותר ולפרש בביקורתיות מחקר חינוכי שלוקח בחשבון בבת אחת יותר מרכיבים ומתמקד בתהליכים שלמים או באסטרטגיות, אשר בפועל מורכבות מהרבה אלמנטים. למשל, כשאנחנו בוחנים אפקטיביות של "למידה פעילה" - מהם המרכיבים שלה? תנועה, חשיבה, רגש, מוטיבציה, תקשורת - אילו מהם הם החשובים ומה התרומה של כל אחד לתהליך הכולל בטווח הקצר ובטווח הארוך? אלו הן שאלות שיקבלו מענה במחקר הקוגניטיבי וההתנהגותי. לכן יש הגיון רב בכך שהידע שמגיע מהעולמות הקוגניטיביים יהווה אבני יסוד בתהליך ההכשרה של מורים, מדריכות, מעצבי למידה ומרצות, אך זה (עדיין) לא המצב כיום.
מאחר שהמחקר הקוגניטיבי רחוק יותר מכיתת הלימוד נדרש תהליך של גישור ותרגום כדי להיות רלוונטי ליישום בשדה החינוכי. עבודת הגישור הזאת מצריכה מצד אחד, ומאפשרת מצד שני, דו שיח מעמיק ופורה בין נשות ואנשי המקצוע במגוון תחומים: הוראה, מחקר, גישור וקביעת מדיניות.
ברחבי העולם קהילות של מורות/ים וחוקרות/ים נפגשות במגוון פורומים כדי להעביר את הידע - והוא זורם בשני הכיוונים: ידע מחקרי מתורגם, לרוב על ידי מורות ומורים, לאסטרטגיות שניתן ליישם בכיתות הלימוד ומחוצה להן. ובאותו זמן יותר ויותר חוקרות וחוקרים ממקדים את מחקרם בשאלות קוגניטיביות שרלוונטיות במיוחד ללמידה והוראה במגוון מסגרות (בפלטפורמות דיגיטליות, בכיתות לימוד ועוד).
הניסיון מראה שעבודת הגישור הקהילתית הזאת יכולה להעצים ולשדרג את יכולת קבלת ההחלטות של מורות/ים ותלמידות/ים ולאפשר להם מהם להרחיב ולהעמיק את היכולת המקצועית שלהם. המטרה של ל.מ.ה היא לייצר חיבורים כאלו גם בישראל ובעברית.
איך המחקר הקוגניטיבי תורם לנשות ואנשי הוראה והדרכה? שלוש נקודות מרכזיות
איך המחקר הקוגניטיבי תורם לנשות ואנשי הוראה והדרכה? שלוש נקודות מרכזיות
לגלות את תהליכי הלמידה הנסתרים מעינינו
לגלות את תהליכי הלמידה הנסתרים מעינינו
אמנם כולנו לומדים ומלמדים כל הזמן ולכן יודעים הרבה על תהליכי הלמידה. באותו הזמן ברור לנו (וגם המחקר מראה) שיש דרכים רבות להשתפר ולהתמקצע. ללמוד וללמד טוב יותר משמעותם להשקיע פחות זמן ולהשפיע יותר, אפילו הרבה יותר. ידע ומומחיות הם אולי המשאב היקר ביותר שיש לאדם, משאב שתמיד יש ויהיה לו ביקוש, גם ואולי בעיקר בעולם הטכנולוגי המתקדם במהירות. היכולות הטכנולוגיות נועדו לקדם ולשפר את דרכי האחסון, הארגון, ההנגשה והעיבוד של הידע - אך הן לא מחליפות אנשי ונשות מקצוע מומחים, אלא מאפשרות למומחיות לבוא לידי ביטוי בתחכום וביעילות. הבעיה היא שחלקים משמעותיים מתהליך הלמידה וההתמקצעות אינם אינטואיטיביים עבורנו ומחקרים רבים מראים שבני אדם נוטים שלא לקבל החלטות נכונות, להעריך בחסר או ביתר את יעילותם של תהליכים שונים - התנהגותנו ודרכי קבלת ההחלטות שלנו מושפעים מאינספור הטיות קוגניטיביות. בנוסף, תהליך הלמידה עצמו מתרחש בתוך המוח, משלב מספר מערכות ומתבצע תוך שיתוף מערכות חשובות שמחוץ למוח (הגוף, הסביבה, האנשים סביבנו). האינטראקציות הללו ודרך ההתפתחות שלהן לאורך זמן, לרוב אינן שקופות לנו, ולא נוכל להכיר אותן אם אם לא יבדקו ויחקרו באופן ישיר. המדעים הקוגניטיביים שופכים אור על תהליכים האלו ובעיקר על הנקודות שבהן קבלת ההחלטות שלנו מושפעת מהטיות ותפיסות שגויות.
למשל, האם יצא לכם לשמוע על המיתוס של סגנונות הלמידה? תפיסה שהתבססה על חלקי מידע ועל "אינטואיציות", וממצאי מחקר קוגניטיביים עוזרים לנו גם להגדיר את השאלה טוב יותר וגם למצוא לה תשובות - להסבר מומלץ לצפות בסרטון הזה.
להתאים את דרכי היישום לשלבים בתהליך הלמידה המתמשך
להתאים את דרכי היישום לשלבים בתהליך הלמידה המתמשך
למידה היא תהליך, כל חזרה מוסיפה ומשדרגת והופכת ידע עובדתי לידע משמעותי ומשם לידע שאנחנו מסוגלים ליישם בהקשר מסוים, ואחרי חזרות תרגול יעילות - ליידע שאנחנו מסוגלים להשתמש בטבעיות, ביעילות ובאופן אוטומטי אפילו בלי לחשוב. כשאנחנו, כמומחי תוכן, רוצות ורוצים לעצב תהליך למידה עבור אחרים, עלינו להפוך מחדש את תהליך הלמידה למפורש ובהיר, ולהבנות את הצעדים הדרושים ללומדים וללומדות שלנו. בכל שלב נדרש מיקוד אחר ואין שיטה, גישה או אסטרטגיה שמתאימה תמיד ולכל שלב. פיצוח האתגר הזה הוא שהופך אנשי חינוך לאנשי ונשות מקצוע מעולים. המחקר הקוגניטיבי מאיר את עינינו לגבי השלבים השונים בתהליך ולאסטרטגיות התומכות בהן, לפעמים בדרכים שאינן אינטואיטיביות (ראו דוגמה בפוסטר).
למשל, מחקרים רבים מראים את ההבדל המהותי שבין לומדים טירונים ולומדים מומחים. לומדים בתחילת הדרך עלולים לסבול מעומס קוגניטיבי שפוגע בלמידה ולכן הם מרוויחים המון מהכוונה מפורשת של קשב, הצגת הידע באופן מדורג ותרגול מפורש ומובנה. יש מגוון אסטרטגיות שחשובות במיוחד בשלבים הללו ופחות חשובות בהמשך. לעומת זאת, למידה בגילוי, שהפכה לפופולרית מאוד על בסיס הרעיונות הקונסטרוקטיביים "משווקת" הרבה פעמים כאסטרטגיה נכונה ויעילה תמיד ובכל שלב (בגלל יתרונותיה הרבים), ומיושמת בהתאם, לא תמיד בהצלחה. בפועל, אסטרטגיה זו פחות יעילה (ויותר קשה לישום) עבור לומדים מתחילים ויעילה יותר עבור לומדים מתקדמים. המחקר הקוגניטיבי עוזר לנו לעשות את האבחנה החשובה הזאת ולהתאים את האסטרטגיה לשלב הלמידה, כפי שמוסבר למשל במאמר הזה (באנגלית).
לשדרג את היכולת לקבל החלטות
לשדרג את היכולת לקבל החלטות
מאחר שכולנו לומדים מגיל צעיר במסגרות, יש מעין תחושה שכולם יודעים ללמוד וללמד. לכן לכו-לם יש עצות ורעיונות שהם בטוחים שישנו את פניו עולם הלמידה. כל מי שניסתה ללמד יודעת, שזה לא באמת ככה. עיצוב תהליך למידה, בין אם מדובר בתוכנית שלמה, קורס, סדנה, או אפילו שיעור אחד - הוא תהליך מורכב הכולל המון החלטות קטנות, שיש להם השפעה גדולה. נשות המקצוע שבינינו מודעות לעושר האדיר של האפשרויות והרעיונות וביניהם גם "טרנדים" או אופנות שמתחלפות בקצב מהיר, אבל תמיד נושאות איתן הבטחה ל"שינוי", "מהפכה" או "רפורמה". בסתר הלב רבים מאיתנו מצפים ל"דבר הבא" שישנה את פני הלמידה ויהפוך אותה לקלה ויעילה. ולאורך השנים היו אלה, בין השאר, הרדיו והטלוויזיה, האינטרנט, הלמידה הא-סינכרונית ועכשיו - הבינה המלאכותית. לכולם יש השפעות מהותיות על סביבות הלמידה על האפשרויות ועל פוטנציאל הלמידה. אבל בשביל לממש את הפוטנציאל, אנחנו צריכים לעבור דרך היכולות והמגבלות של המוח האנושי. רק מודעות עמוקה לדרך הפעולה של מערכות הלמידה האנושית ולאינטראקציה שלהם עם הפלטפורמות הטכנולוגיות, יאפשרו לנו לתכנן סביבות למידה אפקטיביות באמת.
למשל, האפשרויות הרבות מאפשרות ללומדות לבחור את דרך הלמידה המועדפת עליהן ולהתאים את תהליך הלמידה באופן אישי. בנוסף, מחקרים בתחום המוטיבציה מגלים לנו שלאוטונומיה יש תפקיד חשוב בגיבוש מוטיבציה ללמידה. על בסיס האפשרות והיתרונות הבחירה מהווה ערך מוביל בתכנון למידה. אבל אין פה החלטה קלת משקל, כי בחירה רבה מידי או לגבי מיומנות מורכבת מידי יכולה גם לבלבל ואפילו לשתק. אנחנו חייבים להתאים את הבחירה לשלב המתאים בתהליך הלמידה ולוודא שהיא תואמת את המטרות ולא להעמיד אותה כערך בפני עצמה. המחקרים מראים שהתרומה של אוטונומיה למוטיבציה איננה אוטומטית, וקבלת החלטות מקצועית צריכה לשקלל מרכיבים קוגניטיביים, מוטיבציוניים, רגשיים, ומטה-קוגניטיביים נוספים. נשות ואנשי מקצוע שיודעים לגשר בין ממצאי מחקר לפרקטיקה יצליחו לייצר מהלכי למידה מאתגרים ויעילים עבור לומדים, גם ובעיקר בסביבות שהולכות ומשתכללות ומעמדיות לרשותנו יותר ויותר אפשרויות.
Google Sites
Report abuse