תורת הידע; הענף בפילוסופיה העוסק בחקר מהות הידע, אופן רכישתו ותקפותו. בהקשר של AI, מתייחס לאופן שבו מודלים מייצרים, מעריכים ומציגים ידע. 

תופעה שבה מודלי AI מציגים דעות מנוגדות כשוות-ערך, גם כאשר קיים פער משמעותי בתקפותן המדעית או העובדתית. 

טכניקה שבה מודל AI מפזר את האחריות לקביעת "האמת" אל המשתמש, תוך טשטוש ההבדלים בין ידע מבוסס לספקולציה.

מצב שבו כמות המידע המוצגת עולה על היכולת של המוח האנושי לעבד אותה ביעילות, מה שמוביל לירידה ביכולת קבלת ההחלטות.

מצג שווא של איזון בין טענות, כאשר בפועל קיים חוסר איזון משמעותי במהימנות, בבסיס העובדתי או בתמיכה המחקרית. 

נטייה של מודלי AI להציג טענות נחרצות ומבוססות כביכול על נתונים כמותיים, ללא התייחסות מספקת למגבלות המתודולוגיות או לספקות לגיטימיות. 

 הנטייה להציג את כל נקודות המבט כשוות ערך, ללא הבחנה בין אלו המבוססות על ראיות לבין אלו המבוססות על דעות או אמונות. 

תופעה שבה מודל AI מייצר מידע שגוי או מומצא, הנראה אמין אך אינו מבוסס על מידע אמיתי. לעתים נקרא גם קונפבולציה (confabulation).

הטיה במודל AI הנובעת מחוסר איזון או בעיות בנתוני האימון ששימשו לפיתוחו.

ניסוח השאלות והבקשות ממודל AI באופן שיניב תוצאות אופטימליות. כולל טכניקות כמו "שאילת שאלות מנחות" או "הכוונה מדורגת".

טכניקה שבה מודל מציף את המשתמש בכמות גדולה של מידע, מה שמקשה על זיהוי בעיות בטיעון המרכזי.

הסתרת הנחות יסוד בעייתיות מאחורי שפע של פרטים מדויקים, יוצרת אשליה של מהימנות כוללת.

פירוק המשמעות המרכזית של נושא לרסיסי מידע שקשה לאחד לתובנה קוהרנטית.

ביטויים כמו "יש הטוענים", "אחרים סוברים", "ישנן דעות" המשמשים להצגת טענות ללא התחייבות לאמיתותן.

הימנעות מהכרעה ערכית גם במקרים שבהם היא נדרשת מבחינה אתית או עובדתית.

המדרג של טענות לפי רמת הביסוס העובדתי, המחקרי והלוגי שלהן.