קוגניטה בלטינית היא הדברים הידועים או הנתפסים בתודעה. מכאן השם שבחרתי לבלוג שלי. 

בעומק הדברים, קוגניטוס מייצגת את המתח בין מה שאנחנו כבני אדם, לבין המכונות החושבות שיצרנו. זה המרחב שבו המחשבות, הזיכרונות, הרגשות והתובנות שלנו מתמודדים עם עולם שמשתנה בקצב אקספוננציאלי.

אנחנו חיים בתוך מציאות מוכוונת AI. המכונות לא רק מלוות אותנו ביום יום, הן עוקבות, לומדות, מזהות דפוסים, מציעות כיווני מחשבה ולעיתים גם מחליטות בשבילנו. מה זה עושה למקום שלנו כבני אדם חושבים? איך משתנים תהליכי קבלת ההחלטות ואפילו הדימוי העצמי שלנו?.

בתוך המציאות הזו, בלוג קוגניטוס מנסה להבין את המקום שלנו. מה זה אומר להיות בן אדם חושב בעידן של אינטליגנציה מלאכותית ומה הדברים שאנחנו מצליחים לראות ולחוות מבעד לערפל הקוד.

קוגניטוס בוחנת את הטכנולוגיה וגם מתבוננת פנימה, איך משתנים תהליכי החשיבה שלנו, איך ההטיות הקוגניטיביות שלנו משפיעות על יחסינו עם הטכנולוגיה ואיך אנחנו תופסים את עצמנו מול המכונות החכמות. איך זה משנה אותנו ואת הארגונים שבהם אנחנו פועלים ואת עולם העבודה. זו נקודת המפגש בין הומו סאפיינס לבינה מלאכותית. 

ניסיון להבין איך להישאר אנושיים, סקרנים ומשמעותיים, גם כשהמחשבה עצמה כבר לא בלעדית לנו. לפחות ננסה.