ארכיון מכתבים ותעודות

תרגומים בפרק זה בעזרת ג'מיני עם ביקורת חלקית בלבד

ארכיון ריגה (2020)

פנקס משפחתי אטרמן אדולף ומינה

תעודת לידה ברנרד אח של אדולף

דרכון מעבר פאני (פרומה) אלטרמן

עד 1945

תוכן תיקיית מסמכים של רבקה אלטרמן

1946

1947-1948

1972-1975

ארכיון ריגה (2020)

Estimated translation of the text:

We, the undersigned, hereby certify that the girl Mascha Getz
daughter of Shlomo Getz
was born in the town of Subbate and is currently 8 years old.

Board members:
Sh. Grinfeld
B. Lippert

Jewish Religious Community of Subbate
Signed by: Sh. Grinfeld and B. Lippert
Subbate, March 1st, 1922

The document is likely a passport application submitted by Mascha's parents, Shlomo and Liba Reize.

The passport of Reiza was issued in Riga in 1921.

A document referring to residence in Jūrmala

Passport BJ No. 000845ת Surname: Gecs. Given names: Lība Reina
Cancelled 15.VII.40 (July 15, 1940)

Apparently a statement by Shlomo and Raizah to the authorities in Riga that they have been a married couple for 10 years

Probably a document related to residence in Jūrmala

To the Riga Police, 5th Division
Submitted for tax payment:
Two pages attached.

able for the issuance of private passports in the Riga district for the year 1921.

As an identification document for the purpose of citizenship registration. No prior information exists about the person named Getz.

Subate, December 20, 1927

A document from the Passport Department in 1928

For your information! Liba Getz lived at 26 Patvernes Street. According to the latest information, she is now in Leiputis, at 22 Maloca Street. April 25, 1928. Riga Police, Fifth Station

Envelope of an official document

Statement

I, Liba Getz, declare that on the 15th of April this year, I voluntarily left apartment No. 26 on Patversmes Street in Riga and moved to the resort town of Jūrmala, where I intend to spend the summer season in a modern apartment at 29 Meluži Street.

Written and signed by

Liba Getz

Liba Reiza Getes, from Dubulti, Mellužu Street No. 22, is not wanted, because her documents are in Riga and were verified by the Latvian Patrol Police at 26 Patversmes Street.

On 3/3, according to her statement, she left Riga voluntarily and moved to Dubulti on May 9th of this year, permanently.

Signature:
Riga Police,
3rd Division, Senior Officer.

Guarantee

On January 31, 1928, I, the undersigned Lība Gette, hereby give my guarantee that on February 1 of this year at 10:00 AM, the concerned individual will appear at the Internal Investigations Department, Section III of the Riga Prefecture Police, in accordance with summons No. 84 issued by the Riga Prefecture Police.

If, for some reason, the individual cannot appear on February 1, an explanation will be sent to his place of residence — to the Riga Prefecture Police, Internal Investigations Department — where I will need to present my passport and prove the circumstances under which the said man was unable to submit the report.

Filed under: Prefecture, Gendarmerie District No. 284
Riga Police Department
Section 3, Senior Constable
(Signature)
L. Badecus

Aviva assumed that this is a statement by the mother, Mina, who lived in Israel–Palestine, referring to grandmother Reiza, who was ill and stayed in a hospital. There is no precise information about her burial — whether it was before the war or in the killing site.

Statement

I, Minna Getes, residing at 26 Paterson Street, apartment 3, hereby confirm and declare that my mother, Liba Getes, is currently located at the Riga City Hospital, 42 Audeju Street, and I do not know whether she is alive or dead.

Since the police station requires a passport or some document regarding this – I hereby declare that I have not received anything from Liba Getes's home.

M. Getes

17.5.1941

פנקס משפחתי אטרמן אדולף ומינה

תעודת לידה ברנרד אח של אדולף

דרכון מעבר פאני (פרומה) אלטרמן

מעבר לראש הדף

עד 1945

מכתבים שנכתבו בין השנים 1937 ל-1945, המתעדים את קורות משפחת אלטרמן בגרמניה, בריגה וברעננה

התכתובת נפתחת בגרמניה (1937), סביב עלייתו של אדולף (זאב) אלטרמן לארץ ישראל. המכתבים מתארים את הבלבול הביורוקרטי ב"לשכת ארץ ישראל" ואת הפרידה המרגשת מהמשפחה שנותרה מאחור. עם הגיעו לרעננה, זאב מתאר את הפיכתו ל"בעל בית": רכישת דונם אדמה, הקמת צריף, עבודה כפחח וגידול חקלאי של בטטות ובוטנים.

נקודת מפנה דרמטית מופיעה במכתב מריגה (אוקטובר 1945), בו בן הדוד אברהם מתאר את זוועות השואה. הוא מספר על הרצח ההמוני של בני המשפחה בגטו ריגה ועל הישרדותו הקשה במחנות ריכוז בגרמניה. במקביל, הוא מדווח על איתורו של אברהם (אחיו של זאב), ששרת כחייל בצבא האדום ונותר בחיים.

בסוף 1945, המוקד חוזר לרעננה. זאב ומינה מתמודדים עם משבר דיור לאחר שהקרקע עליה עמד צריפם נמכרה. זאב מפציר במשפחתו בלונדון לסייע כספית לבניית בית קבע מאבן, צעד הכרחי בשל תנאי המחיה הקשים בצריף הדולף והלוהט. המכתבים חושפים את העבודה הפיזית המאומצת של מינה בקטיף ואת נחישותו של זאב לבנות בית שישמש עוגן גם עבור קרוביו שיעלו ארצה. המכתבים משלבים בין טראומת האובדן באירופה לבין המאבק הקיומי והתקווה לבניית חיים חדשים בארץ ישראל.

30/4/1929 מכתב מארה"ב לאברהם אלטרמן בקרלסרואה

התרגום על ידי ג'ימיני לקחת בערבון מוגבל

תוכן תיקיית מסמכים של רבקה אלטרמן

1937 אשרת השהייה של שרה אלטרמן דודתי בקרלסרואה באדן

סוף שנות ה 30 מכתב שמינה כותבת מיורמלה בלטביה לדוד אברהם אלטרמן בקרלסרואה

מעטפה של מכתב לאברהם אלטרמן בלפאיה

1920 רישום אוכלוסין אברהם אלטרמן

1932 תעודת מעבר אברהם אלתרמן ומעטפת מכתב ממאלמו לקרלסרואה

1937 המסע לארץ ישראל

29/9/1943 מכתב לאנגליה

8/10/1945 מכתב ממרדכי לאברהם (לא מצאתי את הקשר המשפחתי)

18/11/45 מכתב מאברהם אלטרמן לליאו באנגליה

18/12/45 מכתב לליאו

מעבר לראש הדף

1946

סיכום המכתבים של זאב אלטרמן ומשפחתו מרעננה בשנת 1946

סדרת המכתבים מתעדת את חייה של משפחת אלטרמן ברעננה בשנת 1946, תקופה רוויית אתגרים אישיים ולאומיים. במרכז התכתובת עומד המאמץ המשפחתי להקמת בית קבע במושבה. זאב מתאר את שלבי הבנייה, החל מהצורך הדחוף במימון לרכישת הקרקע והעברת כספים מהמשפחה בלונדון , ועד לכניסה לבית בערב שבועות, למרות שחסרו כספים להשלמתו המלאה.

זאב מייעץ לבני משפחתו לקראת עלייתם ("סרטיפיקט"), וממליץ להם להביא ציוד רב ב"ליפט" (מכולה), שכן המחירים בארץ יקרים משמעותית. הוא מפרט רשימות ארוכות של כלי עבודה (מספרי פח, מפתחות צינורות, מלחמים) ומכשירי חשמל (מקרר קרח, תנור גז) שיהיו נחוצים להם ולו.

לצד העניינים הטכניים, המכתבים משקפים את המציאות הביטחונית והכלכלית הקשה תחת המנדט הבריטי. זאב מתאר אירועי דמים באוגוסט 1946, בהם ירי בריטי על אוטובוס בתל אביב והפרעה ללוויות, תוך הבעת ייאוש מהקשיים להתפרנס וממדיניות ה"אדונים האנגלים". המשפחה גדלה עם הולדת הבן שלמה, ומינה, שאינה יכולה לצאת לעבוד בשל הטיפול בתינוק, מבקשת לאתר קרובי משפחה באמריקה. המכתבים נחתמים לרוב בדרישות שלום חמות ממינה והילדים ברוך ואביבה.

14/3/1946 שני מכתבים מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה

5/5/1946 מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה

23/5/1946 מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה

אוגוסט 1946 מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה

18/8/1946 מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה

מעבר לראש הדף

1947-1948

התכתבותו של אברהם אלטרמן עם גיסו ליאו, אחותו רוזה ומשפחתם באנגליה בין ספטמבר 1947 לפברואר 1948, מספקת הצצה מרגשת ונוקבת לחיי משפחה יהודית ברעננה בתקופה הגורלית של ערב הקמת המדינה. המכתבים חושפים שילוב של קשיים כלכליים יומיומיים, דאגות בריאותיות משפחתיות ומתח ביטחוני

קשיים כלכליים ומחיה

נושא מרכזי במכתבים הוא המאבק הכלכלי של אברהם. הוא מתאר בפירוט את חובותיו לבנק בגין בניית ביתו ברעננה, ומביע חשש תמידי מפני אי-עמידה בתשלומים החודשיים (5 ליש"ט) והריבית השנתית. המשפחה באנגליה מסייעת לו על ידי שליחת כסף (לירות אנגליות) וחבילות ביגוד, הזוכות להערכה רבה בשל יוקר המחיה בארץ. אברהם אף מבקש מליאו שישלח את הכסף עבור רוזה, כדי לעקוף קשיים בירוקרטיים מול הבנקים בארץ.

המשפחה והבריאות

המכתבים גדושים בדיווחים על שלמה הקטן, בנו של אברהם, החל מצמיחת שיניו ועד להתקדמותו המוטורית. עם זאת, נימת המכתבים משתנה במכתב האחרון (פברואר 1948), בו חושף אברהם כי אובחן כחולה בשחפת ריאות במצב קל, וכי שלמה הקטן נאלץ להתאשפז בבית חולים בעפולה בשל אותה מחלה.

המצב הביטחוני והפוליטי

אברהם מתאר את השפעת האירועים הפוליטיים, כמו החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, על חיי היומיום. הוא מציין את דחיית חגיגות ה-25 לרעננה בשל חוסר השקט ומביע ביקורת חריפה על השלטון הבריטי ("מאסטר אלביון"), שלטענתו תומך בערבים ומצר את צעדי היהודים. הוא אף מזכיר את הגעתם המסיבית של פליטים למחנה שהוקם ברעננה.

התקווה לאיחוד משפחתי

לאורך ההתכתבות שזורה כמיהתו של אברהם לראות את משפחתו עולה ארצה. הוא מנסה לסייע להם בתכנון הגעתם, מייעץ אילו חפצים להביא (כמו מיטות ברזל ו"ליפט" מעץ לבנייה) ומפרט את עלויות הקמת יחידת מגורים עבורם ליד ביתו, למרות הקשיים שלו עצמו.

16/9/1947 מזאב אלטרמן למשפחה באנגליה