התאמות בע"ח לחורש 

נשמע לך סינית? מצוין! בבקשה ללמוד ולהבין את הנושא שבחרתן

וליצור לגביו עמוד מתאים באתר השיתופי של הכיתה.

1. התאמות ליובש וטמפרטורה: מהם המאפיינים המורפולוגיים והאנטומיים של עלי צמחים סקלרופיליים ירוקי-עד (כגון אלון מצוי או אלת המסטיק), וכיצד תכונות אלו (כגון צפיפות גבוהה ועלים גלדניים) מסייעות בעמידותם לעקת היובש והחום של הקיץ הים-תיכוני?

2. אסטרטגיות מים שונות: השוו בין אסטרטגיית ההימנעות מיובש (כגון השלכת עלים בקיץ) המאפיינת שיחים לא-סקלרופיליים (כגון מיני לוטם) לבין אסטרטגיית הסבילות ליובש (שמירה על עלווה ירוקה כל השנה) של צמחים סקלרופיליים, בהקשר של ניצול משאבי פחמן ומשך חיי העלה?

3. השפעת הקרקע על מים: כיצד ההבדלים במבנה מערכת הסלע-קרקע (למשל, קרקע רנדזינה רדודה מול סלע קירטון נקבובי) משפיעים על עומק חדירת השורשים ועל זמינות המים לעצים שונים בחורש הים-תיכוני, כדוגמת אלון מצוי לעומת אלון התבור?

4. חשיבות מיני עשב: מדוע, למרות שהעצים והשיחים שולטים בחורש מבחינת ביומסה וכיסוי שטח, הצמחים החד-שנתיים והעשבים הרב-שנתיים מהווים את רוב המינים בסובב הים-תיכוני בישראל?

5. הישרדות אש בקרקע: כיצד מצליחים יצורים חיים הנמצאים בקרקע, כגון גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) או יונקים חופרי מחילות (כמו החולד), לשרוד גלי אש עוצמתיים בחורש?

6. סוקצסיה (שיקום) לאחר הפרעה: תארו את רצף השלבים (סוקצסיה) המתרחשים בבית גידול חורש ים-תיכוני לאחר שריפה גדולה, החל מצומח עשבוני ועד לחברת ה'קליימקס' (שיא), והגדירו מה מאפיין כל שלב (בתה, גריגה, חורש)?

7. התאמת פירות להפצה: מהם המאפיינים המורפולוגיים והכימיים (צבע, גודל, טעם, תכולת שומן/סוכר) של הפירות העסיסיים בחורש הים-תיכוני (כגון אלת המסטיק או ער אציל), וכיצד הם מותאמים להפצה על ידי ציפורים בדרך של אנדוזואוכוריה?

8. עיתוי ההבשלה והנדידה: מדוע עונת ההבשלה העיקרית של פירות עסיסיים בחורש הים-תיכוני היא בסתיו, ומה הקשר האקולוגי בין עיתוי זה לבין נדידת הציפורים והדרישות התזונתיות שלהן (שומנים ופחמימות)?

9. מעורבות האדם וההפרעה: אילו עדויות קיימות במקורות להתערבות אנושית ארוכת טווח בחורש הים-תיכוני, וכיצד השפיעו פעולות כמו רעייה, כריתה ושריפות תכופות על אופי הצומח ועל תהליכי הסוקצסיה?

10. סכנת הקיטוע: כיצד קיטוע בתי גידול (עקב בנייה, כבישים וגדרות) משפיע על יכולת ההישרדות של אוכלוסיות בעלי חיים גדולים (כגון יחמורים וצבאים) בזמן אסונות טבע, ומהו הפתרון האקולוגי המוצע לכך?

11. התאמות חלקיות (פאקולטטיביות): מדוע הקשר בין צמחי חורש בעלי פירות עסיסיים לבין הציפורים המפיצות אותם אינו נחשב לרוב לקו-אבולוציה הדוקה, אלא ל"חפיפה מוטואליסטית"?

12. התאמות התנהגותיות בבעלי חיים: תארו שתי דוגמאות שונות להתאמות התנהגותיות של בעלי חיים בסביבת החורש או בסביבה מדברית (כגון פעילות לילית של מכרסמים, או התחמקות מחום של לטאה ירוקה), וכיצד התנהגויות אלה מקנות יתרון הישרדותי?

13. משטר הפרעה לאורן: כיצד אורן ירושלים, כמין רגיש לשריפות, מצליח להתבסס מחדש לאחר שריפה, ומהי ההתאמה המיוחדת של האצטרובלים שלו לגורם הפרעה זה?

14. מגוון ביולוגי גלובלי: מדוע האזורים הים-תיכוניים בעולם, המהווים רק כ-5% משטח היבשות, מכילים כ-20% מצמחי העולם, ואיזו משמעות יש לכך לשימור המגוון הביולוגי?

15. עקת דלות מינרלים: הקרקעות בחורש הים-תיכוני דלות יחסית במזינים מינרליים, כגון חנקן וזרחן. כיצד משפיעה עקה זו על אסטרטגיית בניית העלה של הצמחים הסקלרופיליים, והאם זו סיבה נוספת למשך החיים הארוך של העלים?