הנחת העבודה המרכזית, בגישה זו, קובעת כי בעיות וקשיי ההתנהגות והתפקוד של המטופל ייתכן ונובעים מליקויים אורגניים/פיזיולוגיים אך פתרונם תלוי בדרך בה הסביבה המשמעותית מתנהלת (הורים, מורים, עמיתים, חברים ) . יעילות הצלחת הטיפול מותנית בהנחיה ישירה של הסביבה המשמעותית בהתייחסות נכונה יותר למטופל בהקשר לקשיי ההתנהגות אותם הוא מפגין.