קורצ'אק כתב רבות על נושא החינוך

דמותו היא של איש המטיף לאהבת הילד ודורש את זכות הילד לכבוד

בבית היתומים שניהל, קורצ'אק הביא לידי ביטוי את משנתו החינוכית

את נקודת המוצא לחינוך ראה בהכרת המבוגר את הילד, בזכותו של הילד לכבוד ולאהבה

ציטוטים מתוך משנתו של יאנושקורצ'אק

מסיפוריו של יאנוש קורצ'אק

כדי להגיע לתחילת המסלול תוכלו ללחוץ כאן לנקודת וויז.

ב-4 באוגוסט ארגנו יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה את ילדי בית היתומים, כולם לבושים בבגדים נקיים ומגוהצים ונושאים תרמילים כחולים על גביהם. בפעם הראשונה בכל הקריירה החינוכית שלו, שיקר "הדוקטור" ולא אמר לילדים לאן הם הולכים. החבורה צעדה אל האומשלגפלאץ (תחנת הרכבת ממנה יצאו רכבות המוות) מסודרת בארבעה טורים, כשבראשה קורצ'אק אוחז בידיו בשני ילדים

זהו תיאורו של נחום רמבה, ששהה באותו יום באומשלַגפלאץ: "את המסע הזה פתח קורצ'אק. לא, את המראה הזה לא אשכח לעולם. לא הייתה זו הליכה לקרונות, אלא מחאה אילמת מאורגנת נגד משטר הרצח... היה זה מצעד שעין אנוש טרם ראתה כמותו. הילדים היו ערוכים ברביעיות; בראש צעד קורצ'אק בעיניים מורמות, כשהוא אוחז בידיהם של שני ילדים... הם הלכו למות בעיניים מלאות בוז לרוצחים. אנשי משטרת הגטו, בראותם את קורצ'אק, נעמדו דום והצדיעו. הגרמנים שאלו: 'מיהו האיש הזה?' לא יכולתי יותר להבליג. הסתרתי בשתי ידיי את זרם הדמעות שפרץ מעיניי. מיררתי בבכי למראה חוסר הישע ואפס המעשה שלי אל מול הרצח הזה

כל דיירי בית היתומים הומתו בתאי הגזים של טרבלינקה

"אכן הדעה שהשארות הנפש של היוצר כלולה דוקא באותו חלק של יצירתו הקשורה לעולם בשמו, שאי-אפשר להפריד ממנו, ולא באותו חלק שנעשה לקנין הכלל והם זוכים בו כזוכה מן ההפקר מבלי לדעת את מקור מחצבתו - "דוקא" זה נראה לי ללאו דוקא. אדרבא היא היא הנותנת, דוקא חלק זה שנעשה לנכסי צאן ברזל של הצבור ורכוש הרבים עד ששם היוצר כאלו מסולק ועומד, הוא הוא הסמן המובהק להשארות הנפש של היוצר, המוסיפה לחיות ולהשפיע, ואדם נושם את תורת הנפש החיה הזאת שלא מדעת יחד עם האויר המקיפו. אכן אף החלק הנשאר שיש בו משום יחוד בעלים, שלא באה עליו הסכמת הרבים ולא נתמזג בנשמת הצבור, חי גם הוא ומוסיף לחיות בקרב הרבים בשנוי צורה, שכן מעורר הוא את הלבבות תמיד לחשוב חשבונה של נפש, למצות את עומק הדין ולבחון מחדש את המוסכמות ולבקש להן ראיה, ועל ידי כך בודקים הם את נפשם לאור

קורצ'אק היה מחנך, סופר, רופא וניהל פנימייה לילדים יתומים

בתקופת השואה, הלך אל המוות עם ילדי בית היתומים

קורצ'אק הבין ללב הילדים, האמין בהם ואהב אותם