בית נשר  מאת דני רכט

ד"ר ליאון רייך (1879-1929) היה ממנהיגי התנועה הציונית במזרח גליציה והטיף כל חייו לשיבת היהודים אל ארץ ישראל. זאת למרות שמעולם לא ביקר בה. ד"ר רייך למד משפטים בעיר הולדתו לבוב והמשיך בלימודי מדע המדינה בפריס. כשחזר אל לבוב עוד היתה גליציה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. עם תום המלחמה העולמית הראשונה היה רייך מראשי המשלחת היהודית לשיחות השלום בארמון וורסאי. ב-1922 נבחר כחבר הסיים (הפרלמנט הפולני) בו כיהן עד למותו ב-1929 כתוצאה מדלקת תוספתן (אפנדציט) חריפה. 

מסע ההלוויה אל בית הקברות היהודי בלבוב היתה אחד ממפגני העוצמה של התנועה הציונית בפולין. היהודים בעיר ענדו סרטים שחורים, חנויותיהם נסגרו לאות אבל ואת ארונו של רייך ליוו כשלושים וחמישה אלף איש. חמש שנים אחר כך הועברו עצמותיו אל ארץ ישראל והוא נקבר מחדש בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. עוד קודם החליטה העיריה להנציח את זכרו של ד"ר רייך ברחוב חדש. רחוב זה גבל ממערב בשכונת יעקב בעוד שחלקו המזרחי (שלימים יקרא רחוב מאנה) נמתח עד לשדות המושבה שרונה. 

בקטעים של רחובות רייך, שטנד ופרישמן היה בסוף שנות השלושים נטוע כרם קטן. את אחד ממגרשי הכרם לשעבר, בפינת רחוב רייך 1 ורחוב שטנד 22, רכש האדון יעקובוב. ואת תכנון הבניין המשותף שהתכוון להקים על מגרשו הפינתי מסר לידי אשר פולצ'ק, אדריכל-מהנדס שמשרדו פעל אז בבית רוזין 'החדש' - בית מסחר ומשרדים שנבנה במקום בית שרה ומנחם רוזין, ממייסדי אחוזת בית. אלא שתכנון זה לא מומש מאחר ויעקובוב מכר את המגרש שגודלו הוא 514 מ"ר. 

הבעלים החדש היה מר אסאדללה נמט נג'ד מהמושבה הרצליה. בא כוחו של הבעלים החדש היה עו"ד יצחק הכהן (משרדו בבית לדרברג ואלימלך ברחוב אלנבי 116 פינת שדרות רוטשילד 29). בראשית נובמבר 1947 עדכן  עו"ד הכהן את המחלקה הטכנית בעיריה כי בעל המגרש החליט לבנות על מגרשו "לא בשמו הפרטי אלא בשם חברה מוגבלת במניות בשם בית נשר בע"מ". אלא שבמקום להתחיל בבנייה, מכרו אסדאללה נמט-נדג"ד ומרסדה נמט-נדג"ד בתאריך 19.11.1947 את חברת בית נשר בע"מ. המחיר נקבע על 5,941 לירות פלשתינאיות והרוכשים היו מנחם קפלן, משה שטורך, מנחם אוז"ול, חיים יהונתן ציטרין ואברהם שמואל מנגלסברג. מנחם קפלן ומשה שטורך היו שותפים במשך שנים ובנו עשרות בתים בתל אביב, בעיקר בסביבה זאת. גם ציטרין היה קבלן ידוע. 

תכנון הבית החדש נמסר לידי האדריכל שלמה גפשטיין (1882-1961) שהתגורר ברחוב מאפו 24. גפשטיין (סלומון קלמנטיביץ') היה איש התנועה הלאומית ומזכירו של זאב ז'בוטינסקי. לפרנסתו תכנן גפשטיין עשרות בתים בעיר. עבודתו הידועה ביותר היא בית קולנוע רימון (קולנוע אלנבי). באפריל 1948 התקבל היתר הבנייה לבית בן שלוש קומות מעל קומת עמודים ובה דירת שלושה חדרים. בכל אחת משלושת הקומות מעל נבנו דירת שלושה חדרים ושתי דירות בנות שני חדרים. על הגג אושרה בניית חדר כביסה. חזיתות בית נשר עוצבו בסגנון המודרני המאוחר, המאפיין בתי מגורים רבים שנבנו בעיר במחצית השניה של שנות הארבעים. סממן נוסף בבניין המאפיין את התקופה, הוא ההיתר לבנות על הגג (קומה רביעית) 'דירת חייל משוחרר'. דירת החדר בגודל 32 מ"ר נבנתה עבור יוסף אכטמן.

תודה לעו"ד עפר שטורך