שכונת קולצ'ינסקי  מאת דני רכט

בקבלה עבור נקיון רחובות שהונפקה בשנת 1937 על ידי הועד המאוחד של השכונות העבריות ליד תל-אביב מופיעות מתחת לכותרת רשימת השכונות שהיו מאוגדות באותה העת בועד המאוחד. רובן מוכרות יותר או פחות: שכונת שפירא, שכונת העובד, גבעת משה א' וב', שכונת שפיר-קליין ושכונת שיבת ציון. אחת, שכונת קולצ'ינסקי, לא מוכרת כלל. גם בכתבה שפורסמה בעיתון דבר בתאריך 11 בפברואר 1938, תחת הכותרת "השכונות היהודיות ביפו עומדות על שייכותן לתל אביב" מוזכרת השכונה. אז מי היה אותו קולצ'ינסקי, והיכן היתה השכונה שנקראה על שמו? 

את האדון יעקב קולצ'ינסקי הכירו  תושבי תל אביב אותו בזכות ה'מנופקטורה' שלו שפעלה בבית פסאג' פנסק ברחוב הרצל ועסקה במכירת סחורות משי, צמר, כותנה ופשתן. בראשית שנות השלושים  עבר בית המסחר אל בית גרינשבאום בשכונת נחלת בנימין. קולצ'ינסקי התגורר עם אשתו ברכה בבית ברחוב יהואש בשכונת כרמיה. העסק בבית פסאג' פנסק היה הפנים של קולצ'ינסקי אך עיקר רווחיו באו מעסקי ספסרות הנדל"ן. בשנות השלושים הוא רכש פרדס בסביבת הכפר הערבי סלמה (כפר שלם) ובהמשך הוא שיווק מגרשים מעבר לירקון בשותפות עם אחיו דוד כנרתי (קולצ'ינסקי). עוד קודם, בשנת 1926, הוא רכש עם שותפים את אדמת קולצ'ינסקי בצפון העיר - גוש קרקע הנמצא כיום בין רחובות דיזנגוף בן-יהודה ושדרות נורדאו אשר חולק בפרצלציה למגרשים לבניית בתים. 

באותה התקופה רכש האדון קולצ'ינסקי גם פרדס שננטש במהלך מלחמת העולם הראשונה ונעקר בהמשך. מיקומו מדרום-מזרח לשכונת מרכז מסחרי, מעבר לגבול המוניציפלי. הוא השכיר במקום מגרשים לחסרי אמצעים שבנו שם צריפים דלים. וכך באה לעולם שכונת קולצ'ינסקי. השכונה נחשבה כשכונת בת של פלורנטין למרות שהוקמה עוד קודם, עד שנטמעה לתוכה ונשכחה כליל מהזיכרון הציבורי. 

מיקומה של השכונה כיום, מדרום לרחוב וולפסון, בין הרחובות הרצל, פלורנטין והעליה, וחלקו המזרחי של רחוב הרב פרנקל (רחוב עמק יזרעאל בעבר) נכלל בה. בתמונה שצולמה מבית העולים בשנת 1923 לערך נראה מעבר לחומה שהקיפה את המתחם פרדס שנרכש על ידי השותפים מואיז קרסו ומוסא מטלון. מעבר אליו, בצד ימין, נראה שטח הפרדס אותו רכש אדון קולצ'ינסקי - פרדס שממנו נותרו רק כמה עצי דקל. בשנות השלושים רכש יעקב קולצ'ינסקי קרקע לבניה גם בחלק הצפון-מערבי של חולון.