שיכון זבולים מאת דני רכט
הספר 'שליחות של חסד ואחוות אחים' מאת פרופ' חוה גולנדר ופרופ' יצחק בריק, מציג בפני הקוראים את סיפורה של תכנית מלב''ן (ג'וינט בישראל) בשנים 1975-1949. לאחר הכרזת העצמאות ובמהלך מלחמת השחרור הגיעו למדינה הצעירה המוני עולים. במהלך תקופה של שנה וחצי הכפילה אוכלוסיית המדינה הצעירה את עצמה. מ-650,000 תושבים ל-1,300,000 איש. בין מאות אלפי העולים החדשים היו גם זקנים, חולים ומוגבלים.
כדי להתמודד עם צרכי אוכלוסיות אלה נוסדה בשנת 1949 תכנית מלב"ן (ראשי תיבות של: מוסדות לטיפול בעולים נחשלים) - שותפות בין הסוכנות היהודית, משרד הבריאות וארגון הג'וינט. במקור היתה התכנית אמורה לפעול במשך 14-12 חודש. אך בסופו של דבר הועברו המוסדות האחרונים של מלב"ן לאחריות הממשלה רק בחודש ינואר 1976. איחור קל של 26 שנים.
בשנים 1954-1955 נבנו בתחומי העיר כמה פרוייקטים לשיכון עובדי מלב"ן ובוצעו על ידי חברת מעונות פועלים שהיתה מסונפת אז למפ"ם: בלוק אחד בשיכון מפ''ם (מעונות פועלים ט"ו), מזרחית לנחל אילון. וכן מעונות פועלים ט"ז לעובדי מלב"ן, שיכון עובדי מלב"ן בצפון העיר בסמוך למלון קסטל (כיום בית וואלה).
לבניית שיכונים אלה קדם שיכון אחר שהוקם ביוזמת מלב"ן ונועד לספק פתרון דיור איכותי יותר לעומדים בראש הארגון, כמו גם לרופאי מלב"ן. לצורך הקמת השיכון מסרה העיריה לארגון משבצת קרקע מזרחית לנחל אילון מפון לשיכון העירוני שהוקם על אדמת זבלאווי. הכתובת כיום היא רחוב לוחמי גליפולי 53-55 פינת רחוב הפלמ"ח 16-18. הקבלנים ד"ר יוסף זינגר ואברהם ברנוביץ בנו את הפרוייקט במהלך שנת 1953.
בשונה מהפרוייקטים האחרים של מלב"ן שהם בני 3-4 קומות, חמשת הבתים בשיכון הבכירים נבנו בגובה של שתי קומות והם מקיפים חצר גדולה במיוחד. המתחם תוכנן על ידי האדריכל שלמה גפשטיין (1882-1961) בלייאאוט המזכיר כמה מהפרוייקטים של מעונות עובדים.
בראשית שנת 1953 הוקמה ביוזמת מלב"ן חברת זבולים בע"מ והבעלות על השיכון עברה לידיה, כאשר כל בעל דירה במתחם קיבל מניות בחברה החדשה. משמעות המילה זבולים היא בתים או מעונות, לפי הפסוק "ואני בָּנִיתִי בית זְבֻל לָך" (מלכים א ח, 13). זבול הוא גם שמו של בית המקדש.
מתחם שיכון זבולים שנבנה עבור מנהלי ורופאי מלב"ן נתחם מצד דרום בשדרה רחבה הרשומה במסמכי העיריה כשביל מספר 1247 ומפרידה בין השיכון לבין בית השריון שבנייתו החלה עשור אחר כך.
