צריפי הימאים מאת דני רכט
מה לגינה בשכונת יד אליהו ולשביתת הימאים שהסעירה את מדינת ישראל הצעירה? יום הים בתל אביב של ימי המנדט היה יום חג. ענף הימאות היה אחד ממבטאי העבריות החדשה. כמעט בכל אגודת ספורט פעלה סקציה ימית (קן הימיה של התנועה המאוחדת לדוגמא) והאהדה לימאות העברית אף גברה עם תכיפות מבצעי הההעפלה (כניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בניגוד למדיניות הספר הלבן) בדרך הים. לאחר קום המדינה המשיכה מסורת חגיגות יום הים לכבודה של הימאות העברית. לכן, כשפרצה שביתת הימאים בשנת 1951 סערה הארץ. בין השאר מנעו ימאי אוניות שעגנו בנמל תל אביב את הפריקה בנמל.
בעיני הימאים שמאסו בשליטת מועצת פועלי חיפה, בריוני פלוגות הפועל והחבר יוסף אלמוגי, היתה זו שביתה לגיטימית מתוך רצון להקים אגוד ימאים עצמאי במסגרת ההסתדרות. בעיני מפלגת השלטון היה זה מרד שקרא תיגר על ההגמוניה של מפא"י. השביתה שנמשכה 43 יום הפכה למאבק פוליטי אלים ומכוער. מפא"י והממסד ההסתדרותי שהיה חלק מרכזי ממנה מצד אחד, מול מפלגות השמאל האופוזיציונית מפ"ם (על שני אגפיה) ומק"י מהצד השני. על הארוע המכונן ביחסי ההסתדרות והעובדים אפשר לקרוא בפירוט בספר 'שביתת הימאים' מאת נמרוד אשל (הוצאת עם עובד, 1994).
לאחר תום מלחמת העולם השניה כאשר חברת שיכון ההסתדרותית (לימים 'שיכון עובדים') רכשה שטח קרקע גדול מצפון-מזרח לשיכון העירוני על אדמת זבלאווי (יד אליהו) לצורך הקמת מפעל הבתים המשותפים במזרח ת"א. במרכז השיכון החדש תוכננה רצועה ירוקה רחבה בה יבנו מבני ציבור לצד גינה גדולה. במשך השנים נבנו בה בית הכנסת איילון, בית הספר גיבורי ישראל ומרכז קהילתי בת ציון. איצטדיון דב הוז שתוכנן בחלק הצפוני של רצועת התרבות והפנאי לא נבנה בסופו של דבר.
את רצועת התרבות והפנאי שתוכננה ניתן לזהות גם כיום. הגינה הוותיקה הנטועה בשדרת יד לבנים 29 היא חלק מאותה רצועה. בסוף שנות הארבעים עוד נקרא התוואי הלא סלול שדרת מרכוס על שמו של האלוף דוד מרכוס (מיקי סטון) אשר פיקד על חזית ירושלים במלחמת העצמאות ונפל בשוגג ליד אבו גוש. אולם בשנות החמישים נקרא רחוב מרכוס חדש בשכונת רמת החי"ל מעבר לירקון והשדרה הסמוכה לשיכון העירוני יד אליהו נקראית מאז שדרת יד לבנים. זכרו של דוד מרכוס (מיקי סטון) הונצח גם בשכונת הקצינים נווה דוד.
בצילום אוויר משנת 1955 נראים מספר צריפים בכתובת זו (שדרת יד לבנים 29). ראשוני המשתכנים בשיכון מפעל הבתים המשותפים במזרח ת"א ההסתדרותי זכרו את המקום כ'צריפי הימאים'. כאן התגוררו בשנות החמישים כמה מראשי שביתת הימאים, בינהם נמרוד אשל (1925-2015) בן קיבוץ עין חרוד ואחיינו של אליהו גולומב ויצחק (אייק) אהרונוביץ' (1923-2009) שהתפרסם עוד קודם כרב החובל של אוניית המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). בראשית שנות החמישים היו באירופה עודפים גדולים של צריפים מסוגים שונים. הימאים העלו כמה צריפים מפורקים על אוניות ששטו לארץ, הרכיבו אותם מחדש והתגוררו בהם במשך מספר שנים. במקום בו ניטעה לימים גינה ציבורית.
