בית שטרשונסקי (היכל קרשניק)  מאת דני רכט

הסוחר אליעזר כהן-שטרשונסקי ואשתו גיטל בנו את ביתם כשהם בעשור השביעי לחייהם. הבית נבנה באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת במגרש מספר 15 בשכונת מאה שערים. הכתובת כיום היא רחוב יונה הנביא 4. בראשית נבנה בית קומה ולצידו צריף עץ ששימש כמחסן. מאחר ולא היתה קיימת בניה ממערב לו (קולנוע ירון נבנה רק בראשית שנות החמישים) נהנו דיירי  הבית ממראה פנורמי של הים התיכון במשך כמעט שלושים שנה. לקראת סוף שנות העשרים הורחב הבית. נבנתה קומה שניה ומעליה גג רעפים. 

בראשית שנות השלושים נמכר הבית. בעליו החדשים היו ד"ר ישעיהו אלוני ורעייתו ציפורה. אלוני, סופר במקצועו, נולד בשם אלפונס סוסניצקי. הוא ורעייתו התיישבו בתל אביב עוד קודם. הזוג התגורר באחת הדירות ושאר הדירות הושכרו. באחת מהן התגורר בראשית שנות השלושים משה ליקורמן (1875-1939), יזם, כותב, מוציא לאור וסוחר ספרים. 

בשנת 1923 פתח ליקורמן את המועדון הימי - ספריה ובית קריאה אשר פעלו בסמוך לקזינו גלי אביב על שפת הים. באותן השנים נודע ליקורמן כמי שפרסם תכנית להצלת בנות ישראל מ'בתלות' מופלגת. כלומר לסדר משרד לאומי לשדכנות שיגאול את בנות ישראל מבתוליהן, באמצעות שכירת האי היווני רודוס (אז קולוניה איטלקית) והפיכתו לאי פגישות בו יפגשו צעירים וצעירות מארץ-ישראל עם צעירים וצעירות יהודים מרחבי העולם ויבואו בברית הנישואין. זאת למען הגדלת הפריון והגדלת האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל. 

בשנת 1937 החליטו בני הזוג אלוני להרחיב את הבית שבבעלותם, לחלק מחדש את שטח שתי הקומות, להסיר את גג הרעפים ולבנות קומה שלישית. לצורך זה שכרו בני הזוג את שירותי המהנדסים השותפים בן-ציון שילמבר ולודוויג ראוך, אולם תכנית זו לא יצאה אל הפועל. בחודש יולי 1941, לאחר התקפת האוויר על בית האינוולידים, אישרה העיריה הקמת מקלט. בסוף שנת 1956 נפטר ד"ר ישעיהו אלוני. הוא הובא לקבורה בבית העלמין קריית שאול והבית נמכר.   

חברת בית בתל אביב רח' יונה הנביא 4 בע"מ, בעליה החדשים של הבית היתה גלגול של 'ועד הבניין להקמת בית תרבות על שם יוצאי קרשניק'. לאחר שלא הצליחו לממש את תכניתם ולהקים את בית היכל קרשניק ברחוב וילסון, הם רכשו ממשפחת אלוני את הבית שברחוב יונה הנביא 4 ולאחר שיפוצים שנערכו בו הותאם הבית לשמש כאולם אירועים, בית כנסת לזכר קדושי קרשניק ומרכז חברתי ליוצאי העיירה. 

במסגרת השיפוץ עוצבה חזית חדשה לבניין, רוב הקומה הראשונה הפכה לאולם ארועים  בגודל של כמאה וחמישים מ"ר, והקומה השניה לבית כנסת בנוסח תפילה אשכנזי לזכר קדושי קרשניק והסביבה. השיפוץ המסיבי תוכנן על ידי האדריכל ידידיה יצחקי (משרדו פעל ברחוב מצדה 10) ובוצע על ידי דוד קלעי  (יוצא קרשניק בעצמו) ושותפו הקבלן קירשמן. בית הכנסת החדש נחנך בחודש ספטמבר 1960  בטקס חגיגי בהשתתפות רבנים ובנוכחות אורחים שהגיעו במיוחד מחו"ל.   

פעילות אולם הארועים נועדה לממן את הוצאות בית היכל קרשניק. תחילה הופעל האולם על ידי יוצאי העיירה. בהמשך הושכר לגורם פרטי שהפעיל את המקום בשם 'אולמי ירון' (בהקשר לקולנוע ירון שפעל המבנה הסמוך), בראשית שנות התשעים פעל תחת השם 'אולמי הטיילת'. במהלך שנות השמונים ובראשית שנות התשעים התקיימה באולם היכל קרשניק פעמיים בשבוע מכירה פומבית אותה יזמה מחלקת האבדות של המשטרה ובמסגרתה נמכר רכוש ללא בעלים. 

במהלך השנים הקפידו יוצאי קרשניק לקיים את האזכרה השנתית לזכר קדושי העיירה, אולם עם השנים הלך והתמעט מספר יוצאי קרשניק החיים. עובדה זאת וכן מצבו העגום של הבית, הביאו את הנותרים להחליט על מכירתו. משפחת אברמוביץ' יזמה את רכישת הבית, את הריסתו, ואת הבנייה החדשה בתכנון האדריכל משה ורד שיועדה למלונאות. עם השלמת המבנה החדש החל לפעול בו מלון Abratel Sea View Hotel, אח למלון Abratel Suites Hotel הנמצא מטרים ספורים ממנו.