ביח"ר לקרח יד אליהו מאת דני רכט
בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת החל להתפתח אזור תעשיה חדש בעיר בסביבת הרחובות אנילביץ, השלושה, נירים וחרוץ כיום - מצפון לאזור שיועד לקריית ספורט בו הוקמה באותו העשור בריכת גלית (שנהרסה בהמשך), ואיצטדיון הכדורסל (הוקם בשנות השישים). אזור התעשיה החדש לא נחשב אז לחלק מהשיכון עירוני יד אליהו. באחד מהמגרשים במקום נבנה בית חרושת לקרח שהיה בבעלות איש העסקים משה בורנשטיין (מייסד תשלובת טמפו) ושותפו איזידור הורביץ.
העלייה הגדולה לאחר שנות הקמת המדינה הביאה בין השאר לכך שבתי החרושת לקרח לא היו מסוגלים לייצר את הכמות הנדרשת לאוכלוסיה אשר גדלה במהירות. בנסיבות אלה עודדה העיריה הקמה של בתי חרושת נוספים לקרח ואף עזרה ליזמים (בעיקר בהחכרת מגרשים למטרה זאת) תוך התנייה שהבנייה תסתיים במהירות. הקהל המיידי לבלוקי הקרח שיוצרו בבית חרושת של בורנשטיין והורביץ היו תושבי שיכון עירוני יד אליהו הסמוך, בעיקר עולים וחיילים משוחררים.
בית החרושת לקרח יד אליהו נבנה במהלך שנת 1951. המכונות נרכשו באירופה מבית חרושת בשווייץ אשר נסגר. בראשית אוקטובר 1951 העידו עובדיה לוי וניסים פרדו, שומרי הלילה במקום (שהיה בשלבי בניייה אחרונים) כי בשעה 2 בלילה קפצו מתוך משאית חמישה אנשים שפנו לעברם. אחד מהם איים עליהם באקדח בזמן שארבעת האחרים העמיסו על המשאית את הברזל שהיה באתר הבנייה. ניידת משטרה שהוזעקה למקום נתקלה במשאית החשודה בשכונת עזרא. בתום מרדף ממושך שלווה ביריות, נטשו השודדים את המשאית וברחו רגלית אל פרדס שהיה באזור שכונת גבעת רמב"ם (גבעתיים). בהמשך הוברר כי המשאית אשר שימשה את השודדים נגנבה מחניון קואפרטיב שלב. וכי שווי הברזל הגנוב היה שלושת אלפים לירות.
בסוף חודש נובמבר באותה השנה עצרה המשטרה חשודים בשוד ואז הסתבר כי בין הארוע ביד אליהו לבין המעצר הם הספיקו גם לגנוב 417 מוטות ברזל מאתר הבנייה של שיכון סלע בצפון העיר. בראשית שנת 1952 החל בית החרושת לקרח יד אליהו לייצר בהספק של 75 טון קרח ליום, לצורך ההשוואה, בית חרושת סינדיקט הקרח בצפון העיר שהורחב באותה השנה והיה הגדול בעיר, ייצר אז 120 טון ביום.
למרות שהשיכון היה מרוחק מבתי השיכון החדש שהוקם על אדמת זבלאווי, אימץ בית החרושת החדש את השם. מדי יום, בשעות הבוקר המוקדמות נראה בפתח בית החרושת תור של תושבי הסביבה האוספים בלוק קרח כל אחד לדירתו, בטרם יצאו למקום עבודתם. כתובתו של ביח"ר לקרח יד אליהו היתה רחוב מסד 3. בשנות השבעים הוחלף השם, והכתובת מאז היא רחוב השלושה 3.
