כרם בדראני  מאת שולה וידריך

בחודש יוני 1920 פנה מאיר דיזנגוף ראש ועד תל אביב אל האדריכל יוסף טישלר בבקשה להגיש הצעה להכנת תוכניות להקמת פארק בשטח שבבעלות הוועד. אדמת כרם בדראני היתה בצורת משולש  מכיכר מגן דוד, עד כיכר ב' בנובמבר (אזור קולנוע מוגרבי לשעבר), וצומת הרחובות המלך ג'ורג' ורש"י. חלק מהשטח נרכש עוד לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי חברת הכשרת הישוב וזו העבירה אותו לבעלות ועד תל אביב. השטח הכולל של פארק בדראני היה כ-63 דונם. כמחצית מהשטח היה בבעלות ועד תל אביב והמחצית השנייה התחלקה בין חברת  חברה חדשה, האחים שלוש וד"ר רופין. 

טישלר הציג את תכניתו בה הציע לעשות באמצע רחוב אלנבי גינה וסביבה מבנים מוקפים גינות. בתכניתו יישם האדריכל יוסף טישלר את רעיונות עיר הגנים. בנוסף, תכנן אוהל לקונצרטים ואגם במרכז הפארק. אך ועד תל אביב לא אישר את התכנית. בחלק מהשטח הוקם שוק בצלאל (במקור: שוק הכרמל בדראני), ומרעיון הפארק נשאר שטח ירוק קטן יותר, בו הוקמו מועדון מכבי ומגרשי טניס (נהרסו). על המגרשים הסמוכים לרחוב אלנבי נבנו בתי הבונה. במרכז שטח כרם בדראני לשעבר נחפרה בראשית שנות העשרים באר בדראני

תשרי תרפ"א. תכנית לפארק בדראני מאת האדריכל טישלר.

הדמיית תכנית האדריכל לפארק בדראני. ביצוע: טניה סלוצקי-בורנשטיין, מתוך הספר יוסף טישלר אדריכל ומתכנן ערים מאת ברוך רביד.

פארק בדראני לפי מפת שיינפלד, 1923. שטח הפארק שצומצם שימש בהמשך בעיקר את מחלקות אגודת הספורט מכבי.

ערכים בסביבה

בית מכבי וקולנוע אוריון

שוק בצלאל

באר בדראני

בתי הבונה