בית גדליהו סטוצ'ינר  מאת  דני רכט

איך קשור בית ברחוב ויזל להקמת המושבות החקלאיות רעננה וגן יבנה? תארו לעצמכם קבוצת יהודים ממעמד הביניים בניו יורק של ראשית המאה העשרים. יהודים שהיגרו לאמריקה מפולין ומרוסיה והצליחו בעסקיהם ביבשת החדשה. אלא שבמקום להשקיע במנהטן המשגשגת, הם הקימו כבר בשנת 1911 את חברת 'אחוזה א' ניו-יורק', חברה ציונית-אמריקאית להתיישבות, שמטרתה הייתה רכישת קרקעות בארץ ישראל והקמת יישובים חקלאיים עבור חבריה. המלחמה העולמית הראשונה עיכבה את תכניותיהם. הישגם הגדול היה הקמת המושבה רעננה בראשית שנות העשרים, מושבה שנבנתה בסגנון אמריקאי עם גריד ישר ומסודר, כשהעורק הראשי שלה הוא לא אחר מאשר רחוב אחוזה, שנקרא על שם החברה המייסדת. בנוסף הם רכשו אדמות נוספות במישור החוף הדרומי וכך הניחו את היסודות להקמת המושבה גן יבנה.  

לפחות שתי דמויות בתל אביב היו קשורות לפעילות 'אחוזה' בארץ ישראל. הראשון היה המהנדס ישעיהו ירחע (1872-1941), שעל שניים ממגרשיו הוקמו ראינוע גן רינה (שנקרא על שמה של בתו רינה) והאגף החדש של  בית הספר תל נורדאו. כבר בשנת 1926 הוא בנה את בית ישעיהו ירחע בסמטת בית השואבה. הדמות השניה היא גדליהו סטוצ'ינר, מי שהיה בא כוחה של 'אחוזה' בארץ וניהל בפועל את הקמת המושבה גן יבנה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת. 

האדונים יצחק טרובוביץ',  פייבל (שרגא) גרינגרד ומנדל לולב רכשו את אדמת פרדס ביבי. בתכנית בניין עיר נקבע כי במרכז הבלוק יעבור רחוב חדש (לימים רחוב ויזל), ממנו יסתעפו שני רחובות קצרים: רחוב יהל"ל שיחבר אותו לרחוב אד"ם הכהן, ורחוב לטריס שיחבר אותו עם רחוב שלמה המלך. טרובוביץ ושותפיו נלחמו בהחלטת העיריה. עבורם, כל קטע של רחוב היה מקטין את שטחי המגרשים לבניה וכפועל יוצא מכך, מקטין את הרווחים. בסופו של דבר הוחלט לבטל את הרחוב על שם מאיר לטריס  במיקום זה והמשורר איש תנועת ההשכלה (1800-1871) הונצח ברחוב קצרצר אחר המסתעף משדרות ח"ן ונכלל בשכונת שכנים ב'. 

במקום הרחוב שבוטל נוספו שני מגרשים לבניה. אחד מהם, מגרש מספר 38 בתכנית הפרצלציה המתוקנת, שכתובתו כיום היא רחוב ויזל 22, נרכש על ידי אברהם קירשנר ובהמשך הצטרף אליו כשותף מרדכי שפיר. מדובר במגרש לבנייה בגודל של 570 מ"ר. קירשנר  קידם תכנית בנייה במגרש זה ואף קיבל בחודש מרץ 1938 היתר בנייה. אלא שהבנייה לא החלה בפועל. במקום זאת מכרו קירשנר ושפיר את המגרש ואת תכניות הבנייה בראשית שנת 1940 לאדון גדליהו סטוצ'ינר ולשותפו הקבלן אפרים סגל. 

בחודש אוגוסט 1940 קיבל סטוצ'ינר רשיון לבנות במקום בית ובו שלוש קומות, קומת עמודים, גרז', חדר הסקה, חדר כביסה, ארבעה תאי מחסנים ומקלט. את הבית תכנן המהנדס גרשון סטמפלר (1906-1972) ובנייתו הושלמה תוך פחות משנה. סך הכל נבנו בבית סטוצ'ינר 26 חדרי מגורים.