סרן הרן, גיל

גיל, בן גרטה וד"ר אוטו זכרונם לברכה, נולד ביום ז' בתשרי תש"ט (10.10.1948) ברמת-גן. הוריו שעלו מאוסטריה הביאו לביתם תרבות מרכז-אירופית מבוססת על היופי, הצדק וההגינות והילד גדל על אמונה עמוקה בערכיה הטהורים של הציונות ועל ערכי מוסר ואמנות, שכן אביו היה צייר ואחיו הבכור עסק בפיסול. מילדותו חלם גיל להיות טייס. כנער נהג לקרוא בלהיטות את ביטאון חיל-האוויר וכל מעייניו היו נתונים להגיע לקורס הטיס. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר העממי, התקבל לבית-הספר "אורט יד-סינגלובסקי" ולמד במגמה להנדסאות אלקטרונית. בתקופת הלימודים היה פעיל בתנועת הצופים ברמת-גן וברבות הימים יצא שמו כמדריך מעולה וגם מפקדיו גמרו את ההלל על כושרו בהדרכה. גיל היה עלם תוסס ומלא מרץ, בעל גוף תמיר ודק ועיניים כחולות נבונות, טובות ועליזות. הוא היה נוהג להתרוצץ ברמת-גן רכוב על תלת-אופנוע שחור - מן הצופים ואל הצופים. דומה כי כל העיר הכירה אותו, את מרצו, את חיוכו וקסמו הרב. עד שהלך לצבא סיים את לימודיו כהנדסאי אלקטרוניקה.

גיל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 והוצב לחיל האוויר. הוא עמד במבחנים הקשים ונשלח לקורס טיס, אך כמו רבים וטובים אחרים, הופנה אחרי השלב הראשון של הקורס, לקורס נווטים. הוא התגבר על אכזבתו הגדולה שלא יהיה טייס והחליט להפנות את כל להט מרצו להשתלמות כדי להיות נווט מעולה. הוא סיים את הקורס ועוד הוסיף ועבר קורס צניחה. אמו לא הספיקה לחזות בהענקת סמל הכנפיים לבנה. היא נפטרה עוד כשהיה בשלב הראשון של הקורס. גיל המשיך את שירותו בחיל האויר בתנאי-קבע וחוות דעת מפקדיו עליו הייתה: "קצין המתאים לתפקידי פיקוד והדרכה במידה רבה מאוד, בעל רצון לקדם דברים שבאחריותו, מבצע את עבודתו היטב, נוח בעבודה וחביב, קצין יוזם ואחראי, דוגמא אישית חיובית ביותר, חביב ומקובל על פקודיו, הגון ועצמאי, בעל כושר הדרכה והסברה מעולים". גם כאשר הועבר לתפקידי מטה, גמרו עליו מפקדיו את ההלל ותמיד הקפידו לציין את קסמו האישי, יושרו הרב ויכולתו בהדרכה.