מתודות

• לחיצות ידיים - כל חניך מקבל פתקית עם מספר (בחירת המספר יכולה להיות אקראית "מתוך כובע" או מידי המדריך על פי שיקוליו הוא). החניך מסתיר אותו מעיני האחרים ומתחיל לחפש את חבריו לקבוצה ללא דיבור. על פי סימן מהמדריך החניכים מתחילים. כאשר שני חניכים בעלי אותו מספר לוחצים ידיים, הם מתחברים וממשיכים יחדיו לחפש את שאר חברי הקבוצה. על פי סימן מהמדריך החניכים מתחילים לנוע בחדר וללחוץ ידיים. מספר לחיצות הידיים מייצג את מספרו של כל חניך.

• סלט פירות - כל חניך מקבל שם של פרי (בעל פה, או בכתב כאמור). על פי הוראת המדריך על החניכים להתחלק לקבוצות משנה בהתאם לסוגי הפירות השונים. אפשר לבקש שמציאת הקבוצה תעשה ללא מלל (בפנטומימה, ציור וכדומה).

• צבעים - כל חניך מקבל סרט נייר. על פי הוראת המדריך על החניכים להתחלק לקבוצות בהתאם לצבע שבידם - כל האדומים יחד, כל הכחולים יחד, בכל קבוצה צבעים שונים וכיו"ב.

לצורך חלוקה נוספת במהלך הפעילות המדריך יכול לבקש מהמשתתפים ליצור קבוצות חדשות בהן יש נציג מכל צבע.

• קולות של בעלי חיים - כל חניך מקבל פתקית ועליה שם של בעל חיים (החניכים האחרים אינם יודעים מהו בעל החיים שקיבל). על פי הוראת המדריך כל אחד מחקה את קול בעל החיים "שלו". על החניך לזהות את חבריו לקבוצה באמצעות האזנה לקולות האחרים. גירסה נוספת למשחק יכולה להתבצע כאשר עיני המשתתפים קשורות, ועליהם לזהות את בעל החיים רק על פי הצלילים והכיוונים של הקולות הנשמעים.

• מולקולות - המדריך מכריז על מספר. על החניכים להסתדר בקבוצות המכילות חניכים כמספר הנקוב. בתחילת הפעילות ינקוב המדריך במספרים אקראיים רק לצורך המשחק. המספר

האחרון עליו הוא יכריז הוא זה שנועד לחלק את החניכים למספר הקבוצות הדרושות לצורך הפעילות.

• על פי שירים - כל חניך מקבל פתק עם קטע משיר, על פי הוראת המדריך כל החניכים שרים את קטע השיר המצוי בידם. תוך כדי כך, עליהם להסתובב בחדר ולזהות את חברי קבוצתם. עם סיום חלק זה, תבצע כל קבוצה את השיר שלה (אפשר כמובן לתת פרס לקבוצה שתשיר בצורה המוצלחת ביותר). ניתן לבצע חלק זה באופן ספונטאני או להקצות לכל קבוצה מספר דקות

לחזרות לקראת "ההופעה" במליאה.

מתודות לניהול דיון:

• מכירה פומבית - מחלקים את הקבוצה לצוותים וכל צוות מקבל דף עם רשימת הפריטים המוצעים למכירה וכן סכום של 5000 ₪. מטרת הצוות לערוך דיון על חשיבותו של כל אחד מן

הפריטים ולדרג אותם על פי סדר חשיבותם (כולל נימוקים לכך), ועל פי הסכום שהם מוכנים להשקיע בכל אחד מהם. כל קבוצה שומרת בסודיות את סדר הדירוג שלה. הכרוז מציג את הפריט

הראשון למכירה במחיר התחלתי של 200 ₪. צוותים המעוניינים לרכוש את הפריט מציעים את הצעותיהם. כל הצעת המחיר מחויבת בתוספת של 50 ₪ על ההצעה האחרונה. צוות שהציע הצעת מחיר ונותר ללא מתחרים – זוכה בפריט. במידה ויש שני צוותים המוכנים להשקיע את כל כספם במטרה לקנות פריט מסוים, יונפקו שני כרטיסים לאותו פריט ושני הצוותים יקבלו אותו. בתום מכירת כלל הפריטים, מציגות כל הקבוצות את רכישותיהן ומנמקות את בחירתן.

• גרף דעות - המדריך תולה על קירות מקבילים בחדר שני שלטים. שלט שעליו כתוב – "מסכים" ועל הקיר השני שלט שעליו כתוב "לא מסכים". המדריך מציג בפני הקבוצה נושא

(לדוגמה, מה דעתם על בי"ס מעורב דתיים-חילוניים וכד'). על חברי הקבוצה להביע עמדה כלפי אותו נושא. אופן הבעת העמדה מתבצע באופן הבא: עמידה ליד הקיר שמביע את יחס החניכים לנושא ( + / - ). לחניכים שמתלבטים ניתנת אפשרות לבחור לעמוד במרכז או בצד הנוטה לעמדה איתה הם יותר מסכימים.

המדריך שואל את המשתתפים לסיבות לבחירתם בעמדה המסוימת (יש אפשרות לדחות דיון זה לאחר הצגת כל הנושאים ע"י המנחה). המנחה מציג מספר נושאים (מותר רק פעם אחת לעמוד במרכז). לבסוף המדריך עורך דיון מסכם על העמדות שהוצגו בתרגיל ובדיקת הבחירות שאנשים עשו (לעמוד תמיד ב... / לעמוד במרכז.../ ולא לנקוט עמדה וכדו').

• קרוסלה - המשתתפים יושבים בשני מעגלים, מעגל בתוך מעגל. כל משתתף במעגל הפנימי יושב מול בן זוג במעגל החיצוני. כך נוצרות מספר תחנות, שבכל אחת מהן זוג משתתפים (אחד

מהמעגל החיצוני ואחד מהמעגל הפנימי). המדריך מציג את הדילמה או את נושא הפעילות. הוא מציין את הנקודה בה דנים, ונותן אות להתחלת הדיון. לאחר מספר דקות, המשתתפים במעגל הפנימי מתבקשים לנוע ימינה ואילו המשתתפים מהמעגל החיצוני מתבקשים לנוע שמאלה. חוזרים על התהליך ובוחרים באחת משתי האפשרויות, מתן נושא חדש לדיון או המשך הדיון

הקודם. הפעם התהליך מתרחש עם בני זוג חדשים, המביאים באופן טבעי את רוח הדברים שהייתה בדיון הקודם.

לאחר סיום חלק זה, מתכנסים בקבוצות המשנה לליבון הנושא שעל הפרק. כל קבוצה מציגה את הדעות והרעיונות שעלו במפגשי הזוגות, ומסכמים את דעתם כקבוצה. ממנים לקבוצה דובר

ומתכנסים במליאה. כל קבוצה מציגה באמצעות הדובר שלה את סיכומי הדיונים.

• השלמת היגדים - כל חניך מקבל נייר וכלי כתיבה. המדריך מתחיל משפט (למשל "כשאני כועס אני..."). המדריך מבקש מכל משתתף לרשום את המשך המשפט ע"ג דף הנייר שברשותו.

לאחר שכל משתתף רשם את המשך המשפט חושפים את הכתוב בפני יתר המשתתפים. חשיפת הכתוב יכולה להתבצע בשתי דרכים:

1. כל המשתתפים מראים את הכתוב לשאר הקבוצה, והמדריך מקריא בקול את המשך המשפט כפי שנרשם ע"י המשתתפים השונים, תוך כדי התייחסות לתוכן.

2. כל משתתף תולה את המשך המשפט אותו הוא בחר על כרזה שהוכנה מראש על הקיר. לאחר שכל ההתייחסויות הוצגו, המשתתפים מסתובבים, מתרשמים מן הכתוב, ובוחרים

התייחסות עימה הם לא מזדהים. המדריך חוזר ומרכז את המשתתפים ומבקש מהם להתייחס למשפטים איתם הם לא הזדהו.

להלן דוגמה לשימוש במתודה זאת בנושא אלימות. המדריך מתחיל משפט "כשאני כועס אני…" כל אחד מהמשתתפים כותב המשך למשפט על דף הנייר שברשותו. לאחר שכול המשתתפים בחרו סיום למשפט, כל משתתף מציג את הדף שלו. בשלב ראשון ניתן למיין את התגובות לקבוצות, על פי תוכנן, סגנונן, רמת האלימות העולה מהן וכיו"ב. מפתחים דיון סביב המושג "כעס" והתגובות אליו. מדוע אנשים כועסים? איזה צורך בא הכעס לשרת? מהי תגובה יעילה לכעס? האם כעס על הכעס עוזר?

חשוב לזכור כי על המדריך להכין גם את התכנים הרלבנטיים לנושא הפעולה, וככל שהמדריך מוכן יותר, כך הדיון והמסקנות העולים מהפעלה זאת יהיו משמעותיים יותר לחניכים.

• שמש אסוציאציות - מוכר, אין צורך להרחיב.

• קול המצפון - המדריך בוחר סיטואציה כלשהי המתרחשת בין דמויות. כל חניך שמציג דמות מסוימת מקבל דף ובו פרטים על הדמות, תפקידה והסיטואציה בה היא פועלת. כל משתתף מציג את הדמות אותה הוא מייצג, וכן את מערכת הקשרים שיש לו עם הדמות השנייה. אחרי ההצגה העצמית של הדמויות, מתחיל דו-שיח ביניהן.

לאחר מספר דקות של דו-שיח, ממנה המדריך "מצפון" לכל דמות - חניך שעומד מאחורי המשתתפים במשחק התפקידים. על פי סימן של המדריך, על ה"מצפון" להציג את "הקול הפנימי

של הדמות", או במילים אחרות מה מסתתר מאחורי דבריה של הדמות. הוספת אלמנט המצפון מאפשרת לחשוף רבדים נוספים של הדמות (קונפליקטים פנימיים או מחשבות שהשחקנים, בדרך כלל לא מעזים לבטא בקול רם).

לאחר משחק התפקידים, המדריך מקיים דיון על הנושא תוך התייחסות למידע שנאמר במפורש ולמידע הסמוי. על המדריך להראות לחניכיו, ולפתח בהם רגישות לאותם מסרים המצויים

"מתחת לפני השטח", כחלק בלתי נפרד מן האינפורמציה הגלויה.

• שעון פגישות - כל חניך מקבל דף ועליו מצויר שעון. החניכים מסתובבים בחדר וקובעים פגישות עם עמיתיהם בכל שעה עגולה. כל אחד רושם את הפגישה בדף השעון, כאשר לכל משתתף מסומנות 12 פגישות (או כל מספר אחר עליו מחליט המנחה). לאחר מכן מושיבים את החניכים במקומותיהם והמדריך מכריז על השעה ועל נושא הפגישה. כל משתתף מחפש את בן הזוג עמו הוא קבע לשעה זאת, ודן עימו בנושא עליו הכריז המדריך. בהמשך מכריז המדריך על שעה אחרת ועל נושא הדיון (אפשר להשאיר את הנושא הקודם או להכריז על נושא אחר). כל משתתף נפרד מבן זוגו ומחפש את בן הזוג החדש, עמו הוא יפתח בדיון המחודש.