טוראי להב קמינקובסקי, אליהו

אליהו, בן חנה ומשה, נולד ביום ב' בטבת תש"י (22.12.1949) בכפר-סבא. הוריו, מניצולי השואה, היו עצורים במחנה בקפריסין ואחרי ששוחררו התגוררו ברמלה. אליהו היה בן שנתיים וחצי כשהמשפחה עברה לרמת-גן. הוא למד בבית-הספר "יבנה" ברמת-גן. הוריו העניקו לו חינוך יהודי מסורתי כיון שרצו שבנםיכיר את דתו ואת מסורתה. הוא היה חבר בתנועת "בני-עקיבא" ואחרי-כן הצטרף לתנועת "הצופים". כן השתתף בתזמורת הנוער של רמת-גן. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, החליט ללכת לפנימיה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה. הוא התייצב לבחינות הכניסה, עמד בבחינות העיוניות בהצלחה, ואת בחינות הכושר הגופני הצליח לעבור בזכות כוח רצונו העצום ובזכות דבקותו במטרה. התקופה הראשונה הייתה קשה עליו אבל בזכות עקשנותו והתמדתו עבר את המשבר. לדבריו, הגיע לפנימייה בכוח החלטתו הוא, ועליו לעמוד בכך. שלוש שנים למד שם עד שהחליט כי צבא-הקבע איננו יעודו והוא עזב את הפנימייה. מאז למד בבית ותוך שנה עמד בבחינות הבגרות האקסטרניות במסגרת המכללה לאקטרוניקה. בהיותו חניך בפנימייה הצבאית היה אלי מדריך בתנועת הצופים ובמסגרתה הצטרף לגרעין נח"ל.

אליהו גויס לצה"ל בסוף יולי 1967 והוצב לנח"ל. לאחר הטירונות התנדב לעבור קורס צנחנים, סיים אותו בהצלחה ויצא עטור כנפי צנחן והדור בכומתה האדומה. הוא הוסיף ועבר קורס חובשים קרביים, קורס קשר וקורס מש"קי קשר. במשך כל תקופת שירותו בצה"ל שמר אלי על קשר הדוק עם הבית. בכל הזדמנות היה מתקשר הביתה להודיע על שלומו ולהרגיע את הוריו הדואגים. אחרי כל פעולה מבצעית שהשתתף בה מיהר להודיע להם שהכל עבר בשלום. בעת הצורך לא נמנע מלקחת חופשה כדי לעזור להם וכדי להרגיעם היה קופץ הביתה לעתים למספר שעות. אז היה אומר: "אכפת לכם שאתרחץ ואוכל אתכם ארוחת ערב?"