סרן אלי, גדעון (גידי)

בן עזרא ואהובה. נולד ביום כ"ב בשבט תש"י 9.2.1950)) בתל- אביב, כבן להורים מיוצאי-בבל. את נעוריו עשה בשכונה צפונית קטנה של העיר הגדולה. מזגו הנוח של גידי ופניו המחייכות הקנו לו את חיבתם של חבריו. הוא פעל רבות בתנועת הצופים; שנתיים לאחר כניסתו לתנועה, כבר הופקד בידיו התפקיד של מדריך-גדוד. הוא התנדב לכל פעולה - קלה כקשה - ועזר רבות לחבריו בעת מצוקה. עסק בענפי-ספורט שונים, וענף הטניס היה אהוב עליו ביותר.

הצלחתו בלימודים וכישוריו המצוינים, בייחוד במקצועות הריאליים, הנחו את גידי לצעוד במסלול-לימודים אקדמי-טכני. הוא נרשם ל'אורט' טכניקום שבגבעתיים, וכעבור חמש שנים זכה לדיפלומה של הנדסאי במקצוע הנדסת-בניין. כדי שיוכל לסיים לימודים אלה התחייב להוסיף ולשרת שנתיים בשירות-הקבע, בתום שירות-החובה.

במרס 1970 גויס גידי לצה"ל והיה מאושר, כאשר נתבשר שנתקבל לבית-הספר לטיס. כל הכישורים שרכש בשנות-ההכנה בבית-הספר ובטכניקום הניבו פירות מבורכים במסלול- הלימודים הקשה ומלא-המתח של פרח-טיס. גידי עמד בכל הדרישות, הצליח במבחנים הרבים ועלה מדרגה לדרגה - עד שבסוף שנת 1972 סיים את הקורס בדרגת סגן-משנה ונמצא זכאי לענוד כנפי-טיס.

גידי שימש בחיל-האויר כמדריך-טיס, אבל בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים השתתף בפעולות מבצעיות במרחבי סיני וברמת-הגולן. על ההערכה הרבה מצד מפקדיו מעידות חוות-דעת בכתב, בדפי הילקוט הצבאי שלו בתאריכים שונים: 1.1.73 - "קצין אחראי, שקט ויעיל בתפקידו"; 1.7.73 - "אמביציוזי ומגיע להישגים טובים1.1.75 ;" - "בחור מצוין. קצת רגיש מדי. יכולת טובה. רוצה לעבוד"; 1.6.75 - "קצין מוכשר, מסודר ומקצועי. ממלא את תפקידו ביסודיות וביעילות, מאוד חיובי באישיותו". הדרגה האחרונה, שהוענקה לו לאחר מלחמת יום-הכיפורים, היתה דרגת סרן.