טיפול בגמגום

טיפול בגמגום לילדים קטנים

לפני תחילת הטיפול חשוב להחליט האם מדובר בגמגום או בחוסר שטף התפתחותי.

ברוב המקרים של חוסר שתף התפתחותי אין צורך בטיפול של קלינאי תקשורת, למרות שגם במקרה הזה יש חשיבות רבה להדרכת ההורים. ההדרכה בדרך כלל כוללת הסברים על מהות הבעיה והעקרונות של ההתייחסות הנכונה. במידה ולא קיימים "גורמי סיכון" ובהתייחסות נכונה של הסביבה, ברוב המקרים חוסר השטף נעלם לחלוטין. מומלץ להתייחס לחוסר השטף אכן כתופעה טבעית ולא כבעיה בדיבור של הילד.

בזמן חוסר שטף (וגם בזמן הגמגום, ד"א) חשוב:

1. לדבר בקצב אטי וטון רך ונעים בזמן שיחה עם הילד.

2. להימנע משאלות מלחיצות כלפי הילד, לבחור שאלות ממוקדות שהתשובה להן היא קצרה, במקום שאלות כלליות.

3. לתת זמן למחשבה ולמתן תשובה מצד הילד. לתת זמן לילד לבטא את עצמו ללא הרגשת "לחץ" מצד הסובבים אותו. במיוחד חשוב לתת לילד זמן לביטוי בתחילת משפטים.

4. אין להעיר לילד או לתקן את דבריו, מומלץ לא "לעזור" לו בהצעות שונות כגון - "דבר לאט", "חשוב לפני שאתה מדבר" וכו'.

5. יש להתמקד בדברי התוכן של הילד ולא בצורת הדיבור. 

6. להתנהג בטבעיות, לשמור על קשר עין עם הילד לאורך כל התהליך התקשורתי.

7. לדרוש מילד דברים ראליים המתאימים ליכולותיו (לא רק בתחום הדיבור). 

8. לחזק בטחנו העצמי של הילד על  ידי הדגשת תכונותיו החיוביות ומתן חיזוק על הצלחותיו בתחומים שונים.

9. הורדת גורמי המתח בסביבה של הילד.

 כאשר מדובר בגמגום, בנוסף להדרכת הורים, הטיפול  כולל בדרך כלל  עבודה על דיבור אטי, התחלות דיבור רכות ותרגילי נשימה. בגיל הרך עבודה על טכניקות דיבור נעשית בחיקוי מובנה והדרגתי, ללא הסברים מורכבים.

טיפול בגמגום לבני הנוער ומבוגרים

במקביל לעבודה על טכניקות דיבור ותרגילי נשימה, הטיפול כולל  עבודה על דימוי ובטחון עצמי וכמו כן גם טכניקות שונות של הרפיה כללית. הטיפול משלב גישה קונבנציונלית וגישות אלטרנטיביות כלל NLP ודמיון מודרך.

היחס בין המרכיבים השונים של הטיפול וסוגי הטכניקות נבחרים לאחר אבחון, בצורה אינדיבידואלית לכל מטופל.