סיון פרנקל

למערכת הפיננסית יש תפקיד ייחודי בכלכלה מבוססת שווקים – תיווך בין חוסכים ובין לווים. מעצם טיבם, בנקים מנפיקים התחייבויות קצרות טווח (פיקדונות) ומממנים באמצעותן השקעות בנכסים ארוכי טווח (הלוואות). כתוצאה מכך הם יכולים להיקלע לבעיה במקרה שחלק גדול מהחוסכים מבקשים למשוך את כספם בו זמנית. במאמר זה אנו סוקרים את הספרות התיאורטית והאמפירית העוסקת ביציבות בנקים. ראשית, אנו מציגים את האופן שבו פעילות הבנק הבודד הופכת אותו לפגיע ל״פאניקה״ ול״הסתערות על הבנק״, ומסבירים מדוע יותר סביר שאלו יתרחשו כאשר המשק בדרך למיתון. אנו מראים כי חוסר יציבות של בנק יכול לנבוע גם עקב חוב לטווח קצר, ומקשרים זאת למשבר הפיננסי בארה״ב ב-2008 ולקריסה של בנק "ליהמן בראדרס". לבסוף, אנו מסתכלים על המערכת הבנקאית בכללותה, ומראים מדוע משברים בבנקים נוטים להיות מתואמים, מה שמביא לסיכון מערכתי של קריסת המערכת הפיננסית בכללותה.

בנקאות צל היא פעילות של תיווך פיננסי שנעשית מחוץ למערכת הבנקאות המסורתית. בדומה למערכת הבנקאות המסורתית, גופים העוסקים בתיווך פיננסי חוץ בנקאי מגייסים אשראי לטווח קצר ממשקיעים ומממנים בעזרתו השקעות ארוכות טווח. במאמר זה אנו סוקרים את הספרות התיאורטית והאמפירית העוסקת בבנקאות הצל. אנו מתארים את השחקנים המרכזיים העוסקים בבנקאות הצל ואת חוזי החוב הנפוצים במגזר זה: הסכמי רכש חוזר (ריפו) וניירות ערך מסחריים מגובי נכסים. חוזי חוב אלו מגובים בביטחונות המופקים בתהליך של איגוח שמאפשר להפוך חוזים אלו לסחירים, נזילים ובטוחים יחסית. אנו מראים כיצד תהליך האיגוח, שנמצא בלב פעילות בנקאות הצל, הופך את החוזים הללו לפגיעים למשברי נזילות, הדומים באופיים למשברים שפקדו את מערכת הבנקאות המסורתית בעבר. אנו מסבירים מדוע משברי נזילות בבנקאות הצל עלולים להתפשט ולהעמיד את המערכת הפיננסית כולה בפני סיכון מערכתי. לבסוף, אנו מתארים את משברי הנזילות שקרו במערכת זו בזמן המשבר הפיננסי הגדול של 2008 ובזמן מגפת הקורונה.