חגגתי את בת המצווה שלי ביום שישי, החמישה עשר לחודש השלישי שנת אלפיים ושלוש עשרה.
זה היה סוף שבוע שרבי הראשון בשנת אלפיים ושלוש עשרה (בחודש מרץ בדר"כ אין עדיין שרב - אז מזג האוויר החם חגג איתי).
חגגנו את הבת מצווה עם משפחה קרובה וחברים, ביער קרן הכרמל.
המשפחה והחברים לקחו חלק בהכנת הארוחה. בישלנו ב'פויקה' )סיר מברזל יצוק שנועד לשמש ככלי בישול בתנאי שטח(,
עשינו משימות גיבוש אתגריות כמו :'מגלשיים קבוצתיים'- שני מגלשיים גדולים, שכמה אנשים יכולים לעלות עליהם וכולם מנסים ללכת ביחד (שמאל, ימין, שמאל!) לדוג מקלות עץ באמצעות חבל, מעגל מקלות ועוד המון פעילויות מצחיקות ומהנות.
והדובדבן שבקצפת- טקס בת המצווה אבני הדרך, אימא שלי בחרה אנשים חשובים מחיי וביקשה מהם להעניק לי שניים עשר 'אבני דרך',
אבן שמצורפת לה ברכה, לדוגמה: אבן האומץ, אבן החברות, אבן החלומות, אבן החשיבה החיובית,אבן הסליחה, אבן התקווה, אבן האושר וכדומה.
בת המצווה היה אירוע מרגש מאוד עבורי, חגגתי את המעבר מהיותי ילדה לנערה, אני זוכרת כל רגע כאילו זה היה אתמול, את האורחים, את המתנות, את השולחנות הלבנים, את הבשר הטעים שבישלנו, את הבדיחות, את הברכות, את המשימות המצחיקות והמאתגרות.
בת מצווה היה אבן דרך בשביל ההתבגרות שלי, ואני מוקירה על כך לכל מי שבא לאירוע החשוב הזה, אין לי מילים להגיד כמה אני אוהבת את האנשים שהשתתפו באירוע ולקחו בו חלק, את החברות שלי, את הבנות דודות, החברים של המשפחה, את אחותי וסבתא והכי חשוב- את אימא. (;