שמואל א, פרק ג'

א וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת-יְהוָה לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר-יְהוָה הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ. ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ וְעֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. ג וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְהוָה אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים.

נרות, צילום: אורן סער

ד וַיִּקְרָא יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ה וַיָּרָץ אֶל-עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי-קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב. ו וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיֹּאמֶר לֹא-קָרָאתִי בְנִי שׁוּב שְׁכָב. ז וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת-יְהוָה וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר-יְהוָה. ח וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא-שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִישִׁת וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְהוָה קֹרֵא לַנָּעַר. ט וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם-יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר יְהוָה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ. י וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם-בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ.

יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל-שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו. יב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל-עֵלִי אֵת כָּל-אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-בֵּיתוֹ הָחֵל וְכַלֵּה. יג וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי-שֹׁפֵט אֲנִי אֶת-בֵּיתוֹ עַד-עוֹלָם בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר-יָדַע כִּי-מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם. יד וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם-יִתְכַּפֵּר עֲו‍ֹן בֵּית-עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד-עוֹלָם. טו וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד-הַבֹּקֶר וַיִּפְתַּח אֶת-דַּלְתוֹת בֵּית-יְהוָה וּשְׁמוּאֵל יָרֵא מֵהַגִּיד אֶת-הַמַּרְאָה אֶל-עֵלִי. טז וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת-שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. יז וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל-נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי כֹּה יַעֲשֶׂה-לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ. יח וַיַּגֶּד-לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ וַיֹּאמַר יְהוָה הוּא הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה.

יט וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ וְלֹא-הִפִּיל מִכָּל-דְּבָרָיו אָרְצָה. כ וַיֵּדַע כָּל-יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה. כא וַיֹּסֶף יְהוָה לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי-נִגְלָה יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר יְהוָה.