חוות דעת כתובה
העיקרון המנחה בזיהוי כתב יד הוא שאין שני אנשים יכולים לייצר כתב/חתימה בעלי זהות מלאה בכל תכונות הכתיבה. השוואת כתב/חתימות נעשית בין מסמך במחלוקת לבין דוגמאות להשוואה שאינן מוכחשות. במהלך הבדיקה נבדקות עשרות תכונות כתב. בין היתר נבדקים המבנה המיקרוסקופי של הקו, פיזור הדיו, לחץ ושינויי לחץ במיקומים ספציפיים, פרופורציות פנימיות, כיווני תנועה, האצות והאטות, עיצוב ספציפי, קשיי תנועה, מרחקים ועוד.
מדרג המסקנות הנהוג במכון נפתלי:
קיימת זהות/שונות מוחלטת - כאשר ישנה זהות/שונות מלאה בכל תכונות הכתב, בהשוואה בין הדוגמאות לבין כתב/חתימת המחלוקת.
קרוב מאד לוודאי שישנה זהות/שונות - כאשר ישנה זהות/שונות כמעט בכל תכונות הכתב, בהשוואה בין הדוגמאות לבין כתב/חתימת המחלוקת.
קרוב לוודאי שישנה זהות/שונות - כאשר ישנה זהות/שונות ברוב תכונות הכתב, בהשוואה בין הדוגמאות לבין כתב/חתימת המחלוקת.
קיימת אפשרות סבירה לזהות/שונות - כאשר ישנה זהות/שונות בחלק ניכר מתכונות הכתב, בהשוואה בין הדוגמאות לבין כתב/חתימת המחלוקת.
קיימת אפשרות לזהות/שונות - כאשר ישנה זהות/שונות בחלק מתכונות הכתב וזהות/שונות בחלק מתכונות הכתב (מצב של שקילות בין שתי האפשרויות).
טבלת המדרג ברצף
"נוכח הפער בין חוות דעת המומחים, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את הגרפולוג ומומחה להשוואת כתבי יד, מר יונתן נפתלי .."
ישנן שתי מסקנות אפשריות נוספות והן:
לא ניתן לשלול אפשרות לזהות/שונות -כאשר מגבלות כגון כמות/איכות החומר רבות ובסיס הבדיקה צר אך עדיין ניתן היה לבדוק חלק מהפרמטרים כך שמתאפשרת מסקנה ברת משקל.
לא ניתן להגיע למסקנה על בסיס החומר שהומצא לבדיקה- למשל כשהומצא חומר מועט מאד ו/או באיכות גרועה מאד אשר לא מאפשרת כל בדיקה.
הערה: יתכנו לעיתים נוסחי ביניים או נוסחים אחרים, לפי העניין.