נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ

נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ

לקריאת הדוח המלא

נמלים מהווים מוקד של פעילות כלכלית מסחרית ומהווים מקור לגורמי זיהום רבים: זיהום ים, זיהום אוויר, זיהום חופים ועוד. במסמך הזה התמקדנו בהיבטי זיהום אוויר מנמל חיפה (הקיים).

הפליטה הנובעת מהפעילות בנמל נובעת משלושה סוגי מקורות עיקריים: האוניות הפוקדות את הנמל, המתקנים בנמל עצמו ותנועת כלי הרכב אל הנמל וממנו.

פליטת זיהום האוויר מסך המקורות בנמל חיפה הינה משמעותית ביותר. הרחבת הפעילות בנמל על פי התוכניות צפויה להגדיל את היקפי הזיהום הנפלט, בעיקר כתוצאה מפליטת האוניות ומשינוע המטענים ביבשה.

הנתונים מראים כי בשנת 2012 רק האוניות הגדולות בנמל חיפה פלטו כשני מיליון ק"ג תחמוצות גופרית, ועוד עשרות קילוגרמים של אנטימון,קדמיום, קובלט, כרום 6, כספית וארסן.[1] פליטת הזיהום מהאוניות בלבד עולה ככל הנראה על סך הפליטה מבתי הזיקוק.

ככל הידוע לנו, כיום לא נעשה כל ניטור או מעקב אחר הפליטות לאוויר מתנועת ספינות וכלי רכב בנמלים בישראל. בשנת 2010 המשרד להגנת הסביבה פרסם אומדן של הפליטות מכלי השיט בישראל, אך האומדן לא לקח בחשבון גם את הפליטות מהכלים שמופעלים בנמל ומתנועת המשאיות והרכבות אל הנמל וממנו.

במרבית הנמלים בעולם המערבי הוגדרו פעולות לצמצום היקף הזיהום. הפעילות נוגעת לכלל המקורות בנמל וכוללת החלפת דלקים, שינוי אופן ביצוע הפעולות בנמל, קביעת תמריצים וקנסות ועוד.

לפיכך, טרם התחלת בניית הנמל החדש, יש לקבוע אמצעים להפחתת הפליטות מהפעילות המבוצעת בנמל הקיים והמתוכנן גם יחד.

ישנן פעולות שניתן לבצע כבר בטווח הזמן המיידי על מנת לצמצם את היקף הזיהום. מנתוני מצאי הפליטות לאוניות בלבד שנערך ע"י המשרד להגנת הסביבה עולה כי הטלת חובה על האוניות לשנות את הדלק שבו הן משתמשות לקראת הכניסה לנמל ובעת השהיה בו יכולה לצמצם באורח ניכר את היקפי פליטת הזיהום.

בנוסף, נדרשת הכנת מצאי פליטות מקיף של כלל הפעילות בנמל על מנת לאתר את כלל גורמי הזיהום, לזהות את העיקריים שביניהם ולטפל בהם.

חוות הדעת הזו הוכנה במסגרת פרוייקט "שקט תעשייתי"

תמכו בהמשך הפרוייקט החשוב הזה שחושף את מה שנסתר מהעין הציבורית - דף הפרוייקט שלנו במימונה