:מצות רכות
מצה שמורה עבודת יד רכה באיכות מעולה במיוחד
מצות אבותינו (מצות רכות באיכות מעולה במיוחד)
מצות חבורה אבהתנא
אפשרויות: חיטה מלאה \ כוסמין \ שיבולת שועל \ אורגני
כשרויות:
בד"ץ יורה דעה הרב מחפוד בכשרות מהדרין מן המהדרין.
מהדרין הרב מיכה הלוי
הרב בוטבול, בד"ץ יביע אומר, הרב שכנזי, בד"ץ עדה חרדית ספרדית, הרב שבתאי לוי
בד"ץ ברכת אליהו עם הידורים וחומרות הרב אליהו זצוק"ל
1 ק"ג - 5-6 מצות 130 ₪
3 מצות (כ 550 גרם) 80 ₪
ניתן להשיג מצות מקמח כוסמין מלא
חדש!!! מצות שיבולת שועל ללא גלוטן
:מצות חבורה אבהתנא
להזמנות
מחסן הפצה: נעמי שמר 2 גבעת שמואל
טל: 052-5252444
054-4599663 עדיפות לפניה באמצעות הודעה לוואטסאפ
רשימת משווקים (חלקית)
מצות רכות
האם המצות שלנו מזכירות במשהו את אלו שאכלו אבותינו במצרים או שאנחנו ממש לא בכיוון?
ליקט וערך: אלי זילכה, א'/ניסן/תשס"ט להערות והארות: matzashmura@gmail.com
קצת הסבר בעניין מצות רכות, מהיכן באו ומי נוהג לאוכלם וסקירה הלכתית בעניין
מצות רכות לעומת מצות קשות ומנהג קהילות האשכנזים
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים?
מסתבר שמצותיהם של אבותינו נראו כמו המצות הדומות לפיתות עיראקיות רכות - יותר מאשר המצות המודרניות, שהן קשות ביותר[1]. עיקר ההבדל הוא, שבעיסת המצות הרכות יש הרבה יותר מים ביחס לקמח, לעומת המצות הקשות. מהסיבה הנ"ל המצות הרכות נוחות יותר לעיכול ואף מכילות הרבה פחות קלוריות.
בדורות הקודמים, יהודי תימן (ועוד אחרים) נהגו לאפות כל יום מצות טריות עבור אותו היום. לפיכך אכלו אצלם מצות רכות במשך כל החג. לעומתם, נראה כי במרבית ארצות המזרח השתדלו להכין מצות רכות כמה שעות לפני ליל הסדר ואילו לשאר החג הכינו מצות יבשות. מסתבר שהם הקפידו להכין את כל המצות לפני הפסח (משום חשש חימוץ בתוך הפסח), אך את המצות עבור ליל הסדר ניתן היה לעשות לפני פסח ועדיין לשמור על טריותן כיוון שנעשו כמה שעות לפני כניסת החג[2].
מוכח ממקורות רבים שגם בקרב יהודי אשכנז אכלו מצות רכות עד לפני כ170 שנה[3]. עם זאת נראה כי בתחילת המאה ה- 20 כבר לא הכינו מצות רכות בקרב יהודי אשכנז[4].
המצות הקשות-יבשות נוצרו לא מתוך חומרה לחשש כל שהוא אלא בשל הייצור ההמוני שמתחיל זמן רב לפני חג הפסח. באותם ימים לא היה ניתן לשמר מצות רכות (לא היה מקפיא), ולכן אפו את המצות דקות ויבשות מבעוד מועד וכך הם נשמרו לאורך זמן[5].
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתן להכין מצות רכות ולשמר אותן במקפיא, כמו שמקפיאים פיתות. דבר זה הביא להקמת פסי ייצור המוניים של מצות רכות. רבנים רבים, ספרדים ואשכנזים כאחד, התירו ואף המליצו לאכול מצות אלו. בדרך כלל מצות כאלו נאכלות רק בליל הסדר בשל מחירן היקר כמצות עבודת יד שמורות. עם זאת, יש מרבני אשכנז שנמנעו מלהתיר מצות אלו והתירו רק בשעת הצורך (כגון לזקנים או חולים שאכילת המצות הקשות קשה עליהם), משום חשש "לשנות ממנהג אבות".
במקומות שונים הפליגו חז"ל בחשיבות אכילת המצה בשמחה ובתיאבון, "חכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח, כדי לאכול מצה בתאווה ויהיו מצוות חביבין עליהם[6]" לענ"ד נראה שכיום שקיימים מצות שמורות רכות בהכשרים מהודרים ביותר, ראוי לכל אחד לקחת דווקא מצות כאלו על מנת לקיים את המצווה בשמחה ולאכול את כל הכזייתות הנדרשות בהידור ובנחת ובדומה למצות שהכירו חז"ל וביחס אליהם תיקנו את גדרי אכילת מצה.
להלן מס' תשובות בעניין שליקטתי והבאתי כלשונן במקור:
תחילה אומר שהגר"ש מחפוד שנותן את הכשרים למצות רכות ציין בפני שהכשרות על מצות רכות טובה לכל עדות ישראל ואף לאשכנזים וודאי שאין בהם כל חשש שרויה וכד' ולכן לא הגביל את ההכשר כפשי שעושה בהכשרים על מוצרי קטניות.
בשיחה טלפונית עם הרב שלמה אבינר, הוא אמר לי שמצות רכות כשרות גם לאשכנזים ללא כל חשש.
הרה"ג נחום אליעזר רבינוביץ שאלה שהופנתה בכתב לרב:
אני נוהג לאכול בכל שנה מצות רכות, שמורות בליל הסדר. כך אני יכול לאכול בקלות את כל הכזייתות בהידור רב ובנחת. השנה אני אמור להתארח בבית חמי שהוא ממוצא אשכנזי ובכוונתי לרכוש מצות רכות בהכשר מהודר תחת פיקוחו של הרב מחפוד וכן הרב רצבי. מדובר במצות דקות, בעובי של כ 5 מ"מ.
1. האם המסובים האשכנזים רשאים לאכול מהמצות הרכות?
2. מה הדין במקרה של מי שקשה לו לאכול את השיעור הנדרש במצות הקשות ובמצות הרכות ניתן יהיה לאוכלם ביתר קלות?
הערה: ראיתי בבאר היטב בסימן תס' ס"ק ח: "המנהג לעשותן כעובי אצבע" ולכאורה מוכח שגם האשכנזים היו אוכלים מצות רכות אלא שבזמנו לא היו מכשירי הקפאה לשימור המצות הרכות ולכן כנראה שהעדיפו אצל האשכנזים במהלך הדורות להכין מצות שיחזיקו למשך כל חג הפסח. נראה שאין מנהג שאוסר בפירוש מצות רכות (אני לא מצאתי) וכל העניין הוא שהמצות לא יהיו עבות במיוחד (כך מוכח לכאורה בדרכי משה ס' תס'), עם זאת לא ראיתי שיוצאי אשכנז נוהגים לאוכלם.
אשמח לקבל תשובה, תודה רבה וסליחה על ההפרעה, חג כשר ושמח
להלן תשובת הרב נחום אליעזר רבינוביץ ראש ישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים מח"ס יד פשוטה על הרמב"ם, שו"ת שיח נחום ועוד....
מעיקר הדין אין לאסור מצות "רכות", אולם אצל האשכנזים נשתרש המנהג לעשות את המצות דקות וקשות, והרבה חושבים שכך צריכות להיות מצות כי אינם מכירים מצות אחרות. אם בבית חותנך הם מוכנים לאכול מצות רכות ודאי שמותר להם ויצאו ידי חובתם. אבל לפעמים ההרגל נעשה טבע וישנם אנשים שאינם מוכנים לשנות מהרגלם כלום.
רבי אשר וייס, בספר מנחת אשר על הגדה של פסח (ח' התשובות סימן טו)
הרב נשאל בעניין אכילת מצות רכות בפסח לאשכנזים, ואלא עיקרי תשובתו:
לאחר שהוכיח כי בקרב חכמי אשכנז אכלו בעבר מצות רכות, ביאר "שמה שנהגו לעשות המצות רקיקין דקין (רמ"א תס ס' ד) היינו שלא יהיה עב כלחם, אך מ"מ נראה דגם מצות רכות אלו הוי בכלל רקיקין" וכתב שנראה כי מן הדין המצות הנ"ל מותרות לאשכנזים היות "ונראה דמה שנהגו לעשות בזמנינו מצות דקות מאוד אינו בהכרח חומרא מחשש חימוץ אלא משום הייצור ההמוני...." אך לסיכומו של דבר הרב ממליץ: "אך מ"מ מתיירא אני מן החידושים וכל כה"ג הוי בכלל אל תיטוש תורת אמך, ובפסח ראוי לנקוט בכל זהירות וחומרא". ע"ש (הערה: מטעם דומה הרב גם לא אוכל מצות מכונה)
להלן ליקטתי מהאינטרנט מס' תשובות בעניין:
שאלה, מתוך האתר במעלה הרשת, http://www.maale.org.il/faq.php?id=2251
בשעה טובה אחותי מתחתנת בימים אלו, והחתן הוא תימני. כידוע (לפחות חלק מן) התימנים אוכלים מצות רכות (אותן ניתן לגלגל כמו "לאפה"). שאלתי היא האם מותר לאשכנזים לאכול מצות אלו בסיטואציה זו של קירוב משפחות (או אולי אפילו בכלל אין כל בעיה עם אכילתן).
תשובה - התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו בתאריך י"ב ניסן ה´תשס"ב
אני יודע שזה קשה לחלק מהאשכנזים שהורגלו רק במצות קשות. אבל אין בזה שום חשש של מנהג או איסור כל שהוא. להפך הן הרבה יותר טעימות ומקיימים איתם את מצוות עונג יום טוב למהדרין.
ועוד כדאי לדעת כי גם האשכנזים היו עושים כן בימי קדם. כשהיו אופים את הלחם בבית.
שאלה: מתוך האתר מוריה
אני אשכנזי ובליל הסדר אני מתארח אצל הורי אשתי שהם ספרדים (עירקים) והם אוכלים מצות שמורות רכות (עבודת יד) שנאפו בהשגחה וכו’ ( אני חושב אפילו שהשגחה היא של מרן הרב אליהו שליט"א אבל אני לא בטוח).
האם מותר לי לאכול מהמצות האלו? אם כן האם עלי להזהר במצות אלו בשרויה (אני אוכל שרויה - אבל יתכן שכאן אסור שרויה
תשובת הרב שמואל אליהו
כתב הרמ"א בסימן ת"ס "ויש לעשות המצות רקיקים ולא פת עבה כשאר לחם כי אין הרקיקים ממהרים להחמיץ.
וכמה היא עבה? לפי השולחן ערוך לא עושים יותר מטפח שמה בפנים זה לא נאפה טוב. לפי הרמ"א דלעיל יש להחמיר ולעשותה יותר דקה מטפח. וכתב המשנה ברורה שבדיעבד אם אפו יש מתירים אפילו עבה טפח ויש אוסרים. אבל בעבה פחות מטפח אין לאסור בדיעבד שכבר נאפתה. היום המצות הן בעובי של עשירית טפח ולכן בודאי שלא עליהם דיבר הרמ"א והמשנה ברורה. אמנם יש רבים לא נוהגים להשתמש במצות רכות מפני שהם מתייבשות מהר ובמקום שלא מקפיאים אותם יש חובה לאפות מצות כל יום או יומים בפסח. וכיון שיש בעיות מיוחדות כשאופים מצות בפסח עצמו כיון שכל פרור שנופל הוא חמץ, וגם כל פרור שמתערב בעיסה הוא מחמיץ וצריך זהירות גדולה. לכן נהגו לאכול רק מצות שנאפו קודם פסח. (שו"ע תנז ב. תנט ד. תס ג ועוד( למעשה שמעתי מאבי שליט"א שאין בזה איסור או מנהג לאסור ומי שרוצה יכול לאכול מצות רכות ובלבד שלא יהיו בעובי טפח או קרוב אליו. לגבי שרויה - אם לא החמרת בזה עד היום אין צורך להחמיר מהיום.
מתוך האתר, תורה בכפר: שאלה Mar 22, 2007
שאלה: נודע לי שיש עכשיו מצה רכה שמורה בהשגחת הרב לנדא שליט"א האם מותר לאשכנזים לאוכלה בפסח.
תשובת הרב מוטי דשא ראש ישיבת עמיחי - רחובות ורב שכונת הדר בכפר סבא.
נהגו לאפות מצות דקות. וכמו כן לחורר אותם בחורים המקור לכל זה נידון בסימן תס בשולחן ערוך בסימן העוסק בדין מצת מצווה. ואעפ"כ מצה שנמכרת בחנויות שנראת כפיתה בעובי של לא יותר מטפח, אם יש עליה השגחה שלא החמיצה מותרת גם לאשכנזים, ואם עבה טפח יש מחלוקת בין הפוסקים בכך.
התשובה בהרחבה: את חירור המצות הסביר הכל בו (סימן מח, הביאו הב"י או"ח סימן תס)"זה שאנו נוהגין לעשות כעין מסרק... רק לשנותו משאר הפת של כל השנה וכדי שתאפה יפה". הטעם הראשון קשה קצת, שהרי לא מצינו מי שמחייב לעשות מצות באופן שונה מלחם. השוני היחיד הוא לגבי האיסור של החמצת העיסה. הטעם השני נוגע בכך שהחורים גורמים לאפיה מהירה דבר שמוסיף ביטחון בכך שהמצה לא תגיע לידי חימוץ. אך השולחן ערוך לא חייב לעשות חורים. שהרי הוא פסק בסימן ת"ס הלכה ד. "... מה שמנקבין המצות - מותר". כלומר מותר לעשות זאת אך בודאי שאין בזה חובה.
לגבי עובי המצה. הביא הדרכי משה (שם אות ב) שהאבודרהם כתב בשם הראב"ד שצריך לעשות המצות רקיקים ולא עבים וגדולים דלא הוי לחם עוני. ומהר"י וייל כתב טעם אחר משום דאינו ממהר להחמיץ כמו אם היה עב וגס. עכ"ל. להלכה פוסק השו"ע (תס, הל' ה) "אין עושין בפסח פת עבה טפח" והמג"א, ערוך השולחן ואחרים פסקו שזה רק לכתחילה אך בדיעבד מותר אף יותר מטפח. אומנם מהגר"א משמע שמעל טפח אסור גם דיעבד. מכל מקום הבית הלל כותב שהמנהג שלהם היה לעשות מצה בעובי אצבע, היינו 2 ס"מ. הרמ"א לא מגיב על דיברי השו"ע. אך בהלכה ד, הוא כותב שיש לעשות המצות רקיקים ולא פת עבה. והמשנה ברורה מסביר שאף שמעיקר הדין מותר עד טפח מכל מקום הרמ"א כותב שנכון יותר ללכתחילה לעשות רקיקין, אך מכל מקום בדיעבד אם הפת עבה עד עובי טפח בוודאי שמותר. על כן אין חשיבות לרמת הקושי של המצה אלא רק לעובי שלה. לאשכנזים היוצאים ביד רמ"א אין לעשות לכתחילה מצת מצווה שיוצאים בה ידי חובת מצה בליל הסדר אם היא עבה. אך בדיעבד אם כבר עשו אותה וכעת מוכרים אותה בחנות - מותר לקנותה ואף להשתמש בה בליל הסדר, כוון שנחשב הדבר לדיעבד. ויש להקפיד על כשרות טובה. וכמדומני שהכשרות של הרב לנדא מספקת.
שאלה
שמעתי מחבר שיש דבר שנקרא מצות רכות. מהן בדיוק המצות האלה? האם הן מותרות לכולם או רק בתנאים מסויימים? (הבנתי שההכשר שלהן הוא בד"ץ נווה ציון של הרב שלום כהן. האם זהו הכשר מספק?)
תשובת הרב אברהם יוסף
זכיתי להיות בין הראשונים שעודדו ייצור מצות רכות, שהן נוחות מאד לאכילה ולקיים בהם את מצות אכילת מצה בליל הסדר. יש להן הכשר בד"ץ בית יוסף ובהם אני משתמש, וכמובן בביתו של מרן אאמו"ר שליט"א.
שאלה: האם ישנה בעיה הלכתית לאכול מצה זו ליהודים שעלו מאירופה לארץ ישראל (שבה נהגו לאכול מצות רכות) או לא.האם יש מקום להקל במקרה של קשיי עיכול הגורמים סבל לאוכל מצות קשות.
תשובה: הרב דב ליאור (ע"פ הקלטה של תוכנית רדיו)
במצות רכות יש חשש גדול שמא לא נאפו בכשרות (בידי אנשים שאינם מיומנים בכך). ולכן יהודי אשכנז נהגו להחמיר שלא לאוכלם בפסח. אך הספרדים לא חששו לכך ונהגו כן לאוכלם. מכל מקום ליהודי עם בעיות עיכול מותר להקל לאכול כזית ממצות אלה אף אם הוא אשכנזי בתנאי שהוא יודע שאנשים נאמנים אפו מצות אלה.
הערה לתשובת הרב ליאור: בעבר המצות הרכות היו נעשות ב"חבורות" עצמאיות ולא תמיד היה משגיח. כיום קיימים הכשרים מהודרים ולכן אין חששות יותר גדולים לעומת המצות הקשות. במקרה של "מצות אבותינו" למשל אין חשש "שהיות" ושאריות פירורי חמץ כמו שיש באפיית המצות אחרות, כיוון שהלישה בידיים ומייד לאחר מיכן פתיחת המצה בתנור ללא שימוש בכלים שונים (מערוך, מחורר וכד') שקיים חשש שנדבק בהם חמץ.
ובחיי אדם (קכח, כה) (חי לפני כ 190 שנה): "ויש לעשות המצות רקיקין ולא עבה טפח, ומכל מקום יש מקומות שעושין אותה קצת עבה".....
בחזו"א ס"ק יז, משמע כמו ערוה"ש שהמצות היו קשות ונשברות.
חיי אדם, קכז, ז, דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור מחמת שהיו סבורים שהוא אסורועכשיו נתברר לו שהוא מותר.. אינו נדר כלל ואינו צריך התרה. (ע"פ הרמ"א יו"ד ריד סוף סימן א.) לפי זה אותם הנוהגים לאכול כל ימי הפסח מצה שמורה מחמת שהיו סבורים שמצווה לאכול שמורה כל ימי הפסח, רשאין לשנות בלא התרה, דבאמת אין מצווה כלל, רק בליל פסח למצת מצווה.
ע"פ הגמ' מוכח שרקיקין מתייחס לעובי
מתוך אתר מד"א http://www.mdais.org/316/7713.htm :
יתכן ואתם מאוד אוהבים את טעם המצות הקשות, אך כשאוכלים את כל השיעורים בכדי אכילת פרס החוויה עשויה להיות לא בהכרח נעימה
גם המצה "התמימה" עלולה להיות מסוכנת בהיותה מוצר קשה ויבש, שאכילתה יכולה לגרום לחנק ולבעיות בעיכול, המלווה בכאבי בטן עזים.
מנהל מחלקת ההדרכה במד"א נתן קודינסקי "אסור בתכלית האיסור לנסות ולחלץ את הגוף הזר התקוע באמצעות דחיפת אצבעות, משום שהגוף הזר עלול להידחף פנימה עמוק יותר, ותיתכן פציעה מציפורניי המטופל. יש לעודד את הנפגע להשתעל. יש להזעיק מייד את שירותי מד"א. אם הגוף הזר אינו נפלט החוצה, יש לבצע לחיצות ברום הבטן. במידה וייאבד הכרתו, יש להתחיל להנשים את הנפגע ובמקרה הצורך לבצע גם עיסוי לב, עד לבואם של צוותי מגן-דוד-אדום".
.
[1] כך מוכח מהלל שהיה כורכן בבת אחת (ק.פסח, מצה ומרור) ואוכלן. רשב"ם: "כורכן בכרך אחד כמו כורכו בגֵמי" (פסחים קטו). כן מוכח ג"כ ממחלוקת הפוסקים (גם אחרונים אשכנזים) אם עובי המצה יכול להיות מעל טפח או עד טפח. וכן מוכח מהחשש שמופיע בגמרא שמא יחליף ויטעה בין פת לבין מצה. וכן בעניין אפיית המצה "מצה שנאפית עד שאם פורסים אותה אין חוטים נמשכים ממנה..." (פסחים לז, שו"ע תסא,ג) וסימן זה אינו שייך במצות היבשות שאף בעודן עיסה אין חוטים נמשכים ממנה (ערוך השולחן תסא, ז). וכן דין של מצה נפוחה לא שייך כלל במצות היבשות (ערוך השולחן תסא יב). במ"ב סימן תמז' ס"ק כט' "מצות שנגעו בעיסת בצק, צריכות קליפה..." נטילה כדי קליפה אפשרי רק במצות רכות. וכן "בלע מצה יצא" לא מסתדר לי עם מצות קשות וכו' עוד ראיות רבות...
[2] מבואר בכף החיים תס' ס"ק מד
[3] כך למשל מעיד ר' הלל ב"ר נפתלי הירץ (חי לפני כ 300 שנה) שמצות שלהם כעובי אצבע (בית הלל יו"ד צז), וכן בבאר היטב (חי לפני כ 250 שנה), בסימן תס' "המנהג לעשותן כעובי אצבע" וכן בספר אליהו רבה לר' אליהו שפירא מפראג (חי לפני כ 300 שנה). ובספר חק יעקב לר' יעקב ריישר מובא "אם תוחבין האצבע בתוך המצה ואינו נדבק בה עיסה, ודאי שאין חוטים נמשכים ממנה (ס' תסא, ס"ק י) וכן בשערי תשובה ר' חיים מרדכי מרגליות (נפטר ב-1818) מביא בשם נודע ביהודה(1793) (תנינא או"ח ס' פ) "במצות העבות, כאשר נצתננה שוב א"א להבחין אם חוטין נמשכין, בעינן שיקרמו פניה משתי הצדדין" וכעת מצאתי ב"מנחת אשר" על הגדה ש"פ (ח' התשובות ס' טו) שהוכיח מפוסקי אשכנז: טור, רמ"א, חק יעקב, חתם סופר(חי לפני 170 שנה) שודאי אכלו מצות רכות ולא יבשות ולכן מוצאים בדבריהם שבליל הסדר, נותנים מפרוסת המצה האמצעית כזית לכל המסובין. נראה ששלוש המצות הספיקו לכל המסובין לכל כזיתי המצוה. רמ"א (או"ח תעה,ז) "ונהגו לעשות שלש מצות של סדר מעשרון, זכר ללחמי תודה" - נמצא שכל מצה היתה לפחות כ-400 גרם, בעוד שמשקלה של מצת יד יבשה היום הוא 60 - 80 גרם "ובהכרח שהיו רכות דאם היו קשות א"א לאוכלן" וכן ראיתי בשו"ע של הרב זלמן (שחי שפני כ-200 שנה).
[4] כך משמע בערוך השולחן ס' תסא ס"ק ז וס"ק יב.
[5] ומצאתי שכך מסביר גם בס' מנחת אשר שם.
[6] רמבם חמץ ומצה פ' ו' הל' יג