תקן הגזע - FCI

תקן לגזע בישון הוואנז BICHON HAVANESE מס' FCI-Standard N.250 מיום 10.4.2006

התקן המופיע כאן הינו תקן FCI המחייב לגזע.

התקן תורגם לאנגלית ע"י גב' Peggi Davis .עדכון לתקן בנושא צבעי ההוואנז פורסם ב- 17/2/2009 .

תקן FCI תורגם מאנגלית לעברית ע"י יוהנה מטס .

מוצא: מערב אגן הים התיכון.

התפתחות הגזע: קובה.

חסות: FCI, מועד פרסום התקן המקורי בר התוקף: 10.12.1996.

שימוש: כלב לוויה ושעשוע .

סיווג FCI :קבוצה 9,כלבים זעירים ,כלבי לוויה ושעשוע.

סעיף 1: כלבי Bichons וקרוביהם לגזע,ללא מבחן עבודה.

תקציר היסטורי: גזע מגיע מאזור מערב הים התיכון, והתפתח לאורך אזור החוף הספרדי והאיטלקי.

נראה כי כלבים אלה יובאו תחילה לקובה על ידי רבי חובלים איטלקיים. באופן מוטעה ,הצבע החום (טבק)

של כלבי הגזע, הוליד את האגדה, שמקור הגזע המקורי בהוואנה, בירת קובה.

אולם האירועים הפוליטיים הובילו להעלמות מוחלטת של קווי הדם הישנים של כלבי ההוואנז בקובה.

ככל הנראה, מספר כלבים הוברחו מחוץ לקובה בהצלחה,הצאצאים שלהם שרדו בארה"ב.

הופעה כללית: כלב ההוואנז הוא כלב קטן ומוצק, בעל רגליים קצרות, שיער ארוך ושופע. תנועתו נמרצת וגמישה.

פרופורציות חשובות:

אורך החרטום (מתחילת האף שבין העיניים ועד לסיומו) שווה למרחק בין תחילת האף לבין הבליטה מעל העורף.

היחס בין אורך הגוף (שנמדד מקצה הכתף ועד לקצה האחוריים) לבין הגובה (שנמדד מהקרקע למפרקת) הוא 4:3.

התנהגות ואופי: פיקח בצורה יוצאת דופן ,קל לאימון ככלב שמירה(אזעקה).

מפגין חיבה, בעל אופי שמח, חביב, שובה לב ,מקסים, שובב ועליז, אף מעט כליצן.

הוא אוהב ילדים, ומשחק איתם ללא גבול.

ראש: אורך בנוני. היחס בין אורך הראש לבין אורך הגו (שנמדד מהמפרקת עד לבסיס הזנב) הוא 3:7 .

אזור הגולגולת:

הגולגולת: שטוחה עד למעט מעוגלת, רחבה; המצח כמעט ולא מתרומם; במבט על נראה מעוגל בחלק האחורי, וכמעט ישר ומרובע משלושת הצדדים אחרים.

העצירה: מסומן במתינות.

אזור הפנים:

אף: שחור; למעט הוואנז שוקולד- שצבעו חום.

חרטום (תחילת האף בין העיניים ועד סופו): מצטמצם בהדרגה ובמקצת לכיוון האף, אך לא מחודד או קטום.

השפתיים: מעודנות, דקות, מתוחות, בצבע שחור; למעט הוואנז שוקולד ששפתיו חומות.

לסת/שיניים: המנשך משונן כמספריים. רצויה מערכת שיניים מלאה. העדר שן טוחנת קדמית (PM1)

ושן טוחנת (M3)הינו נסבל.

לחיים: מאוד שטוחות ולא מובלטות.

עיניים: גדולות למדי, בצורת שקד, בצבע חום, כהה עד כמה שניתן. הבעה טובת לב. מסגרת העיניים

צריכה להיות חום כהה עד שחור.

בהוואנז שוקולד– צבע העיניים והמסגרת בגווני חום.

האוזניים: ממוקמות גבוה יחסית. נופלות לאורך הלחיים, ויוצרות קפל מוצנע שמעלה אותם במקצת.

קצותיהן מעוגלות במקצת.

האוזניים מכוסות בקבוצות שיער ארוכות. הן לא בולטות לצדדים, ולא דבוקות ללחיים.

הצוואר: באורך בינוני.

הגוף: אורכו של הגוף מעט מעל לזה של הגובה עד המפרקת.

גב: קו עליון ישר, קצת קמור לעבר החלציים.

אגן: משופע באופן ניכר.

צלעות: בולטות.

בטן: מוכנסת פנימה.

זנב: נישא גבוה. בצורת סליל, או עדיף מגולגל לעבר הגב. הזנב מצויד בפלומה של שיער משי ארוך.

גפיים:

החלק הקדמי:

הרגליים הקדמיות ישרות, מקבילות ודקות; מבנה עצמות טוב.

המרחק מהקרקע אל המרפק אסור שיהיה גדול יותר מאשר המרחק בין המרפק לבין המפרקת.

החלק האחורי: מבנה עצמות טוב; בעלות זוויות מתונות.

כפות רגליים: בעלות צורה מאורכת במקצת; קטנות; בהונות הדוקות.

צורת הליכה / תנועה: על פי טבעם השמח של הוואנז, הם בעלי רגליים קלות והליכה גמישה

וקפיצית באופן מרשים.

רגליו הקדמיות פוסעות בחופשיות ישר קדימה, ורגליו האחוריות דוחפות ונעות בקו ישר.

כסות:

פרווה/שיער: שכבת שיער תחתונה צמרית ולא מאוד מפותחת, לעתים קרובות נעדרת לחלוטין.

שכבת השיער העליונה ארוכה מאוד (12-18 ס"מ בכלב בוגר), רכה, חלקה או גלית ועשויה ליצור

קצוות שיער מתולתלים.

בכל הטיפוח,השימוש במספריים על מנת ליישר את אורך השיער וכל תספורת אחרת - אסור.

חריגה: מותר סידור השיער על הרגליים, ניתן לקצר קצת את השיער על המצח כך שלא יכסה את העיניים, והשיער על החרטום יכול להיות מסודר קלות,

אך עדיף להשאירו באורך טבעי.

צבע:

כל הצבעים מותרים .

קיים מגוון רחב של צבעים: לבן טהור (נדיר), גווני שמנת, שמפניה, זהב, כסף, שחור, חום-הוואנה,

צבע טבק, שוקולד, חום-אדמדם, חום-צהבהב,

וכל שילוב שלהם.כתמים בצבעים הנ"ל מותרים.

הערה :

להוואנז בכל הצבעים (למעט שוקולד) חייב להיות אף, עיניים, שפתיים, ומסגרת עיניים בצבע שחור .

בשנת 2007 עדכנה וועדת הסטנדרטים של ה- FCI את תקן צבעי הגזע.

התקן אושר ב- 4.11.08 ופורסם פומבית ב- 17/2/2009 (www.fci.be/cirulaires/aspx).

ע"פ העדכון ,התווסף לתקן צבע חום-שוקולד בכלבים בעלי צבע גנטי חום (שוקולד).

הוואנז אמיתיים בגווני שוקולד הם בעלי פיגמנט שנמצא בכבד (self-colord liver).

הפיגמנט החום נראה באף, בעיניים, בשפתיים ובמסגרת העיניים .

חל איסור מוחלט שהאף יהייה בצבע שחור בכלבים אלה. צבע העיניים שלהם בדרך כלל אילסר (hazelnut) .

מידות:

גובה עד המפרקת: 23-27 ס"מ.

הטווח: 21-29 ס"מ.

פגמים:

על סטייה מן האמור לעיל יש להיחשב כפגם, והחשיבות בה יש להתייחס אל הפגם תהיה ביחס מדויק לחומרתה.

פגמים חשובים:

- המראה הכללי לא מתאים לגזע.

– חרטום מחודד או קטום, אורכו לא תואם לגולגולת.

- עיניים של ציפור טרף; העיניים עמוקות או מובלטות; מסגרת העיניים חלקית

ללא פיגמנט.

- גוף ארוך מדי או קצר מדי.

- זנב ישר, לא נישא כלפי מעלה.

- רגליים אחוריות עקומות.

- פרווה קשה, לא שופעת; שיער קצר למעט אצל גורים; פרווה מסופרת.

פגמים פוסלים :

- תוקפנות או ביישנות יתר.

- האף ללא פיגמנט (צבע).

- הלסת העליונה או התחתונה בולטות.

- עפעף תחתון שמוט, קצה עפעף תחתון מסובב, מסגרת העיניים של עין אחת או

שתיהן ללא פיגמנטים.

- מידות הכלב מעל או מתחת לנורמות הנזכרות לעיל.

כל כלב בו נראים בבירור חריגות פיזיות או התנהגותיות – פסול.

הערה: זכר צריך להיות בעל שני אשכים נראים נורמלים, שירדו במלואם לכיס האשכים.

תקן להוואנז כפי שאושר בהתאחדות הישראלית לכלבנות ב-2017 :

מקור: האגן המערבי של הים התיכון

ארץ חסות: אנגליה

תאריך פרסום התקן הקובע: 31.10.2016

ייעוד: כלב קטן ללווי ולשמירה

סיווג: קבוצה 9, כלבי לוויה

תת קבוצה 1 בישון וגזעים נלווים

ללא מבחן עבודה

תקציר היסטורי: מקורו של הגזע התפתח באגן הים התיכון המערבי, לאורך החוף האיטלקי והספרדי.

כנראה שהגזע יובא לקובה כבר בשלביו המוקדמים ע״י יורדי ים - רבי חובלים איטלקיים.

הצבע החום כצבע הטבק וגם והשכיח ביותר (Tobacco) הוליד את מה שנחשב אחר כך לאגדה לפיה הגזע התפתח בהוואנה בירת קובה.

הארועים הפוליטיים באי גרמו לקווי הגידול העתיקים של הגזע להיעלם לחלוטין מקובה אך מספר פריטים הוברחו אל מחוץ למדינה

וצאצאיהם שרדו בארה”ב.

הופעה כללית: ההאווניז הוא כלב חסון, קטן מימדים, נמוך על הרגליים עם פרווה ארוכה ושופעת, רכה וגלית מועדפת.

תנועתו גמישה ומלאת חיות.

פרופורציות חשובות: אורך הזרבובית (קצה האף לסף המצח) שווה למרחק סף המצח עד לקודקוד.

היחס בין אורך הגוף (הנמדד בין הכתף לעכוז) לבין הגובה הנמדד בשכמה 4:3.

התנהגות ואופי: חכם באופן יוצא דופן, קל ללמדו להיות כלב שמירה, מלא חיבה ושמחת חיים, ידידותי, מקסים,

מלא חיות ויצר משחק ואפילו נוטה להיות ליצן. אוהב ילדים ומוכן לשחק אתם עד אין סוף.

ראש: באורך בינוני, היחס בין אורך הראש לאורך הגוף (נמדד מהשכמות ועד לבסיס הזנב) הוא 7:3.

האזור הגולגלתי: גולגולת: רחבה, שטוחה או מעט מעוגלת, המצח כמעט ואינו בולט; במבט מלמעלה,

ריבועית בחזית ומהצדדים ואילו בעורף מעוגלת.

סף מצח: מתון.

אזור הפנים: אף: שחור או חום.

זרבובית: מתחדדת קלות לכוון האף אך לא מחודדת מחד או קטומה מאידך.

שפתיים: עדינות, דקות והדוקות.

מנשך משנן: מנשך מספריים, רצוי משנן מלא. חוסר בפ”מ 1ובטוחנת 3, נסבל.

לחיים: שטוחות מאוד, לא בולטות.

עיניים: גדולות למדי, שקדיות בצורתן בצבע חום וכהות במידת האפשר. ההבעה אדיבה נעימה.

העפעפיים חייבות להיות בצבע חום כהה עד שחור.

אוזניים: ממוקמות באופן יחסי גבוה, נופלות לצידי הלחיים ויוצרות קפל נסתר הגורם להן להיות מעט מורמות.

האוזניים מכוסות בשיער ארוך ומנוצה ומסתיימות וקצותיהן מעוגלות מעט. האוזניים נישאות לא ככנפי מדחף לצדדים

וגם לא צמודות בחוזקה ללחיים.

צוואר: באורך בינוני.

גוף: אורך הגוף מעט ארוך לגובה הנמדד בשכמה.

גב: הקו העליון ישר - מעט מקושת מעל המותן.

מותנית: בולטת בהשתפלותה.

צלעות: קשותות היטב.

בטן: אסופה היטב.

זנב: נישא גבוה, בסילסול או מגולגל על הגב. הזנב מנוצה בשיער ארוך ומשיי.

גפיים: גפיים קדמיות: הגפיים הקדמיות ישרות ומקבילות, כחושות עם עצם טובה,

אסור שהמרחק מן הקרקע ועד המרפק יהיה גדול מהמרחק בין המרפק לשכמות.

כפות קדמיות: מאורכות מעט בצורתן, קטנות, האצבעות הדוקות.

גפיים אחוריות: עצם טובה, זיוות מתון.

כפות אחוריות: מאורכות מעט בצורתן, קטנות, האצבעות הדוקות.

תנועה הילוך: בהתאם לאופיו העליז והשמח, להווניז תנועה קלת רגליים וגמישה.

הגפיים הקדמיות נעות חסרות מאמץ קדימה והגפיים האחוריות מעניקות לו את הדחף הדרוש לנוע על קו ישר קדימה.

פרווה: שיער: פרווה תחתית צמרירית ולא מפותחת ביותר ולעיתים אף חסרה לחלוטין.

הפרווה העליונה ארוכה מאוד (18-12 ס”מ בכלב בוגר), רכה, שטוחה או גלית ויכולה ליצור קווצת מתולתלות.

אסורה כל תספורת מכל סוג שהוא, גם לא יישור קווצות; למעט - סידור השיער בקצות האצבעות לעיצוב הכפות,

קיצור מועט של השיער על המצח בכדי שהשיער לא יכסה את העיניים כמו גם סידור קל על הזרבובית

אם כי מועדף שהשיער ישאר באורכו הטבעי.

צבע: נדיר למדי למצוא כלבים שפרוותם לבן טהור. זהוב על גווניו השונים (עם מעט כיסוי שחור לעיתים), שחור, חום האוואנה, צבע הטבק,

חום אדמדם, כתמים שפורטו לעיל מותרים אף הם. סימנים בטן בכל האפשרויות שהוזכרו - מותרים.

גודל: הגובה הנמדד בשכמות 27-23 ס”מ. טווח הגדלים הנסבל 29-21 ס״מ.

שגיאות: כל סטיה מהנקודות המפורטות להלן צריכה להחשב כשגיאה ולהישקל על פי מידת חומרתה ביחס ישיר לדרגתה,

והשפעתה על בריאותו וטובתו של הכלב.

שגיאות חמורות: הופעה כללית חסרת טיפוסיות.

זרבובית קטומה או מחודדת, אורך שאינו עומד ביחס נכון לאורך הגולגולת.

צבע עיניים בהיר; עיניים שקועות מדי או בולטות מדי; עפעפיים חסרי פיגמנטציה בחלקם.

גוף ארוך או קצר מדי.

זנב ישר, שאינו נישא גבוה.

עמידה צרפתית, (פיסות קדמיות קרובות זו לזו והכפות מופנות לצדדים).

רגליים אחוריות מעוותות.

פרווה קשיחה, לא עשירה, שיער קצר (למעט בגורים) פרווה שעברה תספורת.

שגיאות פוסלות:

תוקפן או ביישן.

יפסל כל כלב המראה חריגות פיזית או התנהגותית.

אף חסר פיגמנט.

לסת עליונה או תחתונה בולטות לפנים.

אנטרופיון, אקטרופיון, עפעף של עין אחת או שתיהן חסר פיגמנט.

גודל מעל או מתחת לטווח הגדלים המצויין בתקן.

הערה: כלבים זכרים חייבים להיות בעלי זוג אשכים שירדו בצורה נורמאלית לשק האשכים.