.אני מאוד אוהבת ומעריכה את האפשרות שיש בימנו ללמוד מכל הבא ליד אפילו כשאנחנו בפיג'מה בלי שהוצאנו את האף מהבית בכלל
.לאט לאט נערמים אצלי על המדף המון ספרים, אז החלטתי לשתף בהמלצות לטובת מי שמתעניין בתחום
Richard D. Pepperman של "The Eye is Quicker"
פפרמן משתמש בהרבה דוגמאות מומחשות מתוך סרטים כדי להדגים טכניקות, עצות וטיפים לעריכה שגורמת לסרט "לעבוד". מתאים גם ובעיקר לעורכים ובמאים עם קילומטרז'. מומלץ ביותר
(דגימה מהספר (בתרגום חופשי שלי
.חשוב ביותר לנגן את הרגעים המובילים לקאט שמפריע לנו – אפילו כמה עשרות 'ביטים' או יותר
.לא לעשות זאת שווה ערך למלחין שמקשיב רק לתו בודד
וואו", אמר הסטודנט הנדהם "תיקנת את הקאט". אמרתי לו שלא נגעתי בקאט בכלל. שקיצרתי שוט שני קאטים קודם. הוא הסתכל בי בספקנות כאילו היה עד למעין קסם או 'וודו' של עריכה"
Bruce block של "The Visual Story"
.ה"מתמטיקה" של הצד הויזואלי בסרט
למרות שברוס בלוק כותב בפירוש בספר שזו אינה מתמטיקה או מדע מדוייק, הוא עושה לקורא סדר בראש של כל העקרונות והאלמנטים הויזואליים וכיצד להשתמש בהם באופן מכוון בסרט, בכדי שישרתו את הסיפור
מומלץ בעיני - לכל במאי, צלם, איש ארט, תאורן או עורך
לא מומלץ - למי שיש לו אלרגיה לתיאוריה
(דגימה מהספר (בתרגום חופשי שלי
למרות שהצופה מודע לפריים כולו, הוא יכול להסתכל רק על חלק קטן של המסך בזמן נתון. זה מאפשר לנו לחזות ולשלוט באיזה חלק של הפריים יתמקד הצופה בכל נקודת זמן. מה מושך את העין של הצופה? קודם כל תנועה. תשומת ליבו של הצופה תהיה כמעט תמיד נתונה לאובייקט בתנועה. בהירות היא הבאה בתור. אם אין תנועה ימשך הצופה להתמקד באזור הבהיר ביותר בפריים. אם אובייקט נע הוא גם הבהיר ביותר בפריים הצופה יבחין בו אפילו מהר יותר. כאשר הצופה מסתכל בפנים של שחקן, הנקודה בה יתמקד מבטו תהיה העיניים
במצמוץ העין - מבט על עריכת סרטים" של וולטר מרץ"
תרגום לעברית של הספר “In the Blink of an Eye”
("ספר מלא בתובנות בתחום העריכה מאת וולטר מרץ' (“השיחה”, “אפוקליפסה עכשיו”, ”הפצוע האנגלי
(דגימה מהספר (בתרגום חופשי שלי
אני נוהג לבחור את נקודת האאוט של שוט על ידי סימונה בזמן אמת תוך כדי שהסרט מתנגן. אם אני לא מצליח להקיש פעמיים על אותו פריים בדיוק – אני יודע שיש משהו בעייתי בגישה שלי כלפי השוט ואני מתאים את צורת המחשבה שלי כלפיו עד שאני מצליח בכך. אני לעולם לא מרשה לעצמי לחפש את נקודת האאוט על ידי הזזתה הלוך חזור (טרים) והשוואת הפריימים משני צידיה לקבלת ההתאמה המדוייקת. עבורי הדרך האחרונה מבטיחה יצירת קצב לא נכון בסרט
קולנוע ופילוסופיה" של הנרי אונגר"
כיצד נרתמו אמצעי המבע הקולנועיים להמחשת רעיונות פילוסופיים בסרטים שונים. נכתב בהרבה הומור על ידי אחד המרצים היותר מרתקים שהיו לי בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב
מומלץ בעיני - לכל חובב קולנוע
דגימה מהספר
הקולנוע הוא שפה, את השפה הזו ניתן ללמוד, ויש ללמוד אותה כדרך שלומדים כל שפה : מאלה המטיבים לדבר בה. היכן נמצאים אלה? בהיסטוריה של המדיום, כמובן. לכל מכשירי הביטוי יש היסטוריה ארוכה. לכל אחד מהם מתלווה דקדוק הפעלה מדויק שנוסח והודגם על ידי אמן זה או אחר, בזמן זה או אחר. ועובדה זו היא הבסיס להגדרה הנכונה של 'היסטוריה קולנועית'. בכל שלב שבו הופעל מכשיר ביטוי קולנועי התווסף ציר שימוש אחד לדקדוק-ההפעלה שלו. הכרת ההיסטוריה של הקולנוע אין משמעותה בקיאות עקרה בתאריכים ושמות, אלא – היכרות תפעולית עם מכשירי המדיום כפי שהתגבשו בסרטים שנעשו במהלך הדורות
Barry Hampe של "Making Documentary Films and Videos"
מתאר כיצד מומלץ לגשת לכל שלבי העשייה הדוקומנטרית, החל משלב התכנון ועד לשלב הפוסט
(דגימה מהספר (בתרגום חופשי שלי
אני חושב שזה כלל טוב לערוך את סצינת הפתיחה רק אחרי ששאר הסרט נערך. יש לכך לפחות שתי סיבות טובות. האחת היא שבסרטים רבים יש לבמאי בראש סצינת פתיחה מסויימת שהוא תכנן בפירוט רב, אבל לפעמים אין לה קשר לסרט כפי שהתפתח במהלך הצילומים וכפי שהוא צריך להיבנות. השנייה היא שפתיחה שנערכה לפני שנקבעו הסגנון, האווירה והקצב של הסרט כולו עלולה לא לשקף את הסרט שבא בעקבותיה
Sheila Curran Bernard של "Documentary Storytelling"
ספר נוסף המתאר את השלבים השונים בעשייה הדוקומנטרית
(דגימה מהספר (בתרגום חופשי שלי
אני תמיד משתדלת לקרוא את תמלול חומרי הגלם לקראת סיום העריכה, משלוש סיבות:
כדי לוודא שדברי המרואיינים לא פורשו בצורה לא נכונה, כדי לוודא שאין איזשהו חומר מצויין שהתעלמנו ממנו בשלבים שהסיפור היה קצת שונה, וכדי לחפש פרטים וצבע שיעזרו בכתיבת הקריינות, במידה ויש
:ספרים שימושיים לעורכים ואנשי פוסט
Greg Staten ו Steve Bayes של "The Avid Handbook"
טיפים על האביד למי שכבר עובד איתו
Jack James של "Fix it in Post"
פתרונות לבעיות למיניהן הקיימות בחומרי הגלם