המתכות הן שם כולל לקבוצה גדולה מאד של חומרים בעלי מאפיינים פיסיקאליים וכימיים דומים.
את היסודות בטבלה המחזורית מחלקים לשתי קבוצות עיקריות מתכות ואל-מתכות.
המתכות הנפוצות ביותר הן ברזל (Fe), אלומיניום(Al), סידן(Ca), נתרן(Na), אשלגן(K) ומגנזיום(Mg).
המתכות תופסות תפקיד חשוב בכל תחומי החיים.
חפצים רבים העשויים מתכות, או תערובות של מספר מתכות מוכרים מחיי היום-יום
( סירי אלומיניום במטבח, תכשיטים העשויים כסף או זהב, תיילי הנחושת שבמערכות החשמל, כלי רכב, ועוד).
המתכות היו ידועות לאדם עוד בימים הקדמונים. מהם היה האדם הקדמון עושה לו קישוטים, קמיעות, כלים ונשק.
על שם מתכות אחדות נקראות התקופות ההיסטוריות בחיי המין האנושי: תקופת הברונזה החלה כ- 4500 שנים לפני הספירה בה השתמש האדם במסג הנחושת והבדיל. ותקופת הברזל בה השתמש האדם בברזל לבניית כליו ונשקו.
צפו בסרטון המתאר איך מעבדים מתכת.
המתכות ניתנות לעיבוד בדרכים רבות ומגוונות.
צורת עיבוד המתכת נקבעת לפי צורת המוצר המבוקש,
תכונותיו המכניות והדיוק הדרוש לפעולתו..
ערגול: שיטה לעיצוב מוטות או פסים תוך כדי הפחתת עובי החומר וקבלת הצורה הרצויה בעזרת גלגליות.
סנטור: תהליך הסנטור מבוסס על חימום ודחיסה של אבקות מתכתיות. הסנטור מאפשר לערבב אבקות מחומרים שונים ולקבל חומר בעל קשיות גבוהה ביותר העומד בטמפרטורות גבוהות. בעזרת סנטור ניתן לייצר סכיני גילוח.
יציקה: היציקה היא צורת עיצוב עתיקה מאד המקובלת במתכות עד היום. בתהליך זה מחממים את המתכת ולאחר מכן יוצקים אותה כנוזל לתבנית. לאחר הקירור מופרדת התבנית ומתקבלת הצורה הרצויה.
השחזה וליטוש: שיטות אלו משמשות לעיבוד מתכות קשות להשגת גמר עיבוד נקי ביותר.
עיבוד שבבי: כל תהליך עיבוד אשר במהלכו מסירים שבבים מגוש המתכת נקרא עיבוד שבבי. לא כל המתכות נוחות לעיבוד שבבי. עופרת למשל, אינה נוחה לעיבוד כזה מאחר והיא יוצרת שבבים גדולים מאד. הפליז, לעומת זאת, יוצר שבבים קטנים ועדינים ולכן הו נוח לעיבוד שבבי. תהליך זה משמש להתאמתם המדויקת של חלקים המתקבלים בכל תהליכי העיבוד.
ריתוך: חיבור חלקי מתכות על-ידי התכתם. במהלך הריתוך מצמידים את חלקי המתכת זה לזה, מחממים את שטח המגע לטמפרטורה גבוהה עד שהמתכות ניתכות באותו מקום. כאשר המתכות מתקררות הופכים החלקים לגוש מוצק אחד.
משיכה: שיטת המשיכה משמשת לעיצוב תייילים ומוטות. המוט שנוצר מושחל דרך חור ונמשך לאורך הרצוי.