איך הממשלה תוכל להיות ממשלת עשייה במקום ממשלת קיפאון?

מאמר דעה לציבור | ניל צור ושירלי לוקין, האוניברסיטה העברית

אחרי קיפאון פוליטי של שנתיים, נוצרה ממשלה חדשה בישראל שמקבצת לתוכה מגוון גדול של מפלגות שפשוט לא מסכימות אידאולוגית אחת עם השניה. כמו בממשלת שמיר-פרס, החשש הוא היאבקות מפלגתית שתביא לקיפאון בקבלת החלטות מורכבות הנדרשות להיטיב עם כלל העם.

בפועל, ישנה דרך אחרת שתאפשר לממשלה להיות כזו שנזכור לטובה. דרך זו תדרוש אומץ של יציאה ממרחב המוכר, אך הדרך לא אמורה לייצר ויכוח על פי הקווים המפלגתיים הרגילים. חלק יקראו להצעתנו ביזור סמכויות השלטון המרכזי לשלטונות המקומיים. זאת טעות. הטענה שלנו היא מדויקת יותר - אנחנו קוראים ל*רישות* סמכויות השלטון.

____

ביזור הסמכויות מהותו שמירת מבנה היררכי בקבלת ההחלטות והעברתן לרמה הבאה, למשל מהממשלה לכל אחת מהרשויות המקומיות בנפרד. רישות הסמכויות היא דרך חכמה יותר לקידום מגון סוגיות שאינן ניתנת לפתרון ברמה הלאומית אך גם לא יכולות להיפתר על ידי רשות מקומית אחת (שלא לדבר על העניות שבינהן).

רישות הסמכויות מתבסס על שלושה מרכיבים; הפחתת עלויות, שיתופי פעולה, והתמקצעות.

1. כדי להפחית עלויות, על הממשלה לאפשר לרשויות המקומיות להתקבץ באופן חופשי יחד במיני דרכים לפי צרכי האזרחים. אין מדובר בהכרח בהסדרים קבועים אלא כאלו שניתן ליצור בהתאם לצו השעה ותחת הדרישה למנהל תקין. דבר כזה כבר החל להיווצר עם הקמת אשכולות אזוריים ומתן שירות לכלל האזרחים כגון שירותים וטרינריים.

2. מרכיב שיתוף הפעולה יאפשר לרשויות מקומיות ליצור קבוצות הפועלות יחד באופן דינמי ומשתנה בתחומים שונים, החל מחינוך ועד תחבורה, אם באופן קבוע ואם באופן מזדמן. למשל עיריית בני ברק עשויה לשתף פעולה עם צפת, טבריה ובית שמש כדי לפתור בעיות דומות בקרב האוכלוסייה שבשטחן.

3. מרכיב ההתמקצעות יאפשר לרשויות המקומיות לחלוק משימות בינהן. כלומר ייתכן מצב שרשות מסוימת תתמקצע בתחום כגון תעסוקת צעירים ותתן שירותי ייעוץ (ואף יותר) לרשות אחרת.

שלושת המרכיבים הנ"ל יאפשרו לרשויות המקומיות להתאגד על פי צורך השעה, לתכנן באופן משותף וארוך טווח עם רשויות שכנות (או דומות שאינן שכנות), ולהניע תהליכים אשר ברמה הלאומית לא מתאפשר לבצע פוליטית. הרעיון הוא למקסם את היכולת של רשויות מקומיות לפתור בעיות המשפיעות באופן ישיר על האזרחים בתחומן. השלטון המרכזי, בחלק לא קטן מהדינמיקות, יהיה שחקן המבצע השקפה מהצד (כאמור, מנהל תקין זה קריטי) במקום להתרכז בניהול ותכנון מרכזי.

____

נשמע מדע בדיוני? בשטח זה כבר התחיל.

תהליך רישות סמכויוית החל כבר ב-2002 עם הקמת פורום ה-15, המשפיע על כ-75% מאוכלוסיית ישראל [1]. מטרת הארגון הוא להסדיר את יחסי השלטון בין העיר לממשלה תוך חתירה לעצמאות רחבה יותר לערים החברות בה [2]. דוגמא לכך היא אימוץ תקן בנייה ירוקה מתקדם על ידי ערי פורום ה-15. ביטוי נוסף למגמת רישות הסמכויות הוא הקמת מערך ״נעים בסופ״ש״ בגוש דן המספק תחבורה ציבורית בשבת [3]. למרות רצון וצורך של האוכלוסיה, השלטון המרכזי נמנע או נכשל בשינוי מדיניות בנושא, והרשויות המקומיות מילאו את החסר.

משבר הקורונה המחיש ביתר שאת את הצורך של הממשלה לפעול לרישות הסמכויות. לקח מהסגר הראשון היה הצורך להעצים את הרשויות המקומיות, לשתף עימן במידע המצטבר, שילובן באכיפה, סיוע ובקבלת החלטות [4], כגון החלטות מקומיות לחלוקת מזון למתחסנים [5], ופתיחות מוקדי סיוע לקביעת חיסונים [6]. לעומת זאת, מדיניות ממשלתית ריכוזית כפי שהיה במערכת החינוך, יצרה מדיניות מנותקת מצרכי האוכלוסיה, שגרמה לבתי ספר לפעול באופן עצמאי ולקיים פעילויות באופן מחתרתי ובניגוד להנחיות [7]. במקום זאת הממשלה יכלה לאפשר לבתי ספר לפעול ביחד ובכך לקבל החלטות מותאמות לצרכי השטח.

____

כפי שרואים כיום, הממשלה מתחמקת מכל נושא נפיץ כדי לשרוד. כלומר, מרחב הפעולה שלה מצומצם, מה שעלול להסתיים באי עשייה. הממשלה תוכל להגדיל את מרחב העשייה הציבורי בכך שתאפשר צורות התנהלות גמישות ורשתיות בקרב הרשויות המקומיות, כאלה שיעודדו שיתופי פעולה, התמקצעות והקטנת עלויות ללא תלות ישירה בשלטון המרכזי. מדובר במגמה שכבר החלה בארץ מתוך צורך. כעת זה הזמן והאחריות של הממשלה לעודד את המגמה הזאת המסתמנת כפתרון ארוך טווח לסיטואציה הפוליטית שנכלאנו אליו.

____

ניל צור, חוקר סנכרון חברתי ומערכות מורכבות במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס, האוניברסיטה העברית של ירושלים

שירלי לוקין, תלמידת מחקר במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס, האוניברסיטה העברית של ירושלים

____

**סימוכין **

(1) http://www.forum15.org.il/about

(2) http://www.forum15.org.il/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA...

(3) https://busofash.co.il/

(4) https://www.idi.org.il/articles/32785

(5) https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.9529415

(6) https://www.kfar-saba.muni.il/articles/item/1740/

(7) https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9525237

התיאוריה עצמה נובעת מעבודתו של ד"ר יניר בר-ים בתחום מדעי המורכבות

https://www.researchgate.net/publication/250082400_Complexity_Rising_From_Human_Beings_to_Human_Civilization_a_Complexity_Profile