ערב חנוכה תשפ"ה
דצמבר, 2024
שלום רב,
אנו נמצאים יותר מ-430 ימים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ה שהתחיל ב7.10.2024. בראש השנה, הרבה מאיתנו נגשו לחג תקווה, חשש, ותפילה שהשנה תהיה טובה בהרבה מהשנה שמסתיימה. החברה הישראלית עברה ועוברת טלטלה קשה ביותר, ויש לקוות שתמצא הדרכים לתת לעם השוכן בציון הנהגה ראויה.
יום השנה לפתיחת המלחמה הזמין שורה של אירועים שבאו לתת ביטויים מגוונים לרצונות וצרכים של ציבורים שונים לבטע את כאבם בתוך החברה הישראלית. כמו באבל, אין דרך אחת ונכונה לגשת למשימה של מתן משמעות ולכבד את הזיכרון של המתים, החטופים, הפצועים, ומעגלים רבים של אנשים שחייהם נפגעו במלחמה הזו. חשוב להכיר בחיבורים המקשרים בין אזרחי המדינה ושהופכת אירועים בחדשות לאירועיים אישיים וממשיים בחיים של כל כך הרבה מאיתנו.
כשנה לאחר פתיחת שערי הגיהנום ושערי הדאגה לזולת-- החטופים, הנופלים, הפצועים, המתים, והמפונים -- ומשפחותיהם וחבריהם. אלו וגם אלו נמצאים בתודעה מתמדת של האזרחים בישראל, היהודים בעולם, ולציבורים שלימים של אנשים המבכירים בגודל האסון שנפל על מדינת ישראל. רק טבעי הדבר, שהאנשים החיים פה בארץ מרגישים בצורה העוצמתית ביותר-- את הכאב, הגעגועים, העצב, והדאגה לגורל יקיריהם ומדינתם.
[[הערה: באתר כאן ובאתר של המרכז/המעבדה לחקר אובדן שכול וחוסן נפשי, יש מידע שיכול לשמש אנשי בריאות הנפש והציבור הרחב. בנוסף לספר "הפנים הרבות של האובדן והשכול" שכתבתי ביחד עם ד"ר רות מלקינסון ופרופ' אליעזר ויצטום, יש חומרים נוספים הרשומים בדף הפרסומים באתר זה. עדכון החומרים כדי להתאים למצב הענינים של היום עדיין בעשייה. כמו כולם, המטרה המשותפת שלנו היא להגן ולשמור על חיינו וחירותינו, ולעזור למי שזקוק לכך.]]
ימים וחודשים מטלטלים עברו על כולנו ויש להיערך לבאות. עבור העם במדינת ישראל, הלחימה בתוך רצועת עזה והשימרה על הגבולות בצפון מרחיבים את מעגלי הכאב והשכול. הנכונות לשרת הרף הסכנות מעוררת הערכה רבה ומזכירה לכולנו שרוח האדם בישראל ניכרת בדאגה לציבור ובמחויבות לעמו ולמדינתו. אנו ממשיכים לדאוג לחטופים ולכאוב את מות הנופלים שמצטרפים למספר בלתי נתפס של קרבנות בשבת השחורה של שמחת תורה.
מימדי האסון והצרכים האדירים שעולים על פני השטח מבהירים עד כמה יש צורך ומקום לעזור, נפשית וחומרית . אין מילים של נחמה שיכולים לשנות את המציאות, אבל ברצוני להגיד שליבי כואבת ומדממת בעקבות הטרגדיות שנחשפנו אליהם.
לאנשים שאיבדו קרובים וחברים, לאנשים שקרוביהם נחטפו או שאין עדיין מידע על מה עלה בגורל יקיריהם, לפצועים בגוף ובנפש, למחלימים, לאלו שאיבדו בית וקהילה, לאלו שממשיכים להיות תחת מתקפות, וכו' - מי יתן ותזכו לדברים שיקלו על סבלכם בטווח הקצר ולאורך זמן.
אנו עדים להתגייסות חסרת תקדים של אזרחים ובעלי מקצוע התורמים זמן, כסף, ידע, ושירותים מקציעיים. בוודאי בתחום של בריאות הנפש, ניתן להתרשם שפסיכולוגים, עובדים סוציאלים, פסיכאטרים ואחרים עושים כמיטב יכולתם להושיט מזור וללוות משפחות וקהילות בימים אלו. ייקח עוד זמן כנראה עד שאירגון השירותים וליווי המטפלים יגיעו לרמות האופטימליות. יש "עת לעשות", ויש "עת לשפר את העשייה ולמדוד את הצלחתה." אנו נמצאים בסיטואציות שנברך על המשך התקדמות בשניהם.
כמי שהקדיש שנים רבות לעבודה טיפולית ומחקרית בתחום של אובדן ושכול, אני רואה את התערובות של טראומה ושכול כמציאות שמאוד מקשה על היכולת להתמודד עם האבל והיגון המתלויים למות בן משפחה וחברים אהובים. ישראל היא קטנה, ותגובות לאובדן נוגעות לכולנו. גם למתאבלים וגם למעגלי המשפחה המורחבת, חברים וחברות, עמיתים לעבודה, אחים לנשק-- מות כל אחד משפיע בצורות שונות ובמינונים שונים.
בתקווה לימים טובים יותר וכואבים פחות,
פרופ' שמשון רובין
דף האתר בקיץ 2023:
קיץ ולקראת החגים תשפ"ד - יולי, 2023
שלום רב,
זמנים מאוד מסוכנים עוברים על מדינת ישראל והחברה הישראלית. יש הרבה סיבות לחשוש לחוסנה של המדינה שחוגגת 75 שנה לקיומה. החששות של הציבור לאור ההתרחקות מהקפדה על הפרדת רשויות, קידום מקצועיות, אמירת אמת, וכיבוד זכויות של כל אדם בישראל בהיותו אדם-- מאוד מדאיגים. מילים כמו בושה, פייק, ושחיתות פרצו לחיינו. מפחיד עד כמה היהדות יכולה להיות בת ערובה לכוחות אפלים, גזעניים, ואנטי-אינטלקטואליים באקלים של היום. כבוד לאדם בהיותו אדם שנברא בצלם אלוהים הוא הבסיס ליהדות שאני מכיר.
עם סיום הקיץ ולפני החגים ותחילת החורף, אנו נערכים לקראת שנה חדשה. כראש התכנית "זרמים, לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית" בבית ספר למעדי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה, קליטת מחזור חדש של אנשי טיפול לתכנית של 3 שנים של הכשרה מתקדמת ממשיכה מסורת של מעל שולשה עשורים. במכללת עמק יזרעאל, עם פתיחת התכנית למ.א. בפסיכולוגיה רפואית, אלמד קורס על אובדנים בנוסף לקורסים על פסיכופתולוגיה התפתחותית לתכנית מ.א. בפסיכולוגיה חינוכית וקורס על פסיכותרפיה וקולנוע לסטודנטים לב.א. עיסוק בפסיכותרפיה והדרכה על טיפול ממשיך להיות הגרעין של הזהות המקצועית שלי כפרופסור לפסיכולוגיה קלינית. ב=2022 בגלובס הופיע כתבה וראיון עימי "על אבל" במדור אחד X אחד.
פרסמתי מספר מאמרים ופרקים שראו אור השנה, ומי שמתעניין יכול למצוא את הדברים החדשים ליד הישנים ברשימת פרסומים על האתר. הפתיח באנגלית גם מפרט קצת יותר ואתם מוזמנים להסתכל גם שם.
בשנת 2021-22 (תשפ"ב), חזרנו לשגרה החדשה שכללה את הקרונה. הכנס הרביעי על אובדן שכול וחוסן נפשי התקיים בתחילת אוקטובר 2021 בזום וניתן למצוא סיכומים וסרטונים בפסיכולוגיה עברית. כחלק מהכנס, התייחסתי לשאלון המקוצר של המודל הדו-מסלולי בעקבות אובדן עם 11 פריטים (ה-TTBQ3-CG11). הוא מופיע בעברית ובאנגלית תחת הלשונית של פרסומים והמודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול.
מאחל לכולם בריאות ושנה טובה ומוצלחת.
במאי כתבתי: סיימתי לכתוב כמה מילים על החודש הקשה הזה בעמוד הבית של האתר באנגלית. כרגע אסתפק במה שכתבתי שם, ולמי שרוצה לקרוא את הדברים, נם זמינים לכול.
עם בוא האביב, זה זמן טוב להיזכר בכך שאנו בישראל, וגם יתר האנשים והבעלי חיים בעולם, משפיעים איש על רעהו וכל יצור על היצורים האחרים. אני מאחל לכולנו עמידות בשנה השנייה להתמודדות עם הקורונה, עם בריאות, הכרה באחריות ההדדית שיש לנו כבני אדם אחד כלפי השני וגם לעולם כולו, ועם דאגה למעשים שמבטאים את הפנמת החשיבות בבחירות הנכונות.
כתבתי לפני חצי שנה שפתיחת השנה היהודית גם מבשרת על פתיחת השנה האקדמית שתתחיל אחרי החגים. איך ומתי נקיים את ההוראה והמחקר פנים על פנים (כנראה עם מסכות) ואיך ומתי בכלים הווירטואלים הם בגדר דברים נסתרים בימים אלו. נדרש מהסגל ומהסטודנטים גמישות ויכולת הכלה כדי להפיק את המירב ממצב זה. אני מקווה ואף מאמין, שנצליח.
איחולים חמים לשנה טובה עם מיטב הברכות לבריאות נפשית, פיזית וכלכלית, בכבוד רב,
שמשון רובין
נ.ב. מילים מתחילת הקיץ: אנחנו בישראל וציבורים מסביב העולם מתמודדים עם הסכנות של הפנדמק קורונה (קוביד-19) ועם ההשלכות על הבריאות הפיזית, נפשית וכלכלית של כולנו. בתקופה לא פשוטה זו, אני ועמיתי מקדמים מיזם בשם "ממעמקים" שמטרתה לעזור לאנשים המתמודדים עם אובדן ושכול והיכולים להיעזר במגוון שירותים. המיזם פונה הן לאנשים שחוו שכול בעבר או חווים אובדן בהווה, והן לצוותים רפואיים ואחרים המעונינים לקבל כלים להתמודד עם נושא אובדן בימים קשים אלו. זוהי זכות לא מבוטלת להיות חלק מפרויקט התנדבותי זה לצד האנשים המצויינים שהתגייסו לפרויקט. מי ייתן ונוכל לעבור ממצב " אובדן מקורונה" למצב של עזרה לאנשים שמתמודדים עם סוגי אובדן בנסיבות אחרות שמאפשרים למעגלי התמיכה שלהם להיות זמינים ונגישים.
העלינו את חוברת הרצאות נבחרות מכנס אילת 2019 כאן ובאתר של המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי.
התייחסתי לנושא המצב בארה"ב בדף הפתיחה שלי באנגלית. מי שמעונין, מוזמן לעבור ולצפות בזה שם. נושא שמירה על כבוד וזכויות האדם, ללא קשר למוצא, דת, או כל מרכיב אחר, חייב להיות חלק מהותי מהמרקם החברתי הן בארה"ב והן בישראל. לצערי, מצבינו לא טוב, ויש למצוא את הדרך לתקן את זה ברמת הפרט וברמת החברה והמדינה.
בברכת בריאות וכל טוב,
שמשון רובין
כאן מופיע המשך הפתיחה-- ברוכים הבאים לאתר דף הבית שלי, לעשור החדש, ולמבוא תמציתי זה. עם פתיחת שנת הלימודים תש"פ, התחלתי בעוד שנה של פעילות אינטנסיבית. אני ממשיך כמייסד וראש המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, וכראש התכנית "זרמים" ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבודתי בפסיכולוג קליני פעיל עם מטופלים הוא החלק החשוב ביותר בעבודתי, שהרי באתי למקצוע כדי לעבוד ולטפל באנשים. רק אחר כך, הפכתי למדריך על טיפול, מורה ומרצה, יועץ, מנהל, וחוקר פעיל. אני ממשיך בעבודה כחבר סגל בבית ספר למדעי הפסיכולוגיה בדרגת פרופ' אמריטוס באוניברסיטת חיפה, וכאיש סגל במכללת עמק יזרעאל. וכדי שלא יהיה משעמם, יש לי העבודה כעורך משנה של הג'ורנל הבינלאומי המוביל Death Studies.
שמחתי להרצות בכנס על פסיכותרפיה בבואנוס איירס ארגנטינה ביולי ואף להגיע למאצ'ו פיצ'ו בפרו בדרך חזרה לישראל. בנובמבר התפרסם מאמר חדש על המודל הדו-מסלולי לאבל ויגון בדמנציה עם אלכס מנביץ וישראל דורון:
Rubin, S.S., Manevich, A. & Doron, I. (2019). The Two-Track Model of Dementia Grief (TTM-DG): The theoretical and clinical significance of the continuing bond in sickness and in death. Death Studies. doi: 10.1080/07481187.2019.1688014
ולקראת סוף 2019, הרציתי במליאה של כנס הפסיכולוגים השיקומיים על הפנים הרבות של המודל הדו-מסלולי לאובדן והתאמתו לתחום רחב של אובדנים.
כנס אילת בינואר 2019 מאחורינו והיה הצלחה גדולה. כיו”ר שותף לכנס, התרשמתי מאוד מהשקעת כל הגורמים ואנשים המעורבים שתרמו רבות לכנס הבינלאומי ה-3 לאובדן שכול וחוסן נפשי. ד”ר ג’ון ג’ורדן, פרופ’ קן דוקה, ופרופ’ דנאי פפדאטו, מהמובילים בתחום היום נענו להזמנה ובאו לתת הרצאות. במליאות בעברית, בין המרצים היו פרופ' אליעזר ויצטום, פרופ' מולי לאהד, וד"ר רות מלקינסון וגם אני. בסוף הכנס, קבלתי פרס על מפעל חיי ועל תרומתי לתחום.
המרכז קים את היום העיון השביעי שלו ימי זיכרון וימים אחרים: מי זוכרים, מה זוכרים, מתי זוכרים ולמה זוכרים? ב9.1.2018. היום עיון הוקדש לאובדנים כתוצאה מגירושין וממוות. תכנית הכנס מופיע בהזמנה. עקב כנס אילת 2019 וכדי לא להכביד על המשתתפים, בוטל הכנס בחיפה השנה.
בתחילת 2018, יצא לאור הספר החדש על קשרים מתמשכים: Continuing Bonds in Bereavement בעריכה של Klass & Steffen. הפרק הפותח את הספר אחרי המבוא הוא של רובין, מלקינסון וויצטום והוא מציג את המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול, את הרקע שלו, תרומתו להפתחות המושג של קשרים מתמשכים, ואיך להבין אותו במציאות של 2018. ביחד עם הפרסום של Working with the Bereaved ב2012 ו”הפנים הרבות של האובדן והשכול: תיאוריה וטיפול” ב2016, אנו מקווים שהמודל יובן בצורה יותר מדוייקת. מקווים.
עם תחילת השנה העברית, אנו פוגשים מחדש את האתגרים והתקוות של העונה ושל שנת הלימודים. התקווה נשארת שהשנה החדשה תהיה שנה של עולם טוב יותר– המאוכלס באנשים שיודעים קצת יותר טוב, איך לשמור על כבוד הדדי, על שפיות, ועל התנאים הנחוצים לצומח ולחי לשרוד ולשגשג. לצד הפעילות האקדמית והעבודה הטיפולית, יש הרבה פרויקטים ומשימות שדורשות התייחסות והשקעה. ויש גם חיים אישיים, שעוזר לתת פרופורציות וגיוון לחיים עצמם.
ביולי 2017, נתתי הרצאה במליאה של הכנס הבינלאומי לאובדן בליסבון, פורטוגל והעברתי, ביחד עם ד”ר רות מלקינסון, סדנא בת יום לחלק מהמשתתפים שבקשו להעמיק בנושאים הקשורים לעבודה עם הקשר לנפטר. מיד לאחר מכן, כחלק מהשבתון קיץ בארגנטינה, נתתי מספר הרצאות וקדמתי עבודה מחקרית. ארגנטינה היא ארץ מרתקת עם היסטוריה כואבת וקהילה יהודית עניפה. מומלץ.
בחודש אפריל, 2017 נתתי הרצאה על תרומתה של פרופ’ פיליס סילברמן ז”ל לנושא “קשרים מתמשכים” בכנס ADEC. פיליס הייתה אשה מיוחדת שאף הייתה בין היועצים הבינלאומיים למרכז שלנו. בשנה שעברה, באותה כנס נתתי הרצאה מוזמנת במלאיה ואיתה פתחתי את הכנס השנתי של האגודה ADEC שהוא ארגון עבור אותם בעלי מקצוע המתמחים בתחום של אובדן ושכול בארה”ב. ההרצאה הוקדשה לסקירה של המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול לאורך השנים. ההתמקדות שלי בנושא הקשר המתמשך לנפטר היה מוקד חשוב בהרצאה. אין הנחתום מעיד על עיסתו– אבל יש אפשרות לצפות בהרצאה דרך הwebinar של ADEC.
האביב והפסח הגיעו ואנחנו פוגשים מחדש את ההתחלה של סוף שנת הלימודים. התקווה שהשנה החדשה תהיה שנה של עולם טוב יותר– המאוכלס באנשים שיודעים קצת יותר טוב, איך לשמור על כבוד הדדי, על שפיות, ועל התנאים הנחוצים לצומח ולחי לשרוד ולשגשג, טרם התגשמה ונראית עוד יותר רחוקה מאשר בתשרי. לצד הפעילות האקדמית והעבודה הטיפולית, יש הרבה פרויקטים ומשימות שדורשות התייחסות והשקעה. ויש גם חיים אישיים, שעוזר לתת פרופורציות וגיוון לחיים עצמם.
בחודש אפריל, 2017 נתתי הרצאה על תרומתה של פרופ’ פיליס סילברמן ז”ל לנושא “קשרים מתמשכים” בכנס ADEC. פיליס הייתה אשה מיוחדת שאף הייתה בין היועצים הבינלאומיים למרכז שלנו. בשנה שעברה, באותה כנס נתתי הרצאה מוזמנת במלאיה ואיתה פתחתי את הכנס השנתי של האגודה ADEC שהוא ארגון עבור אותם בעלי מקצוע המתמחים בתחום של אובדן ושכול בארה”ב. ההרצאה הוקדשה לסקירה של המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול לאורך השנים. ההתמקדות שלי בנושא הקשר המתמשך לנפטר היה מוקד חשוב בהרצאה. אין הנחתום מעיד על עיסתו– אבל יש אפשרות לצפות בהרצאה דרך הwebinar של ADEC.
ב22.11.2016, המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, בשיתוף עם התכנית לימודי תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, קיים יום עיון השנתי (השישי) בנושא ימי זיכרון וימים אחרים: מי, מה, מתי ולמה זוכרים? במצפור של מגשל אשכול באוניברסיטה. באותו מעמד, נעשתה השקה פורמלית של הספר הפנים הרבות של האובדן והשכול: תיאוריה טיפול, שפרטיו מופיעים למטה. התכנית Kenes 22 November Preliminary Announcement
הספר הפנים הרבות של האובדן והשכול: תיאוריה וטיפול יצא לדרך. ספר זה שאני, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום עמלנו מאז 2013 על הוצאתו עבור הקורא הישראלי מתחיל להיכנס לשוק. בשונה מהספר שלנו באנגלית שראה אור ב2012, הוספנו הרבה חומר חדש הרלוונטי לקורא הישראלי על נושאים הכוללים התייחסות ליהדות ואבל, השואה, אובדן כתוצאה ממלחמה ופעולת איבה, אבל בקרב מוסלמים בישראל, כלי TTBQ-CG31 למדידת תגובות קיצוניות לאובדן ועוד. אנו מקווים שהספר יעזור למטפלים, מטופלים והחברה כולה, להבין טוב יותר את האובדן והשפעותיו על אנשים לאורך חייהים.
המכרז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי ביחד עם גופים מרכזיים במדינת ישראל מהאקדמיה, הממשלה ומהמגזר השלישי, אירגן כנס חשוב ב12-14 לינואר 2016 בעיר אילת. הגיעו מעל 400 איש מישראל ומהעולם, וההשתתפות הייתה ערה ומלמדת. פרטים על הכנס נמצאים באתר אובדן, שכול וחוסן נפשי בישראל ובעולם: עובדות, תובנות והשלכות. תכנית הכנס עם מיני-סדנאות, רבי שיח, הרצאות ופוסטרים נמצאות באתר של הכנס וגם של המרכז. רוב הפעילות הייתה בעברית אך התקיים מסלול באנגלית. בין המרצים במליאה, פרופ’ רוברט ניימאיר, [שנתן סדנא קדם-כנס בת יום וחצי ב11-12 לינואר], אמי צ’או מהונג קונג, וקולין פארקס מאנגליה; ומישראל, אליעזר ויצטום, מולי להד, רות מלקינסון ואנוכי. הכנס היה פתוח לבעלי מקצוע וגם לאנשים שהתעננינו בתחום. הכנס הקודם ב2013 זכה להצלחה גדולה ושמחנו לקבל משובים שתמכו בחשיבות ובמוצלחות של הכנס.
Crawford Notch
וקצת על האתר.
הדפים באתר זה הינם נסיון מתפתח לקבץ מקורות עבורי, עבור סטודנטים, עמיתים ושאר בעלי עניין. הסוגיות העיקריות מתמקדות בשכול ואבדון, אתיקה במקצועות, פסיכותרפיה והדרכה לבעלי מקצוע בטיפול. חומרים חינוכיים, סילבוסים של קורסים, חומר של סטודנטים שלא פורסם ומגוון חומרים אחרים – נגישים באותה המידה.
אישיותו של האדם הינה בדרך כלל רבת פנים, הרבה מעבר לסך מעשיו והישגיו.
ההזדמנות להתבונן בהיסטוריה החינוכית והמקצועית של הקולגה, התראפיסט, או המורה, מאפשרת למקם את גישתו בהקשר רחב יותר. אני עוסק בפסיכולוגיה קלינית, בהוראה ובמחקר. המידע באתר זה מאפשר למעוניינים למקם את עבודתי בפרספקטיבה. לאחדים זה גם מאפשר לשרטט את מסלול הקריירה המקצועית שלי. בקטעי הפרסום יש אשפשרות להגיע לפרסומים שלי בנושאי אבדן ושכול, פסיכותרפיה, הדרכה מקצועית ואתיקה פרופסיונלית וביו-אתיקה. הם רשומים בסדר כרונולוגי הפוך, עם הטקסט המלא של חלק מהמאמרים, הנגיש באמצעות קישורים. חומרים אחרים, כמו סקירות ספרים ומסמכים זמינים אף הם. קטע קורות החיים כולל את ההיסטוריה המקצועית שלי, פרזנטציות מקצועיות ורשימה של התזות והחיבורים המדעיים שהוגשו תחת הליווי שליי לקבלת תואר מוסמך ודוקטור.
לידיעתכם, הדפים באנגלית מתעדכנים לעתים תכופות יותר מאשר אלו בעברית. .
בברכה ובכבוד רב,
שמשון רובין
פרופסור לפסיכולוגיה, מומחה בכיר ומדריך לפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, ראש המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, וראש התכנית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה, אוניברסיטת חיפה
2015 תשע”ה
שלום רב,
בסוף מרץ 2015, המכרז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי קיים את יום העיון החמישי אודות ימי זיכרון וימים אחרים: מי, מה, מתי ולמה זוכרים. פרטים באתר המרכז. ההרצאות צולמו ונמצאות באתר המרכז.כמו כן, בתאריך 6.1.15 קיימנו יום עיון בשם– אובדן, אבל וטראומה לצד החיים והזיכרון: מבט עדכני לאחר מבצע צוק איתן. גם הרצאות אלו הועלו לאתר המרכז וניתן לצפות בהם בכל עת.
ב-2010, הוקם באוניברסיטת חיפה מרכז בינלאומי חדש וייחודי מסוגו בישראל, לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, אשר מהווה מוקד למחקר וידע בכל הקשור לאופני ההתמודדות עם הקושי של מות קרוב, ולהשלכות הפסיכולוגיות והנפשיות של שכול ואובדן לאורך זמן. כמי שעומד בראש המרכז, אשמח לשיתופי פעולה בכל מה שקשור לקידום התחום בישראל. פריטם נוספים באתר http://clbhr.haifa.ac.il/. בינואר 2013 התקיים כנס ארצי בנושא אובדן ושכול באילת. פרטים וחלק מההרצאות עולים באתר של המרכז בימים אלו. פירוט נוסף נמצא באתר של המרכז ושם ניתן לצפות בהרצאות של המליאה. הכנס השנתי השלישי של המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי בנושא “ימי זכרון וימים אחרים” התקיים בתאריך 10.4.13 והכנס הרביעי התקיים ב9.4.2014. ניתן לצפות בהרצאות של הכנסים הקודמים באתר של המרכז.
הקיץ ב2014 היה מאוד קשה לתושבי מדינת ישראל. כמו רבים, אני ועמיתי חשבו איך להיות לעזר. יוזמה זו היא תוצאה נוספת של החשיבה על הצרכים שהתעוררו בעקבות מבצע “צוק איתן”. עוד בחודש יולי, המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי העלה מספר סרטונים והסברים על אובדן ושכול לרשת. אנו שולחים תנחומים למשפחות הנופלים ואיחולים להחלמה מהירה לכל הפצועים.
נפתח בברכות ואיחולים לשנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל. אנו גם מברכים את עמיתינו ותלמידינו על פתיחת שנת הלימודים ושנת פעילות נוספת עם תקווה שהשנה תטיב עם כל אחד ואחת.
בברכה, שמשון רובין
