like a lamb to the slaughter idiom

like a lamb to (the) slaughter

Without concern for what is to come (because one does not foresee the trouble ahead). This phrase comes from the Bible.

like a lamb to the slaughter

Also, as lambs to the slaughter. Innocently and helplessly, without realizing the danger. This expression appears in several biblical books (Isaiah, Jeremiah), and the simile itself was used by Chaucer.

The American Heritage® Dictionary of Idioms by Christine Ammer. Copyright © 2003, 1997 by The Christine Ammer 1992 Trust. Published by Houghton Mifflin Harcourt Publishing Company. All rights reserved.

like a lamb to the slaughter

If someone goes somewhere like a lamb to the slaughter, they go there quietly and obediently because they havenot realized that it will be dangerous or unpleasant, or because they are powerless.

Note: People sometimes use sheep instead of lamb.

Collins COBUILD Idioms Dictionary, 3rd ed. © HarperCollins Publishers 2012

like a lamb to the slaughter

as a helpless victim.

This expression is found in the Bible in Isaiah 53:7: ‘he is brought as a lamb to the slaughter’.

ירמיהו פרק יא

^א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ^ב שִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת; וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה, וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. ^ג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָרוּר הָאִישׁ--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. ^ד אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה, אֶתְכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. ^הלְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ--כַּיּוֹם הַזֶּה; וָאַעַן וָאֹמַר, אָמֵן יְהוָה. {פ}

^ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי, קְרָא אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: שִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אוֹתָם. ^ז כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר: שִׁמְעוּ, בְּקוֹלִי. ^ח וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ, אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע; וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת, אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת--וְלֹא עָשׂוּ. {ס} ^ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: נִמְצָא-קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה, וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. ^י שָׁבוּ עַל-עֲוֺנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי, וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם; הֵפֵרוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל, וּבֵית יְהוּדָה, אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם. {ס} ^יא לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה, אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה; וְזָעֲקוּ אֵלַי, וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם. ^יב וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וְזָעֲקוּ אֶל-הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם; וְהוֹשֵׁעַ לֹא-יוֹשִׁיעוּ לָהֶם, בְּעֵת רָעָתָם. ^יג כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה; וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת--מִזְבְּחוֹת, לְקַטֵּר לַבָּעַל. {ס} ^יד וְאַתָּה, אַל-תִּתְפַּלֵּל בְּעַד-הָעָם הַזֶּה, וְאַל-תִּשָּׂא בַעֲדָם, רִנָּה וּתְפִלָּה: כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי--בְּעַד רָעָתָם. {ס} ^טומֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי, עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים, וּבְשַׂר-קֹדֶשׁ, יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ: כִּי רָעָתֵכִי, אָז תַּעֲלֹזִי. ^טז זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי-תֹאַר, קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ--לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה, הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ, וְרָעוּ, דָּלִיּוֹתָיו. ^יז וַיהוָה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ, דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה: בִּגְלַל רָעַת בֵּית-יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה, אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם לְהַכְעִסֵנִי--לְקַטֵּר לַבָּעַל. {פ}

^יח וַיהוָה הוֹדִיעַנִי, וָאֵדָעָה; אָז, הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם. ^יט וַאֲנִי, כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ; וְלֹא-יָדַעְתִּי כִּי-עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת, נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים--וּשְׁמוֹ, לֹא-יִזָּכֵר עוֹד. ^כ וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב; אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת-רִיבִי. {ס} ^כאלָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה עַל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ. {פ}

^כב לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם: הַבַּחוּרִים, יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, יָמֻתוּ בָּרָעָב. ^כג וּשְׁאֵרִית, לֹא תִהְיֶה לָהֶם: כִּי-אָבִיא רָעָה אֶל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם. {ס}

ישעיהו פרק נג

^א מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה. ^ב וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה--לֹא-תֹאַר לוֹ, וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא-מַרְאֶה, וְנֶחְמְדֵהוּ. ^ג נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. ^ד אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. ^ה וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ. ^ו כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֺן כֻּלָּנוּ. ^ז נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה, וְלֹא יִפְתַּח-פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה; וְלֹא יִפְתַּח, פִּיו. ^חמֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת-דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ: כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ. ^ט וַיִּתֵּן אֶת-רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת-עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא-חָמָס עָשָׂה, וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו. ^י וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ, הֶחֱלִי--אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח. ^יא מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה יִשְׂבָּע--בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי, לָרַבִּים; וַעֲוֺנֹתָם, הוּא יִסְבֹּל. ^יב לָכֵן אֲחַלֶּק-לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת-עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְאֶת-פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא-רַבִּים נָשָׂא, וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ. {פ}

Origin

From the Tanach

Jeremiah 11:19:

But I was like a gentle lamb led to the slaughter; And I did not know that they had devised plots against me, {saying,} "Let us destroy the tree with its fruit, And let us cut him off from the land of the living, That his name be remembered no more."

Isaiah 53:7:

He was oppressed, and he was afflicted, yet he opened not his mouth: he is brought as a lamb to the slaughter, and as a sheep before her shearers is dumb, so he opened not his mouth.

The allusion to the especial helplessness of lambs was made use of in the 1991 film The Silence of the Lambs.

Questions:

How does the title refer to the story?
Who / What was the lamb in the story?
Have you ever felt like you are giving up without a fight, like a lamb going to the slaughter? When?
Are you sorry you didn’t put up a fight? Why?