ככל שמשחקי מחשב הופכים מציאותיים יותר ואלימים יותר, עולה החשש שבני עשרה שמשחקים במשחקים אלו עלולים לפתח תוקפנות מופרזת. עד כה ממצאי המחקרים לא הניבו תוצאות חד משמעיות. המחקר החדש, של החוקרים אנדרו פז'יבילסקי (Przybylski) מאוניברסיטת אוקספורד ונטע ויינשטיין (Weinstein) מאוניברסיטת קרדיף, נועד לענות על חסרון שקיים לדעתם במחקרים שקדמו להם – הטיות שנובעות מכך שמי שעונה על השאלות הם הנערים עצמם. ייתכן,למשל, שבני נוער שנוטים מלכתחילה לאלימות עשויים לדרג את המשחקים שהם משחקים בהם כאלימים יותר, וכך ליצור מצג שווא של קשר בין אלימותם לאלימות המשחקים. יתר על כן, מחקרים סוציולוגיים על משחקי מחשב סובלים מהנטייה של בני נוער לתגובה מרושעת – כלומר הקצנה של תשובותיהם לרמה מופרזת, ואפילו בלתי סבירה.
על אף שמשחקי וידאו נתפסים בעינינו לרוב כבילוי מהנה, תחביב או אפילו דרך להתפרנס, מחקרים חדשים מצביעים על כך שעבור חלק מהשחקנים מדובר באורח חיים שעלול להיות מתיש ואף להוביל לקיום אורח חיים שלילי ומזיק. ארגון הבריאות העולמי מכיר בשימוש הבעייתי הטמון במשחקי וידאו כשהוא מגדיר אותה כ"דפוס של התנהגות משחקית מתמשכת או חוזרת הכוללת גם פגיעה ביכולת השליטה העצמית, מתן עדיפות למשחק על פני פעילויות יומיומיות אחרות והסלמה של הצעדים הללו למרות נוכחותן של השלכות שליליות.
ההערכות היום מצביעות על כך שמשחקי הוידאו השונים משפיעים על כ-3.05% מהאנשים ברחבי העולם בצורה זו או אחרת, ושיש להם קשר הדוק עם קבלת החלטות לקויה, רמות אימפולסיביות גבוהות ורמות נמוכות של שליטה עצמית, מצוקה גוברת ואיכות שינה ירודה.
בנוסף, נמצא כי משחקי וידאו ממושכים עשויים להוביל לפגיעה ברגישות הטבעית להשלכות בתוך כתלי המשחק, בייחוד כלפי הפסדים, וטשטוש הגבולות בין המציאות לחיים האמיתיים. ממצא זה מדאיג במיוחד, שכן הוא מצביע על כך שחשיפה ממושכת למשחקי וידאו עלולה לגרום לשחק להיות חסר רגישות לא רק לניצחונות במשחק אלא גם להפסדים או לתוצאות שליליות – מה שעלול לחלחל גם לחיים האמיתיים.
שיפור מיומנויות קוגניטיביות: משחקי מחשב, במיוחד אלו המצריכים חשיבה אסטרטגית או פתרון בעיות, יכולים לשפר את יכולת הקשב, הזיכרון, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.
פיתוח מיומנויות מוטוריות: משחקים שדורשים שליטה מדויקת בעכבר ובמקלדת, כמו משחקי יריות או משחקים המערבים פעולה מהירה, יכולים לשפר את הקואורדינציה בין יד לעין.
שיפור יכולות חברתיות: משחקים מקוונים, במיוחד משחקים מרובי משתתפים, יכולים להוות פלטפורמה לשיתוף פעולה, בניית קבוצות חברים וניהול קשרים חברתיים.
הפחתת מתח: יש אנשים שמוצאים במשחקי מחשב דרך לשחרר מתח ולברוח מהלחצים היומיומיים, מה שיכול לשפר את מצב הרוח ולהקל על מצבי מתח.
פגיעה בבריאות הפיזית: משחקים ממושכים יכולים להוביל לבעיות פיזיות כמו עייפות, כאבים בצוואר, בגב ובידיים (בעיות אורתופדיות), וגם לבעיות בראייה אם לא מקפידים על מנוחות.
הסתמכות על משחקים: התמכרות למשחקי מחשב עשויה לפגוע באדם בתפקוד היום-יומי, ולהסיח את דעתו מלימודים, עבודה או פעילויות חברתיות.
השפעות רגשיות ופסיכולוגיות: במקרים קיצוניים, משחקים עשויים לעודד תוקפנות או חוסר אמפתיה, במיוחד אם הם כוללים אלימות, או לגרום לירידה בהרגשה הכללית ובמצב הרוח.
פגיעה ביחסים חברתיים: אדם שמהר מדי שוקע במשחקים עלול להתבודד ולהימנע מקשרים חברתיים עם חברים ומשפחה.
(על פי צאט גי פי טי)