צילום חדשותי
צילום הצמוד לכתבות חדשותיות ומתמקד באירועים ובבני אדם שנמצאים בחדשות ומשמשים נושא לסיקור בעמודי החדשות של העיתון היומי. ערכו של הצילום הוא ערך חדשותי, ולכן צלם העוסק בצילום חדשות חייב להיות בעל כישורים כפולים: כצלם וכעיתונאי. כדי להנציח את הרגעים החולפים חייב הצלם להיות נוכח במקום – "להיות ברגע הנכון במקום הנכון". למשל, צילום זירת פיגוע.
המושג צילום חדשותי ממלא תפקיד מכריע בעיצוב התפיסה הציבורית לגבי אירועי המלחמה. תמונות שצולמו על ידי צלמי עיתונות יכולות לעורר תגובות רגשיות חזקות ולהשפיע על דעת הקהל. תמונות אלו משפרות את הבנתם של בני הנוער לגבי ההשלכות של גיוס לחימה.
דוגמא לכך, תמונה של הטבח בפסטיבל הנובה, מציגה את המחיר האנושי של מלחמה ואת ההשפעה על אזרחים.
התמונה מעבירה את הסבל של האנשים שנלכדו בעיצומה של מלחמה, ומשנה את תפיסתם של בני הנוער הרוצים שירות קרבי על המלחמה.
צילום איקוני
חלק מאירוע גדול יותר, מיוחד וחשוב לחברה בה נעשה ונצרך הצילום. לעיתים יהיו בו מרכיבים מיוחדים ונדירים (אסון ברגע התרחשותו), אבל, לעיתים יהיה צילום רגיל שהממד האיקוני שלו מתקבל רק מההקשר בו הוא צולם.
המושג צילום אייקוני מציג את המלחמה גם לאנשים שלא משתתפים בה, ואת האירועים החשובים שקורים בה.
מה שבעיקר מייצג אותה זה המסר וההקשר שהיא מעבירה לאירוע מסוים.
דוגמא לכך, היא תמונתו של הצלם זיו קורן, התמונה שלו היא תמונה מרכזית במלחמה, בגלל שהיא מעבירה מסר חזק מאוד, ומציגה את הייחוד של המלחמה הזאת שפורצת אל תוך המרחב הפרטי האזרחי.
דיווחים עובדתיים בעניינים פוליטיים, כלכליים ופליליים או דיווחים על אסונות למיניהם. חדשות קשות מאופיינות באקטואליות ובמידיות, ולכן הידיעות חייבות להתפרסם בסמוך למועד התרחשותן (פחות נתון לשיקול דעת העורכים והעיתונאים). ניתן להציגן עובדתית, לנתח ולפרש אותן. החדשות הקשות דנות במידע הנחוץ לקהל היעד המעוניין להתעדכן בנושאים החשובים עבורו
החדשות הקשות במהלך המלחמה גרמו לאנשים מהארץ מכל העולם, לראות את האסונות ואת המצב המתרחש בישראל.
החדשות הקשות גם מציגות לעולם דברים שהם לא בהרכח ידעו, והם הבהירו לעולם יותר על המלחמה, והם גם משפיעות על תפיסתם של אנשים על המלחמה ולהשפיע את נכונותם להשתתף בגיוס הלחימה.
דוגמא לכך, עיתונות חוקרת חושפת זוועות מלחמה שבוצעו במהלך מלחמת חרבות הברזל, השופכת אור על המחיר האנושי של הסכסוך והצורך בפעולה נחרצת. החדשות הקשות חושפות את המציאות האכזרית של המלחמה שעלולה לעורר את דעת בני הנוער ולחזק את הנחישות לגיוס קרבי.
המונח מסגור מתייחס לדרך הצגת העובדות בתקשורת ולהשפעה שיש לכך על הציבור, המסגור מסייע לציבור להבין, לפרש ולארגן מידע או אירועים. כל סיפור מורכב מאינספור פרטים שאין יכולת להציג את כולם. לכל סיפור יש כמה זוויות ראיה, כמה אפשרויות מיון, ניתוח או דגש חלופיות. בחירה בזווית ראייה אחת פירושה בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מדווח העיתונאי. נחשוב על מסגור כאל מסגרת שאנו כופים על המציאות. נסתכל על הנוף ואז נסתכל עליו מבעד למסך המצלמה של הסמטארטפון שלנו. ברור כי המסגרת של התמונה לא יכולה לתפוס את כלל המציאות. כך גם בתהליך התקשורתי: מתוך פרטי המציאות בוחרת התקשורת את המסגרת עפ"י פרקטיקות העבודה הרגילות שלה והמסגרות שכבר קיימות מן העבר, שאלו מושפעים מהתרבות והחברה בה פועלת התקשורת. מסגרת המדיה עונה לשאלה מה קורה שם? (כלומר היא מארגנת התרחשויות לכדי ארועים מוגדרים: "האסון", "הנצחון", "חוק וסדר"). המסגרת נבחרת ע"י התקשורת מתוך מספר מבנים מארגנים אפשריים, ובעשותה זאת, מחזקת התקשורת בצרכן כיוון פרשני מסוים ולא אחר.
המושג מיסגור מתקשר לעבודה שלי בכך שבתכנים המוצגים קשה לראות ולהבין בדיוק מה קורה שם לעומת אותם האנשים שראו את זה בעיניים שלהם, ובעקבות המיסגור הדרך שכל אחד צופה בתכנים יכולה להתפרש אצלו אחרת.
המיסגור התקשורתי בחברה יכול להשפיע על דרכי התפיסה של הנערים והנערות לגבי הצבא והשירות הקרבי, ובעזרת המיסגור ניתן להעצים או להפחית את הרצון של אותם בני הנוער להתגייס לקרבי.
לדוגמא, המיסגור על הכתבה של היחידות הקרביות שנלחמו במלחמה, היא שהיחידות הקרביות בצבא שלנו הם גיבורים שמשמשים דוגמא לבני הנוער, ומעבירים סטנדרט לאיך שחיילים צריכים להתנהל ולהעלעת הרצון והמודעות לגיוס קרבי.
לתקשורת יש כח רב בעיצוב סדר היום הציבורי – מהם הנושאים שצריכים להיות על סדר היום הציבורי ובהם יש לדון ומהו הסדר של הנושאים לפי חשיבותם. יש כוחות שונות בחברה ולכל אחד מהם רצון לעצב את סדר היום כך שידונו בנושאים שמיטיבים איתו (שבהם הוא המוצלח או שמעניין אותו). התקשורת, הממסד (הפוליטי, הכלכלי ועוד) והציבור מנהלים יחסי גומלין כשכל צד מנסה לעצב את סדר היום בהתאם לאינטרסים שלו.
המושג תיאוריית קביעת סדר היום טוענת כי לתקשורת יש כוח להשפיע על הנושאים שהציבור תופס כחשובים, והיא מתמקדת כיצד הסיקור התקשורתי משפיע על תפיסת הציבור.
כלי תקשורת שמסקרים באופן עקבי את המלחמה, מעצבים את המודעות של בני הנוער לגיוס קרבי, ומשפיעים על הרצון שלהם.
לדוגמא, דיווחים בחדשות המדגישים את הצהרותיהם של פקידי הממשלה הקוראים ליותר אנשים להצטרף לצבא, לכוחות הלחימה בזמן המלחמה. סיקור זה משפיע על השיח הציבורי ועל סדרי העדיפויות בביטחון הלאומי ובהגנה.
תהליך ובו הפרט לומד את מקומו בחברה. תהליך שאינו פוסק לעולם, ובמהלכו האדם מכיר את החברה בתוכה הוא חי: הערכים, הנורמות והמוסכמות של הקהילה. הפרט לומד את הסביבה והסביבה מלמדת את הפרט כיצד להתנהג, מה נורמטיבי ומה חריג. הלימוד מתרחש על ידי לימוד וכן על ידי חיזוקים חיוביים וסנקציות שליליות מגורמים שונים בחברה. מקובל למנות מספר סוכני
חיברות:
א. הורים ובני משפחה – דומיננטי בשנים הראשונות.
ב. מסגרות כמו בית הספר, לימודים גבוהים, שרות צבאי, מקום עבודה
ג. קבוצת השווים – החברים.
ד. אמצעי התקשורת (כתובים, משודרים, פרסומות, קולנוע וכו'). יש הרואים באמצעי התקשורת סוכן חברות מרכזי היות שהוא הקבוע והיציב מכולם ומלווה את הפרט מינקות ועד זקנה.
המושג חיברות מתקשר לעבודה שלי בכך שהחברים, המשפחה והקהילה עשויים להשפיע על התפיסה של בני הנוער לגבי הצבא והרצון להתגייס לקרבי.
לחיברות יש תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה, המוטיבציות ותהליכי קבלת ההחלטות של אנשים. בהקשר של סיקור המלחמה והתגייסות לחימה, מערכות היחסים שיש לאנשים יכולים להשפיע על עמדותיהם להצטרפות למאמץ המלחמתי.
לדוגמא, כאשר נער נמצא בחבורה של בני נוער הרוצים שירות קרבי, הוא כנראה יהיה מושפע מהם ומהדעות שלהם בנוגע לשירות הקרבי.