ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. חשיפה זו גוררת ויכוחים ודיונים בלתי פוסקים בשאלה: האם קיים קשר בין חשיפה לתכנים אלימים באמצעי התקשורת להתנהגות אלימה בקרב בני נוער?
צפייה בתכנים שהילדים ובני הנוער נחשפים אליהם בטלוויזיה ומהאינטרנט, אפילו בערוץ הילדים ובחדשות, מעידה על כך שבמרבית התוכניות ישנן תכנים אלימים – פיזיים, מילוליים ומיניים. הצופים- ילדים ומבוגרים, חשופים למנה גדושה של אלימות המשודרת בטלוויזיה מדי יום. כמו כן, נוספים לכך צפייה בסרטי קולנוע אלימים, גלישה באתרי אינטרנט בעלי תכנים אלימים, משחק במשחקי מחשב אלימים ועוד.
בחדשות הם נחשפים לתמונות מזעזעות מפיגועים, שומעים דיווחים על נערה שנאנסה באכזריות ו/או על בעל שירה למוות באשתו ועוד.
בנוסף, משחקי המחשב והווידיאו הקיימים היום, הביאו את רמת האלימות הדמיונית לשיאים שלא יאומנו. אחד ממשחקי המחשב הידועים כיום הואGTA- Grand theft auto.
במשחק זה, השחקנים נכנסים לנעליו של פושע אלים ותאב בצע. השחקן יכול לנקוט בכל סוג של אלימות שהוא רוצה, כמו: לשלוף נהג ממכונית, להכות, לדקור, לירות, לחסל שוטרים ואזרחים, נהיגה פרועה, לירות על עוברים ושבים, גניבת מכוניות, לבצע שוד, להשליך רימונים, לבצע אקטים מינים קיצונים ועוד.
ב-GTA5, San-andreas, שוברים שיאים-כאשר יורים בראשו של מישהו, הראש מתפוצץ ונעלם, ודם פורץ מהצוואר הפעור.
הכלל במשחק-ככל שהורגים מספר רב יותר של דמויות, זוכים על כך לניקוד גבוה יותר.(gov.il)
אתר gov.il טוען שנראה כי הדיונים והוויכוחים האינסופיים, כבר אינם צריכים לעסוק בשאלה הפשוטה: "האם משחקי וידיאו אלימים גורמים להתנהגות אלימה?" שהרי הספרות המדעית - המחקרית הכריעה באופן ברור בעניין. התשובה היא "כן"!
ממטה אנליזות (מחקר ניתוחי על) המסייעות בסיכום המידע הרב הקיים במאגרי המידע בצורה אמינה, המספקות מידע למקבלי ההחלטות וקובעי מדיניות לגבי הסיכונים של תופעות והתערבויות, עולים הממצאים הבאים: היחשפות ילדים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת שונים ובמשחקי מחשב, מגבירה את הסיכוי שהם יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם.
חשיפה למשחקי וידיאו אלימים, מהווה גורם סיכון המשפיע על התנהגות אגרסיבית מוגברת, לתפיסה וחשיבה אגרסיבית, לירידה באמפתיה ובהתנהגות פרו חברתית.
אתר "בין הצלצולים" מוסיף ואומר כי ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים. הראשון, דרך החיקוי וההזדהות; והשני, דרך הקהיית סף הרגישות.
בנוסף לכך לפי "ynet" לאחר שבחנו ממצאים של 20 שנות מחקר, הגיעו פסיכולוגים אמריקניים למסקנה כי ילדים ובני נוער שנוהגים לשחק במשחקי מחשב אלימים, מפגינים תוקפנות גם בחיי היומיום. אחד המחקרים הראה, כי ילדים ששיחקו במשחקים אלימים במשך פחות מ-10 דקות, ואז השתתפו במבחן להערכת מצב הרוח שלהם, העידו על עצמם כבעלי מאפיינים אגרסיביים וביצעו פעולות תוקפניות זמן קצר לאחר המשחק.
לדברי מורים של 600 ילדים בכיתות ח'-ט', בגילאי 13-15, ילדים שבילו יותר זמן במשחקי מחשב אלימים, הפגינו עוינות רבה יותר מאחרים, נטו להתווכח עם חבריהם ומוריהם, וכן היו מעורבים במריבות שגלשו לאלימות פיזית.
לעומת זאת לפי "מכון דוידסון, מכון ויצמן למדע" מחקר חדש, שנערך על כאלף בני נוער בבריטניה, מגלה שהחששות מפני התנהגות תוקפנית אצל בני נוער שמשתתפים במשחקי מחשב אלימים היו מוגזמים. המחקר נועד לענות על חסרון שקיים לדעת החוקרים במחקרים שקדמו להם – הטיות שנובעות מכך שמי שעונה על השאלות הם הנערים עצמם. ייתכן,למשל, שבני נוער שנוטים מלכתחילה לאלימות עשויים לדרג את המשחקים שהם משחקים בהם כאלימים יותר, וכך ליצור מצג שווא של קשר בין אלימותם לאלימות המשחקים. יתר על כן, מחקרים סוציולוגיים על משחקי מחשב סובלים מהנטייה של בני נוער לתגובה מרושעת – כלומר הקצנה של תשובותיהם לרמה מופרזת, ואפילו בלתי סבירה.
כדי להתגבר על ההטיות האלה שקללו הפעם החוקרים לצד תשובות הנערים גם את תשובות הוריהם, וכן דירוג של מידת האלימות במשחקים, שביצע מומחה חיצוני לפי תקנים אירופיים וצפון אמריקאיים.
תוצאות- כשני שלישים מהבנים ומחצית מהבנות שיחקו במשחקי מחשב, אולם הן בני הנוער והן הוריהם לא הבחינו בעלייה בהתנהגות תוקפנית שאפשר היה לייחס למשחקי מחשב אלימים. הקשר בין השתתפותם של בני נוער במשחקי מחשב אלימים לבין מידת התוקפנות שלהם, כפי שהעריכו אותה הוריהם והם עצמם, לא היה מובהק סטטיסטית.
לעומת זאת היה קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין הדירוג שנתנו בני הנוער למידת האלימות הפיזית והמילולית שלהם, לבין התנהגות תוקפנית על פי הערכת הוריהם. כלומר, הדיווחים של בני הנוער ככל הנראה היו אמינים, ותאמו את מה שחשבו הוריהם על התנהגותם.
אמנם העיסוק במשחקי מחשב עורר מדי פעם התפרצויות זעם, מצד נערים ששיחקו לבד או זה מול זה, אולם החוקרים ציינו זאת כהתנהגות נורמלית שמתעוררת במהלך משחק תחרותי.
אם כן, נראה שהדאגה באשר להשפעתם של משחקי מחשב אלימים על התנהגות תוקפנית אינה מבוססת. כמובן, אין זה אומר שלעיסוק מוגזם במשחקי מחשב אין חסרונות – למשל, העובדה שהוא עלול לבוא על חשבון פעילויות חשובות אחרות, כגון פעילות גופנית.
הורים – אתם יכולים להירגע: נראה שאין קשר של ממש בין משחקי מחשב אלימים להתנהגות תוקפנית של בני נוער שמשחקים בהם -מכון דוידסון, מכון ויצמן למדע
מאמר זה טוען שמשחקי מחשב אכן משפיעים על התנהגותם של בני הנוער gov.il ynet
הורים – אתם יכולים להירגע: נראה שאין קשר של ממש בין משחקי מחשב אלימים להתנהגות תוקפנית של בני נוער שמשחקים בהם -מכון דוידסון, מכון ויצמן למדע
מאמר זה טוען שמשחקי מחשב אכן משפיעים על התנהגותם של בני הנוער gov.il ynet