חיברות. פייק ניוז, מאפיינים של רשתות חברתיות, הבניה חברתית של המציאות, אלימות ברשתות/ תקשורת
חיברות-חיברות (סוציאליזציה): חיברות הוא התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים. תהליך החברות מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמשפיעים על חינוכו והתפתחותו. מקובל למנות מספר סוכני חיברות עיקריים: (א). הורים ובני משפחה, (ב). מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה, (ג). חברים – ובמיוחד קבוצת השווים, (ד). אמצעי התקשורת.
אמצעי תקשורת ההמונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, פרסומות וכו') הם אחד מסוכני חיברות רבים בחברה. למעשה, התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.
פייק ניוז-פייק ניוז: (fake news): הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון מתוך אינטרס ולצורך יצירת רווח. זה יכול להיות רווח כלכלי, פוליטי, עסקי, חברתי או תדמיתי. פעמים רבות הן זוכות לשיתופים, צפיות ואזכורים רבים בהרבה מאשר ידיעות מאומתות, שלרוב יהיו פחות סנסציוניות (מרעישות). בעידן התרבות הדיגיטלי, היקפי הידיעות המזויפות הולכים וגדלים. הסכנה - השיתוף ברשתות החברתיות מאפשר לידיעות שקריות להתפשט ולהפוך לוויראליות בקצב בלתי ניתן לריסון וללא יכולת לבחון את אמיתות המידע.
אלימות ברשתות: אלימות ובריונות ברשת: בריונות ברשת היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להחרים, להביך, להפחיד, לפגוע בפרטיות, להתחזות או לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחד מאמצעי המדיה הדיגיטליים. היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים (גם בזירת התרבות הדיגיטלית).
תיאוריות בהקשר לצפייה בתכנים אלימים
תיאוריית החיקוי: צרכני תקשורת שנחשפים לתכנים אלימים יכולים לחקות את ההתנהגות האלימה שהם רואים בתקשורת.
בטווח הקצר - התנהגות אלימה לאחר צפייה בסרטים אלימים או תוך כדי משחק מחשב אלים.
בטווח הארוך - לומדים שהדרך לפתור בעיות באלימות היא לגיטימית ושגרתית.
תיאוריית החיזוקים: צריכת תכנים אלימים אינה משנה התנהגות, אלא מחזקת מה שכבר קיים: קהל שיש אצלו פוטנציאל לאלימות יתעורר יותר להתנהגות אלימה וקהל שדוחה התנהגות אלימה ידחה אותה עוד יותר.
תיאוריית העוררות (גירוי לאלימות): תכנים אלימים מעוררים אלימות. צפיה באתגר אלים בטיקטוק או סרט אקשן או אפילו תוכן אלים בחדשות, עלול לעורר התנהגות אלימה (קהל שיוצא לרחוב ומתנהג באלימות לאחר שצפה בשידור משחק ספורט אלים או ביציאה מסרט קולנוע אלים וכן הלאה).
תיאוריית הזיכוך (קתרזיס): תוקפנות בתקשורת דווקא תפחית התנהגות אלימה. הקהל שצובר מתחים ביום יום, "פורק" את המתחים בצפייה באלימות (במקום להתנהג באופן אלים). לדוגמה, צפייה בסרט אקשן או קרב אגרוף או ממשחק אנגרי בירדס /GTA עוזר לעתים לפוגג את המתח שנצבר לאורך היום ומשמש כפורקן שבא במקום להפעיל התנהגות אלימה.
מאפיינים של רשתות חברתיות- המאפיינים
היברידיות/טשטוש גבולות: הקהל הוא גם נמען וגם מוען. רשתות חברתיות מבוססות על תוכן שמייצרים הנמענים/מוענים - "תוכן שיתופי"
הרשת היא "במה" לתוכן של גולשים: הנמענים משתפים, יוצרים ומפיצים את מרבית התכנים.
יוצרת רשתות "חברתיות" מסוג חדש: קהילות וירטואליות סביב אינטרסים ותחומי עניין משותפים, ללא קשר גיאוגרפי או היכרות.
מגוון סוגי תקשורת: תקשורת בינאישית, תקשורת המונים, תקשורת מסחרית, מרחב ציבורי ומרחב פרטי.
שינוי בתהליך התקשורת: לא רק זרימה אנכית של מידע ממוען בעל סמכות לנמענים, אלא זרימה אופקית, בין הרבה מוענים/נמענים שהם גם צרכני תקשורת, גם יצרני תקשורת וגם מפיצי תוכן.
הבניה חברתית של המציאות: הַבְנָיָה חברתית של המציאות: לתקשורת חלק מרכזי בהשפעה על תפיסת המציאות של הנמענים. אמצעי התקשורת מציגים תמונה לא אובייקטיבית של המציאות. זוהי מציאות מתווכת שתלויה פעמים רבות, בבעלי אינטרסים שונים כמו פוליטיקאים, טייקונים ואנשי תקשורת. השפעה זו גוברת כאשר: הנמענים מרבים להיחשף לתקשורת, הנמענים תלויים בתקשורת כמקור עיקרי של מידע, הנמענים מייחסים לתקשורת אמינות גבוהה יותר מאשר למקורות אחרים.
תקשורת מסורתית / מדיה מסורתיים: נהוג לכנות את כלי התקשורת שפעלו לפני העידן הדיגיטלי כאמצעי מדיה מסורתיים (למרות שגם הם עברו שינויים משמעותיים בעידן הדיגיטלי, ואף הם עושים שימוש ביתרונות של המדיה החדשים). הכוונה לספרים מודפסים, טלוויזיה, עיתונות מודפסת ורדיו.
תקשורת דיגיטלית / ניו מדיה (New-media) : הכוונה לשלל אמצעי התקשורת שהופיעו עם כניסת האינטרנט כך שאופני העברת המידע והשימוש בו השתנו באופן דרמטי. המידע הוא קובץ דיגיטאלי ללא ממשות פיזית, מתעדכן כל הזמן וזמין לרוב ללא תשלום. המוען לא חייב להיות גוף גדול, והעלות נמוכה יחסית לתקשורת מסורתית. בעקבות עליית אמצעי תקשורת אלו, צמחה עיתונות מקוונת שכבר אינה תלויה בהדפסה ובמחזור החדשות הישן, אלא היא מתעדכנת כל הזמן; וכן צמחו רשתות חברתיות מקוונות, שאף הן משמשות להעברת מידע מיידית. בסביבת מדיה זו, קל יותר גם לאלו שאינם עיתונאיים מקצועיים להעביר ולהפיץ מידע ולזכות לחשיפה.
הבדלים מרכזיים בין תקשורת מסורתית ותקשורת דיגיטלית
איך המושג "פייק ניוז" בא לידי ביטוי במאמר "פייק ניוז בטיקטוק": במאמר מצוין כיצד המושג "פייק ניוז" בא לידי ביטוי בזמן קרוב לעת החזרת חטופים מעזה. המאמר מתאר כיצד סרטונים ושמועות לא מבוססות התפשטו ברשתות החברתיות, במיוחד בטיקטוק ובטלגרם. אחת הדוגמאות הייתה סרטון שהפך לויראלי ונטען בו כי צה"ל ביצע "אירוע הירואי" לחילוץ החטופים. הפצת פייק ניוז כזו גרמה לבלבול ולתגובה נרגשת אצל הציבור, מה שמצביע על האתגר בתקשורת המודרנית בניהול מידע נכון ומהימן.
איך המושג אלימות ברשתות\תקשורת בא לידי ביטוי במאמר "אלימות ברשתות": במאמר זה, המושג "אלימות ברשתות" מתואר כבעיה רחבת היקף בשיח ברשתות החברתיות בישראל. סקרים שנערכו מצביעים על רמות גבוהות של עימותים, שנאה ואלימות מילולית שמופיעה לעיתים תכופות בשיחות באינטרנט, במיוחד על רקע פוליטי או אידיאולוגי. הפלטפורמות החברתיות משמשות כמוקד לעימותים המתרחשים בצורה גלויה, שבהן חוויות של בריונות, שטנה והפצת שנאה מהוות חלק אינטגרלי מהשיח, מה שגורם לפגיעות נוספות הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.
איך המושג "הבניה חברתית של המציאות" בא לידי ביטוי במאמר "רשתות חברתיות כמעצבות תרבות" :במאמר זה, המושג "הבניה חברתית של המציאות" בא לידי ביטוי בכך שהרשתות החברתיות מעצבות את הדרך בה אנשים תופסים ומבינים את המציאות החברתית והפוליטית. השיח ברשתות מגביר את הפולאריזציה ומייצר קהלים נפרדים עם נקודות מבט שונות, שמחזקות דעות קיימות ויוצרות מעגלי אקו. בכך, הרשתות החברתיות לא רק מעבירות מידע, אלא גם משפיעות על תפיסת המציאות של המשתמשים, על ידי יצירת תמונות מעוותות או חד-צדדיות של המציאות החברתית.