תהליך העבודה שלי היה קשה ומרגיש שהתמודדתי איתו כראוי.
בתחילת העבודה מצאתי נושא שאני אוהב וזה היה נשים בערוצים חדשותיים, ובתוך הנושא הזה לא הצלחתי לצמצם לעצמי את המחשבה על נושא ספציפי, במהלך העבודה החלפתי שתי נושאים או כי לא מצאתי עליהם מידע או כי זה היה נושא שזה פחות עיניין אותי. אז החלטתי שאני בונה שאלה ואז ממנה אני מוצא נושא.
לאחר החלפה של 3 שאלות הגעתי לשאלה הסופית והחלטתי להתמקד יותר בארץ נהדרת כי הומור זה נושא שיותר קורץ לי ומעניין אותי.
למרות כל הקשיים שהיו לי, זה לימדו אותי שאני צריך לדעת לעשות את הבחירות שקשורות יותר אליי ולאהבה שלי ולא לנסות למצוא דרך קיצור כי אני חושה שהנושא יותר קל, וזה לימד אותי שכדי להצליח אני צריך להיכנס לעומק ולא להתייאש גם עם קשה, והרגשתי שהעבודה הזאת תרמה לי ולא רק בחקר אלה גם הביאה לי לקחים לחיים שחשובים מאוד לכל אדם.
הלמידה שלי בקטע המחקרי הייתה גם גבוהה, מהבנה של האם המחקר אמין ועד ההבנה שהוא לא רק אמין אלה גם אקדמאי ורמה גבוה, וכל זה יכול להיות רק משם הכותב או המקום שפרסם את זה. וזאת פעם ראשונה שאני נוגע במחקר עם שפה ורמה גבוהה של עברית, ולא איזה מקור קטן עם תמונה באינסטגרם, ובהתחלה לא ידעתי איך לגשת לזה ואיך להתמודד עם השפה והרמה הגבוהה, ואז החלטתי שאני מבין מה הם אומרים ומקצר את זה לנוסח ולמילים שלי, וזה עזר לי מאוד וככה גם שיפרתי את היכולת לסכם ולהוציא דברים חשובים ממאמרים.
לסיכום אני חושב שהעבודה הזאת לימדה אותי הרבה יותר מאשר לשבת וללמוד בכיתה. זה עבודה שמלמדת אותך הרבה דברים ולא רק על תקשורת, וזה גם למה זה גרם לי לקחת אותה יותר ברצינות. אני חושב שהעבודה עזרה לי בהרבה דברים להמשך שיכולים לעזור לי בכל החיים ואני שמח שעשיתי אותה.