בסקר שלי השתתפו 22 בנות בגילאי 14-17, שאלתי אותן מספר שאלות ועל כל שאלה הן היו צריכות לסמן כמה הן מסכימות או מזדהות מ1-4.
1- לא מסכימה כלל , 4- מסכימה מאוד
הגרף מתאר את הקשר בין ציון חשיפה של כל נסקרת (ציר ה- X) לבין הציון בדימוי הגוף של אותה נסקרת ( ציר ה- Y).
טווח הציונים בחשיפה נע בין 6 ל-17 כשהמקסימום הוא 17 והמינימום הוא 5.
טווח הציונים בדימוי גוף נע בין 11 ל- 20 כשהמקסימום הוא 28 והמינימום הוא 7.
בהתייחס לטווח הציונים בחשיפה, ניתן להבין כי אוכלוסיית המחקר שנבדקה יחסית מגוונת, ישנן נסקרות שנחשפו מעט מאוד וישנן נסקרות שנחשפות חשיפה מרובה.
ובהתייחס לטווח הציונים בדימוי גוף, ניתן להבין כי אוכלוסיית המחקר שנבדקה יחסית הומוגנית והן כולן נמצאות בשליש האמצעי של טווח הציונים בדימוי גוף.
מכאן ניתן להסיק שתוצאות מחקר זה לא מעידות על קשר בין מידת החשיפה לרשתות החברתיות לבין מידת דימוי הגוף בקרב נערות בגילאי 16-17.
ניתן לשער שאם משתנה מידת החשיפה אינו מראה על קשר עם רמת דימוי גוף יש צורך לחפש הסבר אחר למידת דימוי הגוף בקרב נערות.
אני משערת שהמשתנה המשמעותי יותר הוא הגיל הכרונולוגי של הנסקרות וכיוון שהן כולן בנות אותו גיל טווח בציונים בדימוי גוף היה יחסית קטן, יכול להיות שאם הייתי בודקת נסקרות בטווחי גילאים גדולים יותר בתוך גיל ההתבגרות (מגיל 10 ועד גיל 18) הייתי מוצאת את הפרמטר שיכול "להשפיע" על דימוי הגוף של מתבגרות.
בסקירת הספרות שלי מצאתי שני מחקרים שדווקא כן מראים את הקשר בין חשיפה מרובה לרשתות החברתיות ורמת דימוי גוף, אחד מהמחקרים נבדקו בתקופת הקורונה. בתקופה זו ידוע שהשימוש ברשתות החברתיות היה מאוד מוגבר, ילדים ישבו בבית וזה היה הדרך שלהם לתקשר עם העולם, בנוסף היה חשש לפגיעה פיזית בגוף ואני משערת שאלו גורמים שהשפיעו על תוצאות המחקר.
המחקר השני שנערך על ידי הוול סטריט ג'ורנל נבדק בחו"ל, אני משערת שעל אוכלוסייה יחסית אסטרוגנית ששני קריטריונים אלה לא נכללים במחקר שלי.
האחד , המחקר נעשה בישראל , שתיים המחקר נעשה בעמק הירדן באוכולוסייה שלומדת איתי באותו בית ספר שהיא יחסית מצומצמת והומוגנית.
הייתי ממליצה כמחקר המשך להגדיל את אוכלוסייה המדגם, להגדיל את טווח הגילאים בגיל ההתבגרות ולהרחיב את הסקר לאיזורים נרחבים יותר.