▪מגדר (ג'נדר/ Gender): מונח המציין הבדלים בין נשים לגברים שמקורם בחברה ובתרבות ולא בביולוגיה. זוהי מערכת נורמות וציפיות המשויכת לאדם על בסיס זיהויו כגבר או כאישה. כך, למשל, קיימות תכונות והתנהגויות המזוהות תרבותית: כנשיות - עדינות, רגשנות, פייסנות. כגבריות - אסרטיביות, עוצמה, החלטיות.
חריגה מתפקידי המגדר הנורמטיביים מתפרשת כהפרה של הסדר החברתי ואף גוררת סנקציות חברתיות שונות. כשמנתחים קליפים מוסיקליים מבחינה מגדרית, מתייחסים לייצוג שני המגדרים מבחינת: תדירות הופעה, גיל, מוצא, אופן ייצוגיו של כל אחד מן המגדרים מבחינה תוכנית, מילולית וחזותית. דיון מרכזי בנושא זה נוגע להשפעות ייצוגים אלו על החברה.
הקשר לנושא: תחילה צה"ל גייס רק גברים, אך במשך הזמן התלוננו נשים על אפליה והדרה הנובעות מפרשנות מחמירה. החוקית לשירות נשים הוא חוק שירות ביטחון, שנחקק בשנת 1949, ותקנות שירות ביטחון מאותה שנה קבעו גיוס חובה לכלל האוכלוסייה, כולל נשים. בכך היה צה"ל לצבא הראשון בעולם שמגייס נשים לשירות חובה. אורך השירות שנקבע לנשים היה קצר מזה של הגברים. לסיכום, מיום הקמתו של צה״ל ועד שנות התשעים באה המחויבות לשוויון כלפי נשים לידי ביטוי בעיקר בעצם גיוסן ובעיגון חובת גיוסן בחוק. ואולם בכל הקשור לשיבוצן ביחידות ולהיקף ולאופי של היחידות הפתוחות בפניהן – בעניין זה התוו את המציאות הצה״לית בעיקר צורכי השעה וסטריאוטיפים מגדריים בנוגע לתפקידים ״נשיים״.
●חיברות (סוציאליזציה): חיברות הוא התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים. תהליך החברות מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמשפיעים על חינוכו והתפתחותו. מקובל למנות מספר סוכני חיברות עיקריים: (א). הורים ובני משפחה, (ב). מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה, (ג). חברים – ובמיוחד קבוצת השווים, (ד). אמצעי התקשורת.
הקשר לנושא: נשים נלחמו על קדושת הארץ הזו, בחילות השונים, מאז הקמתה. חלק מהן שילם על כך בחיים. כדוגמה עוד לפני קום המדינה נשים, שהוכשרו לתפקידי טיס אזרחיים, טסו גם בטיסות צבאיות. רחל מרקובסקי לנדאו, האישה הראשונה שהשלימה הכשרה כטייסת בארץ ישראל, לקחה חלק במבצעים שונים בתקופת היישוב. טייסת התובלה זהרה לביטוב לחמה במלחמת העצמאות ונהרגה בהתרסקות מטוסה. יעל רום ורינה לוינסון, שתי טייסות תובלה, השתתפו בהצנחת הכוחות במבצע קדש.
●סטריאוטיפ: הסטריאוטיפ הוא סוג מיוחד של מושג חברתי. הוא מראה איך קבוצת בני אדם נתפסת בעיני קבוצה אחרת. הוא מאפשר לנו למיין אנשים, לשייכם לקבוצות וליצור כלפיהם ציפיות התנהגות מסוימות, וזאת לפי סימנים חיצוניים של הדמות כמו, מין, גיל, לבוש, צבע עור, צבע שיער, צבע וצורת העיניים, מבנה גוף, או השתייכות קבוצתית. אנחנו משייכים את הדמות לקבוצה או לקבוצות, מייחסים לדמות תכונות אופי מסוימות ומצפים ממנה להתנהג באופן המקובל. הכוונה לסוגים שונים של קבוצות: עדתיות (רוסים, מרוקאים..) מגדריות (נשים, גברים), אמונה (דתיים, חיוניים...), מראה (בלונדיניות...) וכו'. למעשה, זוהי הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה. זה יכול להיות באופן חיובי או שלילי.
הקשר לנושא: את יחסו של צה״ל לשירות נשים אפשר לחלק במידה רבה לשתי תקופות: לפני בג״ץ אליס מילר (1995) - או ליתר דיוק לפני התיקון של חוק שירות הביטחון בשנת 2000 שנעשה בעקבות פסיקתו - ולאחריו. ההבדל המשמעותי בין התקופות אינו במספר היחידות שנפתחו לשירות נשים דווקא, שאמנם הואץ בעקבותיו, או בשיעור הנשים המתגייסות, שדווקא פחת; אלא בעיקר במניע לשילובן של הנשים ביחידות הצבא ובעיקרון העומד בבסיס היחס לשילוב הנשים ומיצוי שירותן בצה״ל. ב-1 בינואר 2000, בעקבות פסיקת בג״ץ, התקבל התיקון לחוק שירות הביטחון שקבע כי לכל אישה זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. התפקיד הראשון שנפתח לשירות נשים היה טיס, ואחריו נפתחו בהדרגה 14 תפקידים כגון חובלות, לוחמות מג"ב, לוחמות נ"מ, לוחמות בגדוד קרקל ולוחמות רפואיות מוטסות.
הכחדה סימבולית: היעדר ייצוג או ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצה מסוימת באמצעי המדיה. "הכחדה" של קבוצה במדיה משמעותה מחיקת קיומה של אותה קבוצה כבעלת זהות ייחודית, הזכאית לשוויון זכויות חברתי
הקשר לנושא: נשים חיילות מוצגות לעיתים קרובות כ"חריגות" או "לא נשיות" תוך הדגשת תכונות גבריות כגון כוח פיזי וקשיחות כך שתרומתן של נשים לביטחון ולמערך הצבאי לעיתים קרובות מוקטנת או מוצגת כלא חשובה בכלל וכך יוצא שנשים מודרות לרוב מתפקידים קרביים וממשרות פיקוד בכירות.
אקטיביזם חברתי: פעילות חברתית אשר במסגרתה עולה קריאה לשינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה לחולל שינוי בחברה. חלק מהיות אדם אזרח במדינה דמוקרטית הוא היכולת לבטא בחופשיות את עמדתו ובתוך כך, קריאה לפעולה כדי לשנות את המצב הקיים. מרבית האזרחים מתקשים לשבור את שגרת החיים כדי להוביל לשינוי, אבל בדרך כלל נמצאים האנשים שלוקחים חלק בפעולות לשינויי המצב.
הקשר לנושא: עם השנים נשים מציגות את עמדתן ומוחאות עבור קבלת שוויון הזכויות שמגיע להן מצה"ל.