חברות:
חברות (סוציאליזציה): חברות הוא התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים. תהליך החברות מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמשפיעים על חינוכו והתפתחותו. מקובל למנות מספר סוכני חיברות עיקריים: (א). הורים ובני משפחה, (ב). מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה, (ג). חברים – ובמיוחד קבוצת השווים, (ד). אמצעי התקשורת.
אמצעי תקשורת ההמונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, פרסומות וכו') הם אחד מסוכני חיברות רבים בחברה. למעשה, התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.
המושג חברות מתקשר לעישון סמים ואלכוהול מכיוון שבני נוער וצעירים מושפעים מאוד מהחברים שלהם. אם אדם נמצא בסביבה שבה עישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים נפוצים ומקובלים, הוא עשוי להרגיש לחץ חברתי להתנסות בהם כדי להשתלב ולהיות חלק מהקבוצה. בתרבויות שונות ישנם ציפיות שונות לגבי התנהגות גברים ונשים. לדוגמה, שתיית אלכוהול בכמות גבוהה עשויה להיתפס כסממן של “גבריות” בקרב קבוצות מסוימות.
תהליך החברות מתחיל בבית, והערכים והנורמות שההורים מעבירים משפיעים מאוד על יחסו של הפרט לשימוש בסמים, עישון ואלכוהול. אם הורים מעשנים או צורכים אלכוהול בקביעות, ילדיהם עלולים לראות בכך התנהגות נורמלית ולחקות אותה. פרסומות, סדרות טלוויזיה, סרטים ורשתות חברתיות מעבירים מסרים גלויים וסמויים לגבי השימוש באלכוהול, עישון וסמים. כאשר דמויות נערצות מציגות התנהגות זו כמשהו נורמלי, הצופים עלולים להיות מושפעים ולחקות את ההתנהגות הזו.
לסיכום, תהליך החברות משפיע באופן משמעותי על תפיסות והתנהגויות הקשורות לעישון, שימוש בסמים וצריכת אלכוהול. הסביבה החברתית, המשפחה, המדיה והחוקים כולם ממלאים תפקיד בעיצוב עמדותיו והתנהגותו של הפרט כלפי חומרים אלו.
רשתות חברתיות
רשתות חברתיות (מדיה חברתית): מדיה ברשת האינטרנט, שמבוססת על תוכן גולשים. הם היוצרים את מרבית התוכן. לרשתות חברתיות יתרונות רבים כמו: יצירת ושימור קשרים בינאישיים וקהילתיים בקלות ובלי תלות במרחק, העברת מסרים בצורה מהירה ולקהל רב ועוד. יש להן גם חסרונות וסכנות כמו: אבדן פרטיות, עידוד הפצת פיק ניוז ובריונות ברשת.
סוגי תוכניות ריאליטי
תוכניות מבוססות הפקה ומשתתפים - ההפקה והמשתתפים (הנבחרים ע"י ההפקה), הם המנוע העיקרי מאחורי ההדחות וההתקדמות בתוכנית. למרות שהציבור הרחב ממלא בתוכניות אלו תפקיד מסוים (כמו "הצלה" של אחד המתמודדים), תפקיד זה אינו מרכזי. דוגמאות: "הישרדות", "רוקדים עם כוכבים", "מאסטר שף" או "המירוץ למיליון",
תוכניות המבוססות קהל (תוכניות אינטראקטיביות) - הקהל ממלא תפקיד משמעותי בהדחות, וקידום מועמדים מתוכנית אחת לבאה. תוכניות אלו משודרות במקרים רבים בשידור ישיר בפני קהל באולפן, המגיב לשידור ולמתרחש על הבמה ותגובותיו הם חלק מהתוכנית. עבורם ועבור הקהל בבית, פונים המשתתפים, המנחה וההפקה בכללה, בקריאה להשתתפות פעילה בתוכנית. למשל, הכוכב הבא, האח הגדול.
דוקו ריאליטי – תוכניות אלו הם שילוב של שני ז'אנרים: דוקומנטרי וריאליטי ולכן יכולות להיחשב כשייכות לכל אחד מהז'אנרים. התוכניות עוסקות בתכנים המתארים מציאות לא שגרתית (יחידה צבאית, חדר יולדות, דיור מוגן וכן הלאה), שיכולה לעניין קהלים רבים. אין בתוכנית משימות מטעם ההפקה, אין תחרות על לב הקהל ואין הדחות על ידי המשתתפים או הנמענים, אלא תיעוד של מצב עכשווי, אבל בזירה מציאותית. תוכניות אלה מורכבות בעיקר מעריכה של קטעים מצולמים המגיעים לידיה ממצלמות מעקב, מצלמות נסתרות או ביתיות, או של צוותים המתלווים למקצוענים בשגרת היום-יום שלהם (בעיקר צוותי הצלה) לדוגמא: "בייבי בום", "שוטרים" (Cops), "מחוברים", "מחוז ירושלים".
המושג רשתות חברתיות מתקשר לעישון סמים ואלכוהול מכיוון שפרסום תמונות וסרטונים של אנשים צורכים אלכוהול, סמים או מעשנים יכול לגרום לתופעה להיראות נורמלית, מושכת או אפילו רצויה. באינסטגרם או טיקטוק, אנשים מעלים תמונות וסרטונים ממסיבות שבהן יש שתייה מרובה או שימוש בסמים וגם יצירת טרנדים סביב מוצרים כמו סיגריות אלקטרוניות או שתייה מוגזמת עלולה להוביל לחיקוי מצד צעירים.
אושיות רשת ומשפיענים מציגים באור חיובי שימוש באלכוהול, סיגריות או סמים, זה עלול לגרום לעוקבים שלהם להרגיש שזה מקובל או אפילו נחשב סטטוס חברתי גבוה.
רשתות חברתיות מאפשרות גישה קלה יותר למידע על סמים, מקומות רכישה ואפילו קנייה ישירה של חומרים אסורים דרך קבוצות פרטיות או אפליקציות מסרים מוצפנות.
מצד שני, רשתות חברתיות יכולות לשמש גם לקידום מסרים חיוביים, קמפיינים נגד עישון, סמים ואלכוהול משתמשים בסרטונים ויראליים כדי להעלות מודעות לסכנות, דמויות מוכרות יכולות להשפיע לטובה על צעירים בכך שהן מציגות אורח חיים בריא ומדברות על נזקי החומרים הללו.
הרשתות החברתיות משחקות תפקיד מרכזי בהשפעה על תפיסות והתנהגויות הקשורות לעישון, סמים ואלכוהול, גם בהיבט השלילי של עידוד צריכה דרך לחץ חברתי ותוכן מטעה, וגם בהיבט החיובי של העלאת מודעות לסכנות והפצת מסרים מניעתיים.
פרסומות- פרסום חברתי לעומת פרסום מסחרי
פרסום מסחרי: הפצת מידע על מוצר, שירות או רעיון שמטרתו להגביר מכירות באמצעות מודעות בעיתונים, שלטי חוצות, תשדירים ברדיו ובטלוויזיה וכמובן באינטרנט.
הפרסומת המסחרית נועדה למכור את המוצר ומטרתו הינה רווח. המפרסם – חברה מסחרית.
פרסום חברתי: מסע פרסומי שנועד לקדם מטרות ושירותים חברתיים, שאינן למטרת רווח (הפסקת העישון, נהיגה בחגורה בטיחות, לא לנהוג בשכרות וכו'). המפרסם – חברה ציבורית/ממשלתית או עמותה.
המושג פרסום חברתי לעומת פרסום מסחרי מתקשר לעישון, סמים ואלכוהול מכיוון שבפרסום מסחרי חברות אלכוהול משתמשות בפרסומות המציגות שתייה
כחלק מחוויות מהנות, מסיבות והצלחה חברתית. בעבר, חברות טבק יצרו דימויים של “גבריות”, “סטייל” או “חופש” כדי לעודד אנשים לעשן (למרות שכיום יש
מגבלות רבות על כך). מסרים סמויים בפרסומות ובסרטים יוצרים תפיסה שאלכוהול הוא הכרחי להנאה. פרסום של סיגריות אלקטרוניות כ”פחות מזיקות” גרם
לצעירים רבים להתנסות בעישון.
בפרסום חברתי קמפיינים ממשלתיים או ארגוני בריאות משתמשים בפרסומות רגשיות שמציגות את הנזקים של עישון, אלכוהול וסמים (למשל תמונות של ריאות פגועות או סיפורי חיים של נפגעים).
סרטונים ברשתות החברתיות מציגים בני נוער שהפסיקו לעשן או להשתמש בסמים ומשתפים את האתגרים שהם עברו.
הם גם יוצרים לחץ חברתי הפוך, קמפיינים נגד עישון ואלכוהול משתמשים בטכניקות פרסום חזקות כמו סלוגנים קליטים, עיצוב ויזואלי מרשים ושימוש במשפיענים חיוביים.
לסיכום הקרב בין שני סוגי הפרסום משפיע על הנורמות החברתיות והחלטות אישיות של אנשים, במיוחד בקרב צעירים שנמצאים תחת השפעה חזקה של מדיה ורשתות חברתיות.
הבניה חברתית של המציאות
הַבְנָיָה חברתית של המציאות: לתקשורת חלק מרכזי בהשפעה על תפיסת המציאות של הנמענים. אמצעי התקשורת מציגים תמונה לא אובייקטיבית של המציאות.
זוהי מציאות מתווכת שתלויה פעמים רבות, בבעלי אינטרסים שונים כמו פוליטיקאים, טייקונים ואנשי תקשורת.
המושג הבניה חברתית של המציאות מתקשר לעישון, סמים ואלכוהול מכיוון שמה שנחשב “מקובל” או “אסור” משתנה בין חברות וזמנים שונים, בעבר, עישון נתפס כסמל סטטוס וגבריות, בעוד שכיום יש מגמה חברתית נגד עישון.
שתיית אלכוהול יכולה להיחשב כחלק מבילוי נורמטיבי בתרבות אחת, בעוד שבתרבות אחרת היא תיתפס כסטייה. וגם במדינות מסוימות קנאביס עדיין נחשב לסם מסוכן, ואילו במדינות אחרות הוא חוקי ומקובל לשימוש רפואי או פנאי.
בנוסף סטיגמות ודימויים חברתיים משתנים בזמנים שונים, עישון סיגריות בעבר נתפס כסמל לחופש, סטייל ותחכום. נרקומנים לעיתים נתפסים באופן שלילי,
ככאלה שאיבדו שליטה על חייהם. יין לעומת וודקה, יין נחשב יוקרתי ותרבותי, בעוד שוודקה עלולה להיות מזוהה עם צריכה מופרזת.
לסיכום הבניה חברתית של המציאות משפיעה על הדרך שבה אנשים תופסים עישון, סמים ואלכוהול. מה מקובל, מה נחשב מסוכן, ואילו התנהגויות נתפסות
כנורמליות. המדיה, התרבות, הנורמות והמדיניות הציבורית כולם מעצבים את התפיסות הללו, ולעיתים אף משנים אותן לאורך זמן.