מאמר זה מתאר את ההתפתחות של הדמויות השחורות באנימציה, ובדיסני בפרט. הוא נכתב רגע לאחר יציאתו של הסרט "הנסיכה והצפרדע" אשר היה הסרט הראשון של דיסני אשר עוסק בנסיכה שחורה.
בתור התחלה הכותב, ריצ'ארד ווטסון מספר על דמות מתוך הסרט "פנטזיה" של דיסני מ 1940, לדמות קוראים "Sunflower" היא הייתה מעוצבת כדוגמא קלאסית של הסטראוטיפ של ילידים אפריקאים, היו לה שפתיים גדולות משורבבות, והיא הסתובבה ללא חלק לבוש עליון, תפקידה היה לשרת את הקנטאורים, היא סידרה את שיערם, פרשה שטיח אדום לכבודם ובירקה את נעליהם, "מברקי נעליים" היה שם גנאי לאפריקאים באמריקה לאורך שנים. כל הפעולות של "sunflower" מציגות אותה כשפחה. ב1960, דיסני הוציאה גרסה מחודשת של הסרט ממנה הם מחקו את "sunflower" לחלוטין. (מצורף סרטון המדגים את ההבדל בין שתי הגרסאות).
בנוסף הכותב מדבר על "ג'ים קרואו" עורב מן הסרט דמבו אשר, מתנהג כייצוג של שחור אמריקאי מהתקופה של אחרי העבדות.
לכן הכותב מספר שעל הרקע התרבותי הזה של דמויות גזעניות ופוגעניות, ההצגה של נסיכת דיסני שחורה היא שינוי תרבותי מבורך. הכותב מצטט את פיטר דל וצ'ו מפיק הסרט, "הנסיכה וצפרדע", "הכוונה שלנו הייתה ליצור אגדה אמריקאית המתרחשת בניו אורלינס, לא התכווננו לתת לעולם את הנסיכה השחורה הראשונה של דיסני; זה התפתח באופן אורגני. הדאגה העיקרית שלנו עם טיאנה הייתה שהיא תעמוד מול כל אחת מהנסיכות הקודמות של דיסני".
"התקווה שלי היא שבפעם הבאה שלדיסני תהיה דמות ראשית אפרו-אמריקאית, זה לא יהפוך לנושא מרכזי", אומר דל ווצ'ו. "אני מקווה שהנסיכה טיאנה תפתח את הדלת לעוד הרבה סרטי אנימציה שבהם הדמויות פשוט במקרה שחורות".
מדיסון הארט, כותבת המאמר הזה טוענת שיש מחסור בדמויות שחורות בסרטי דיסני ושיש שימוש רחב בסטריאוטיפים בוטים. היא טוענת שזה משפיע לרעה על ילדים בעלי צבע עור כהה.
לדיסני לטענתה של הארט, יש היסטוריה ארוכת שנים של ייצוג שחורים בצורה לא מלאה ושימוש בסטראוטיפים פוגעניים, לדוגמא ב"נסיכה והצפרדע" טיאנה, נסיכת הדיסני השחורה הראשונה, אינה מיוצגת באופן מספק, במהלך שלושה רבעים מן הסרט, היא צפרדע, זה מסמל את חוסר הרצון של דיסני לעסוק בנסיכה שחורה. בכללי, הדמות השחורה היחידה בסרט שנשארת אנושית לאורך כל הסרט היא הנבל.
טיאנה היא גם הנסיכה היחידה, שמתמודדת עם קשיים פיננסיים, היא עובדת בשתי עבודות ואמה מנקה בתים למחייתה, לעומת סינדרלה, היפהפיה הנרדמת, שלגיה, ועוד... אשר חיות בטירות, יש להן משרתים ובגדים מפוארים. טיאנה לא משיגה את מטרותיה, עד שהיא מתחתנת עם גבר שעוזר לה להשיג את מטרותיה. דבר זה מראה שלמרות שייצוג הנשים בדיסני התפתח, נשים שחורות עדיין תלויות בגבר שיפרנס אותן.
הארט מצביעה על כך שדיסני מקשרים לרוב את הצבע השחור לרוע ואת הצבע הלבן לטוב, לדוגמא בשלגייה, בסרט יש מלכה רעה לבושה בשחור, אשר גרה בטירה שחורה, מלאה בחולדות שחורות, מוקפת ביער מפחיד ושחור אשר מלא בעטלפים וינשופים שחורים ומפחידים. מהצד השני נמצאת שלגיה, מוקפת בציפורים וחיות לבנות, ארון הקבורה שלה מלא בפרחים לבנים, הנסיך אשר מציל אותה רכוב על סוס לבן, ובסוף הם רוכבים לעבר טירה לבנה.
דיסני שולטת בכשליש מהשוק לסרטי ילדים ע"פ cnbc.com רוב הילדים פונים לדיסני כשהם רוצים בידור, מחקר מראה שמאוד חשוב לילדים לראות דמויות אשר הן ומשפחותיהן נראות ונשמעות כמוהם. מחקר נוסף מראה שילדות וילדים שחורים, סובלים מחוסר ביטחון לאחר צפייה בסרטי דיסני, עקב חוסר בדמויות שחורות וייצוג דל שלהן. ילדים לבנים לעומת זאת מקבלים תחושת ביטחון עצמי מוגבר.
דיסני מנוהלת ע"י רוב של גברים לבנים, זו כנראה הסיבה שיש קושי ומחסור בייצוג מיעוטים בדיסני, בינהם האפרו-אמריקאים.
הארט קוראת לאולפני דיסני, לשנות בדחיפות את הסטראוטיפים הגזעניים בקולנוע, ולהביא דמויות שחורות אותנטיות ואמיתיות כדי לשפר את ביטחונם העצמי של ילדים שחורים.
מאמר זה הוא מאמר דעה של מריה קלקו, אשר כותבת בעבור אוניברסיטת "טמפל".
אחרי 34 שנים דיסני מוציאה את החידוש לייב אקשן שלה לבת הים הקטנה, לתפקיד הראשי מלוהקת האלי ביילי, הליהוק הזה שלשחקנית אפרו-אמריקאית עשה גלים וגרם לרשת לגעוש. לאחר ההכרזה של הסרט ב2019 אמרות גזעניות נאמרו, מבקרי סרטים טענו שבת הים הקטנה לא יכולה להיות שחורה.
אבל לא כל התגובות היו רעות, סרטונים של ילדים שחורים שמגלים על הליהוק הציפו את הטיקטוק, מאטל הוציאו בובה של בת הים הקטנה השחורה, והיא הפכה לנמכרת ביותר באמאזון באותו החודש.
לפי רוב מארשל הבמאי, לא הייתה אג'נדה מאחורי הליהוק הזה והוא נוצר רק עקב בחירת השחקנית המתאימה ביותר לתפקיד.
שרי הופ, מומחית למדיה לילדים אומרת: "חשוב לקבל דמות של דיסני שהיא לא רק נסיכה מצוירת אלא לייב אקשן, אדם אמיתי בשר ודם שילדים יכולים לקבל ממנו השראה. הסיבה לכך היא שאנשים "צבעוניים" נוטים פחות לראות את עצמם משתקפים בתקשורת. הם אחת הקבוצות הלא מספיק מיוצגות בהוליווד. הורים לילדים "צבעוניים" אמרו כמה קשה להם למצוא מודלים לחיקוי בתקשורת עבור ילדיהם בהתחשב בחוסר הייצוג הזה בהוליווד. הדמות הפופולרית של דיסני כאישה שחורה מותירה חותם חזק וחיובי במוחם, במיוחד כשהם רואים את הדמות הזו משתנה מלבנה לשחורה. אם דיסני יכול לעשות את זה, כולם יכולים לעשות את זה."
רולאנד וויליאמס, מומחה לספרות וקולנוע הוליוודי אפרו-אמריקאי אומר: "הדור הנוכחי מקבל נוף דרך סרטים, כדי שיוכלו לקבל פרספקטיבה שונה, והערכה גדולה יותר של ההבדלים האנושיים. ייצוג של אישה אפרו-אמריקאית מושא לאהבה וכיצור יפה, צריך להיות טבעי. גרסה זו של בת הים הקטנה נהדרת לצעירים מכיוון שהיא מאפשרת להם להעריך טוב יותר את הגיוון ולהשיג תחושה טובה יותר של העולם. גיוון והכלה בקולנוע ובטלוויזיה יכולים למשוך קהל גדול יותר ונראה כאותנטי ומהנה יותר."
שרי הופ- "יהיה קשה להמציא כללים ספציפיים לגבי הליהוק. מצד אחד, הייתי רוצה שהוליווד רק תחשיב כישרון. מצד שני, היכולת לספר סיפורים אותנטיים עם דמויות מגזע או מוצא מסוים חשובה גם היא. הנושא של ליהוק עיוור צבעים נוגע בנושאים של הזדמנויות וליתר דיוק לגבי גזענות. אם אנשים ננעלו מחוץ לאודישנים בגלל שהשיחה יצאה לגזע מסוים או למוצא אתני, זה מרחיק את ההזדמנות. אנחנו רוצים להגיע למקום שבו כל אחד עם כישרון יכול לעשות אודישן. הסיפור של אריאל אינו קשור באתניות או בגזע שלה, אבל יש סיפורים היכן שהוא נמצא. במקרים אלה, אנו רוצים שהסיפורים יספרו עם שחקנים שיש להם קשר אותנטי לדמות הזו בדרך כלשהי."
רולאנד וויליאמס- "אנחנו בעידן חדש שבו הליהוק צריך להתבסס יותר על כישרון מאשר על גוון עור. אבל קשה לומר מתי יתרחש ליהוק עיוור צבעים כי אנחנו מאוד מודעים לצבע. ליהוק עיוור צבעים הוא קשה לביצוע. האירוניה היא שבתרבות הפופ האמריקאית המוקדמת, אנשים לבנים שיחקו אנשים צבעוניים לשמחת הקהל. למעשה, הופעות "בלאק פייס" היו הצורה הראשונה של בידור פופולרי בארץ. אנשים צבעוניים לא יכלו להציג את עצמם. אף אחד לא אמר כלום על זה. רק עכשיו יש זעם כשהתפקידים מתהפכים. למה אנשים צבעוניים לא יכולים לשחק את עצמם? למה אנשים צבעוניים לא יכולים לשחק דמויות לבנות או ללכת מעבר לתפקידים מוגדרים מסוימים? מדוע שחקנים שחורים לא יכולים לקבל את התפקידים שפעם היו שמורים לאנשים לבנים? למעשה, למה אנחנו לא יכולים לקבל סופרמן או וונדר וומן אינדיאנית או סינית, או וונדר וומן, למשל, מכיוון שהדמויות האלה הן פרי דמיונו של האדם? האם לא הגיע הזמן שהוליווד תפסיק לשמור תפקידים ראשיים ללבנים בלבד?"
בגדול, מריה קלקו טוענת שליהוקה של שחקנית שחורה לתפקיד בת הים הקטנה הוא טוב, ושהוא התחלה של שינוי מבורך לעבר שוויון בלפי גזע.
לדעתי, למרות שליהוק שחקנים ראשיים שחורים הוא דבר חשוב מאוד, אבל הדמות של בת הים הקטנה, אשר נכתבה כדמות לבנה, היא לא יכולה להיות משהו שונה, לא מתוך אפליה אלא מתוך נאמנות למקור, רוב מארשל טוען שהבחירה היתה נטולת אג'נדה אבל אני חושב שליהוק זה היה בכוונה תחילה, ונועד להתחנף לתרבות ה"WOKE" כלומר שאיפה מוגזמת של צעירים לשוויון מגדרי וגזעי. מה שיצר ליהוק מאולץ ולא מתאים.