מאמרים

המאמר עוסק בהסבר למה אנשים מעדיפים לתקשר ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וווטסאפ מאשר פנים מול פנים, במיוחד לאחר יום עבודה ארוך ומייגע. הסיבה לכך היא שהאינטראקציה באמצעות מחשבים דורשת פחות מעורבות רגשית וקוגניטיבית. במהלך אינטראקציה פנים אל פנים, יש להפעיל אזורים במוח המעורבים בהבנת רגשות וכוונות, וכוללים קריאת אותות בלתי מילוליים כמו הבעות פנים ושפת גוף. אינטראקציות וירטואליות, לעומת זאת, מציעות תקשורת פחות תובענית, חסרה את האתגרים הרגשיים הללו ומאפשרת תקשורת פחות מסונכרנת ומורכבת. במקרים רבים, נרצה להימנע מהתמודדות עם קושי רגשי ומנטלי, ולכן נבחר לתקשר דרך הרשתות החברתיות.

השימוש ברשתות החברתיות בישראל נפוץ מאוד, כאשר 83% מהתושבים משתמשים בהן באופן יומיומי, גבוה יותר מאחוז השימוש בארצות הברית (73%). בקרב בני הנוער, האפליקציות הפופולריות ביותר הן ווטסאפ, אינסטגרם, יוטיוב וטיקטוק. עם זאת, למרות השפעתן החיובית במקרים של חיזוק קשרים חברתיים ותמיכה, נמצא כי רשתות חברתיות גורמות למתח נפשי בקרב צעירים, כאשר 70% מהצעירים בגילאי 12-21 חווים חרדה ולחץ בעקבות השימוש בהן. לסיכום, למרות ההשפעות החיוביות של הרשתות החברתיות, יש להן גם צדדים שליליים כמו חרדה נפשית, לחץ חברתי וחשיפה לתכנים מקטבים או מסוכנים, המשפיעים במיוחד על הדור הצעיר. 

דאגה נפוצה היא שהזמן המושקע במדיה חברתית גוזל זמן של אינטראקציות פנים אל פנים, תופעה הנקראת "עקירה חברתית". זוהי דאגה ישנה שמלווה טכנולוגיות שונות, כמו טלפונים, ויש המאמינים שהן מחליפות קשרים אישיים. מחקר שנערך על ידי ג'פרי הול הראה כי כאשר אנשים נמנעו משימוש במדיה חברתית, הם לא הוציאו יותר זמן על אינטראקציות פנים אל פנים עם חברים ובני משפחה. למעשה, הם השקיעו יותר זמן בפעילויות אחרות, כמו עבודה וניקיון. הול מסיק כי המדיה החברתית לא מחליפה קשרים חשובים, כיוון שבני אדם נוטים לתקשר עם הקרובים להם בדרכים שונות, כמו הודעות טקסט, שיחות טלפון וזמן פנים אל פנים.

מחקר שנערך לאחרונה מצא כי בני נוער כיום מבלים פחות זמן באינטראקציות חברתיות פנים אל פנים, כמו יציאות למסיבות או נסיעות משותפות, בהשוואה לדור הקודם. זאת בעקבות השימוש הגובר במדיה הדיגיטלית. עם זאת, ברמה אישית, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות נמצא כקשור באופן חיובי לאינטראקציות חברתיות אישיות. בני נוער שמבלים יותר זמן ברשתות דיווחו על תחושת בדידות רבה יותר.

חוקרת בשם דנה בויד טוענת כי בני נוער לא מחליפים את הזמן החברתי הפיזי במדיה החברתית, אלא שהשימוש בה נגרם ממגבלות חברתיות אחרות, כמו הורות מגבילה. כלומר, הרשתות החברתיות עשויות להוות תוצאה של חוסר הזדמנויות לפגוש בני גילם באופן אישי.

למרות השפעות שליליות אפשריות, המדיה החברתית פופולרית מאוד בקרב בני נוער, עם 81% מהם המשתמשים בה. השפעתה על ההתפתחות הקוגניטיבית והבריאות הנפשית של בני נוער היא נושא שגורם לדאגות, שכן היא יכולה להיות גם מקור לסיכון וגם להזדמנויות.

הפעילות הדיגיטלית, ובפרט השימוש במדיה החברתית, גורמת לנו להתרחק ממפגשים פיזיים, לשבת יותר, ולהשקיע פחות במערכות יחסים עמוקות. עם הנוחות של קניות אונליין, שירותים בצ'ט ושיחות בוואטסאפ, אנו מעדיפים לבצע יותר פעילויות מאחורי המסך, מה שחוסך זמן ומאמץ. מחקר שנעשה ב-2016 בארה"ב מצא כי בני נוער כיום מבלים שעה פחות ביום עם חברים לעומת בני נוער בשנות ה-80, מה שמעיד על ירידה במפגשים פנים אל פנים, שנגרמת בעקבות השפעת הטכנולוגיה על התקשורת והאינטראקציה החברתית. 

המאמר "איך המדיה החברתית משפיעה על ההתנהגות שלנו במרחב הפיזי? - גיל מרטנס" מתאר חלק מההשלכות של חשיפה זו על בני נוער, כגון השפעה על התנהגות, רגשות ותפיסת המציאות, אשר תואמות את הרעיון של "אובדן הילדות" על ידי טשטוש הגבולות בין עולמות הגילאים. יתרה מכך, המאמר מצביע על כך שבני הנוער מושפעים מתכנים אלימים ברשת יותר ממבוגרים מכיוון שאצלם אין הפרדה ברורה בין העולם הפיזי והווירטואלי; הם נולדו לתוך עולם היברידי והטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחייהם. חוסר ההפרדה הזה תומך ברעיון של "אובדן הילדות" בכך שהחוויות והמידע אליהם נחשפים בני הנוער באינטרנט מטשטשים את הגבולות בין עולם הילדות המוגן יחסית לעולם המבוגרים.