טיפים לעולם הסולארי

1. ביצוע סקר קבלנים וקבלת מספר הצעות מחיר - כמו כל עבודה רצוי וחייב לקחת 3 הצעות מחיר שכן המחירים בהתאמה לתכולת העבודה תחזק את חוות הדעת על הקבלן איתו בסוף תחליטו ללכת .

2. מצב איטום גג המבנה - מערכת סולארית הינה רכיב על הגג שאינו זז ממקומו ברגע שחוזה עם חברת חשמל נחתם והתחלתם להרוויח כסף מהמערכת החוזה הוא ל-25 שנה משמע המערכת עובדת 25 שנה על הגג וכל פירוק שלה או חוסר ביצוע הוא יחס ישיר לרווחיות המערכת ולכן יש לוודא תקינות איטום גג המבנה .

נכון אפשר לבצע לאחר ביצוע מערכת סולארית אך עדיין רצוי ,טיפ לגגות משופעים הוא לבצע בדיקת המטרה(הנהוגה בענף הבנייה) לפי תקן המבנה שזה בעצם לדמות גשם בהספק גבוה על גג וכך לזהות מקור נזילות או בעיות איטום .

3. מיקום עמדת ממיר: הממיר(inverter) במערכת הסולארית ממיר את החשמל שמופק מהפנאלים ב -DC וממיר אותו לAC דבר זה אומר שממיר פולט קרינה ברדיוס של 1.5 מטר מסביבו ויש להתקין אותו לא ליד חדרי קבע או מקומות בהם יש ישיבה ממושכת ,לרוב נמקם אותו על גג המבנה איך אם אין ברירה אז על דופן קיר שאינו בשימוש מעברו השני. אז אם במקרה כבר התקנת ממיר וזה אינו בהנחיות לעיל עליכם לשנות את המיקום בהקדם.

4. בחירת קבלן מבצע- בחירת קבלן מבצע תעשה אחרי  בחינה שלכם ועל ידי המלצות/התרשמות מפרוייקטים בעבר או אפילו ביקור בפרוייקט עבר של המציע, בסולארי כמו כל הענף יש הרבה קבלנים ודרך לדעת את מי לבחור או להתקדם היא על בסיס המלצות מהעבר או פרוייקטים קיימים של הקבלן/מציע לאותו שירות ,משמע קבלן שעושה מערכות מסחריות פחות מתאים למערכות ביתיות ולהפך.

5. אישורי קונסטרוקטור - מערכת הסולארית עומדת בכלל חוקי הבניה אך יש לבדוק זאת על ידי קונס' ולקבל על כך אישור גם לאחר התקנה שאכן המערכת נבנתה על פי התקנים ויציבה למשך תקופת חייה, שימו  לב שעליכם לבדוק אותה על ידי קונס' כל שנה על פי חוק או לצורכי ביטוח.

6. חשמלאי לבדיקת מערכת החשמל - בסופו של יום חשמל הוא לב מהערכת הסולארית ויש לבדוק אותה באופן שנתי על ידי חשמלאי בהתאם לגודל המערכת כך יהיה גם רישיונו. יש לוודא שגם במהלך ההתקנה מי שמבצע לכם עבודות בארון החשמל הוא חשמלאי מוסמך לכל הפחות שכן ברגע של אירוע חשמלאי או חלילה פציעה או מוות כמזמין העבודה יש לכם אחריות לבדיקת תעודות מסמיכות לבעל המקצוע שהגיע לעבוד בביתכם/בשטח שלכם, במידה ולא עשיתם זאת הנכם חשופים לתביעה על נזק שייגרם לבעל המקצוע בשטח/העסק שלכם .

7. בדיקת חשבון חשמל - בכללי כדאי לבדוק את חשבון החשמל שלכם ולהבין כמה אתם משלמים , היום תוכלו להוזיל את חשבון על ידי ספקים שונים אבל להבין מה הוא גודל החיבור והאם אתה יכולים להתקין מערכת סולארית על גג הבית ובאיזה הספק ובמקרה של אגירה עליכם להבין איך הצריכה החשמלית עובדת על מנת להתאם את המערכת אגירה לביתכם (ועל זה נרחיב בפירוט במאמר אחר)

8. ניטור ותחזוקת המערכת - הינו חלק מאוד חשוב בחיי המערכת ,הקמת מערכת ביתית לוקחת יומיים אולי שלושה ואז המערכת עובדת 25 שנה , ללא תחזוקה כראויה ונכונה המערכת לא תייצר את מה שהובטח לכם ובטח לא תחזיר את השקעה שלה במועד שאמרו לכם,ולכן עליכם:

   1. לבחון את ביצועי המערכת באופן יומי או דו יומי אל מול פורטל הניטור של  המערכת.

   2. לבצע בדיקות שנתיות לרכיבי החשמל וקונס' למערכת ובכך לעשות מה שנקרא תחזוקת מנע שתעלה סכומים בודדים במקום שיקרה אירוע חריג עם תשלום גדול ועוגמת נפש כגון פגיעה בחיי אדם חלילה וגם רכוש .

   3. שטיפת המערכת לחודשי הקיץ דבר ששומר על ביצועי המערכת לאורך חודשי הקיץ ,נכון שיגידו לכם כל חודש אך זה תלוי בתנאי מזג האוויר בסביבתכם וגורמי השפעה השונים על המערכת כגון שיפוע הפנאל , רמת אבקנים באוויר , קרבה לתעשיה ועוד.

על כן עליכם להתייעץ עם בעל מקצוע לגבי כמות השטיפות במקום המערכת ואולי במידה וזה אפשרי(בטיחותית) לשטוף בעצמם את המערכת עם מערכת של מים מסוננים ובכך לחסוך כסף על שטיפה , להבטיח הכנסה קבועה. כיום ישנם פתרונות של צינורות טלסקופים עם מברשת וכניסת מים שמאפשרים שטיפה יעילה ואיכותית – יש אפילו מוצר ישראלי מאוד טוב ניתן לחפש בגוגל .

9. הפכת ליצרן חשמל מבלי שידעתם – ההבנה שהפכת ליצרני חשמל מבלי שידעתם לא ברורה  לכם ויש לכך משמעות. שמוכרים לכם מערכת של 60-120 אלף שח למערכת ביתית אתם אינכם מבינים שהמערכת עולה יותר כי היא נכס מניב והמשמעות היא שהינכם רוצים שהמערכת זה תייצר לכם הכנסה פאסיבית ותהפוך איתכם ליצרני חשמל ולאחר 4-6 שנים תפסיקו לשלם חשמל/תשלמו ממש מעט /תרוויחו באופן חודשי אפילו במודלים מסויימים. ולכן המערכת הביתית הממוצעת לא עלתה לכם 60-120 אלף שח אלא 300 עד 500 אלף ₪ לאורך תקופת חייה המערכת ל25 שנה ובכך תייחסו חשיבות לאופן ביצוע המערכת, טיב הביצוע ,אופן הביצוע .

10. מערכת סלוארית= השבחת הנכס – מערכת סולארית על גג מבנה פרטי מעלה את הערך שלו ותורמת לבידוד טרמי של גג המבנה שמתבטא בחשבון חשמל נמוך במקצת בחודשי הקיץ החמים, אם הייתם הייתם מוכרים את הבית שלכם עם מערכת סולארית כנראה שהייתם משיגים מחיר טוב יותר או עוד קלף להתמחות במשא ומתן.

לסיכום :

• מערכת סולארית הינה השקעה יציבה עם תשואה מצוינת. זהו אפיק הכנסה מצויין בעל ערך מוסך אקולוגי ,ביטחון אנרגטי וחשיבה לטווח רחוק.

• היום במערכות ביתיות לא תמיד לוקחים מפקח או מנהל פרוייקטים, אך לדעתי הדבר הינו טעות , עיניים מקצועיות שיעברו על המערכת שלכם היא קריטיות לתפקודה של המערכת וביצועיה. הקבלנים היום בסולארי הינם קבלנים טובים וכל אחד בתחומו עושה עבודה מדהימה אך עדיין ברגע שאף אחד לא מפקח על הפרויקט או מנהל אותו אין מי שדואג לאינטרס שלך כלקוח ואתה אינך מספיק מקצועי או מבין בתחום כדי לדעת מה בוצע והאם בוצע כראוי על פי החוק והתקנים במדינת ישראל .

• אלו הם טיפים שיעזרו לך כלקוח להבין קצת יותר בהקמה של מערכת סולארית ביתית . אך הם אינם באים להחליף פיקוח או ייעוץ באופן מקצועי ועל ידי בעלי מקצוע .

עתיד האנרגיה בישראל – השמש כמנוע הצמיחה הבא

ישראל נמצאת בתקופה קריטית של מעבר לאנרגיות מתחדשות. אם בעבר התבסס המשק כמעט לחלוטין על גז טבעי ופחם, הרי שכיום כבר למעלה מ־12% מהחשמל מיוצר ממקורות מתחדשים – ובראשם האנרגיה הסולארית. על פי יעדי הממשלה, עד שנת 2030 נגיע ל־30% אנרגיה ירוקה, ובטווח הארוך – יעד שאפתני של 95% עד שנת 2050.

המשמעות פשוטה וברורה: בתוך שנים ספורות כל בית, מבנה ציבורי או עסקי בישראל צפוי לקחת חלק פעיל במהפכה האנרגטית.

יתרונות האקלים והסביבה המקומית

לישראל יתרון ברור – יותר מ־300 ימי שמש בשנה, קרינה ישירה גבוהה ותנאי שטח מגוונים שמאפשרים התקנות כמעט בכל מקום. יחד עם מגבלות הקרקע של מדינה קטנה וצפופה, הפתרון המרכזי והיעיל ביותר הוא מערכות סולאריות על גגות. לכן הממשלה כבר קבעה שכל מבנה מסחרי חדש יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים – צעד שמבטיח שכל שטח פנוי ינוצל לייצור חשמל נקי.

בנוסף, המערכת הסולארית מציעה יתרון כפול: היא גם חוסכת כסף ומייצרת הכנסה פאסיבית למשקי הבית ולעסקים, וגם מסייעת להשבחת הנכס ושמירה על איכות הסביבה.

רגולציה גמישה שמעודדת התקנות

כדי לעמוד ביעדים הלאומיים, נוקטת המדינה בצעדים רגולטוריים מתקדמים שנועדו להקל על האזרחים והעסקים. תהליכי הרישוי הופכים קצרים ופשוטים יותר, קיימות הקלות במסלול נט-מיטרינג (קיזוז ייצור מול צריכה) והמדיניות הכללית מעודדת יזמים, בעלי גגות ובעלי נכסים להשקיע בסולארי.

הגמישות הזו מאפשרת גם לשחקנים קטנים – בעלי בתים פרטיים, מושבים וקיבוצים – לקחת חלק פעיל בשוק האנרגיה, ולמעשה להפוך ליצרני חשמל. במקביל, הממשלה משקיעה בפיתוח תשתיות חכמות ומיקרו-רשתות (Energy Islands) שמאפשרות גמישות וביטחון אנרגטי גם במצבי חירום.

הסולארי – השחקן המרכזי בעתיד

בזכות תנאי השטח, עודפי הקרינה והרגולציה התומכת, הסולארי צפוי להיות השחקן המרכזי בעתיד האנרגיה בישראל. כבר היום מדובר במקור הייצור המתחדש הזול ביותר, עם זמני החזר השקעה מהירים במיוחד. מגמה זו צפויה להתחזק עם כניסת טכנולוגיות אגירה מתקדמות, שיאפשרו שימוש בחשמל הסולארי גם בשעות הערב והלילה.

יתרון נוסף הוא הגמישות: מערכת סולארית יכולה להיות מותקנת כמעט בכל גג – מבניין מגורים ועד מרכז לוגיסטי – ולהתחבר בקלות יחסית לרשת. השילוב בין פשטות ההתקנה, גמישות רגולטורית ותשואה כלכלית גבוהה הופך את הסולארי ללב המהפכה.

לסיכום

ישראל מתקדמת במהירות לעתיד שבו רוב האנרגיה תגיע מהשמש. השילוב בין יתרון אקלימי מובהק, רגולציה תומכת ויעדים לאומיים שאפתניים מציב את הסולארי במרכז הבמה. זהו לא רק מקור אנרגיה – אלא מנוע כלכלי, סביבתי וביטחוני שיבטיח לישראל עצמאות אנרגטית לשנים רבות.

גגות משותפים בישראל – הפוטנציאל הסולארי להכנסה פאסיבית

בישראל, מדינה שטופת שמש כמעט כל ימות השנה, מסתתר נכס יקר ערך שלא תמיד זוכה לתשומת הלב הראויה: גגות משותפים בבנייני מגורים. אותם שטחים ריקים או לא מנוצלים יכולים להפוך בקלות למקור הכנסה פאסיבית יציבה, תוך חיזוק הקיימות ותרומה אמיתית ליצירת אנרגיה מתחדשת.

איך זה עובד בפועל?

התקנת מערכת סולארית על גג משותף מאפשרת לייצר חשמל נקי באמצעות פאנלים פוטו־וולטאיים. את החשמל ניתן לנצל בשתי דרכים מרכזיות:

• שימוש בצריכה פנימית של הבניין (תאורה, מעליות, חניה וכד’), מה שמקטין את הוצאות התחזוקה החודשיות של הדיירים.

• מכירת עודפי החשמל לרשת הארצית, וקבלת תשלום מחברת החשמל בהתאם להסדרי רגולציה סולארית בישראל.

כך הופך הגג המשותף מנכס סטטי למנוע כלכלי שמייצר ערך לדיירים לאורך שנים.

רגולציה ותמריצים – מה חשוב לדעת?

המדינה מעודדת פרויקטים של אנרגיה סולארית באמצעות מודלים כלכליים שמאפשרים לדיירים לקבל החזר כספי עבור החשמל המיוצר. בנוסף, קיימות הקלות ברישוי ובבירוקרטיה עבור מערכות בהיקפים קטנים ובינוניים, מה שמקל על יזמים וועדי בתים להיכנס לתחום.

החוק אף מאפשר לחברות ניהול אנרגיה להקים מערכות על גגות משותפים ולהתחלק בהכנסות עם הדיירים – כך שגם בניינים שבהם אין יכולת לנהל פרויקט עצמאי יכולים ליהנות מהיתרונות.

כמה אפשר להרוויח?

הפוטנציאל הכלכלי משתנה בהתאם לגודל הגג, רמת הקרינה הסולארית באזור ותעריפי החשמל. לדוגמה:

• גג בבניין בן 4–5 קומות יכול להתאים למערכת בהספק של כ־30 קילוואט.

• מערכת כזו עשויה להניב הכנסה שנתית של 25,000–40,000 ₪, בהתאם להסדרים ולצריכת החשמל בפועל.

• ההשקעה הראשונית מוחזרת לרוב תוך 5–7 שנים, ולאחר מכן מדובר ב־הכנסה פאסיבית נקייה לאורך 20 שנה ואף יותר.

יתרונות נוספים

מלבד ההכנסה הפיננסית, יש להקמת מערכת סולארית יתרונות נוספים:

• חיסכון בהוצאות תחזוקה של הבניין.

• קיימות סביבתית והפחתת פליטות מזהמות.

• חוסן אנרגטי – ייצור חשמל עצמאי שמקטין את התלות ברשת.

• עליית ערך הנכס – דירות בבניינים עם מערכות סולאריות נחשבות אטרקטיביות יותר.

מבט קדימה – מהפכת הגגות המשותפים

בישראל יש מאות אלפי גגות משותפים פנויים, והפוטנציאל הלא ממומש עצום. ככל שהמודעות הציבורית גוברת והרגולציה הופכת נגישה יותר, תחום זה צפוי לגדול במהירות ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ל־אנרגיה ירוקה בישראל.

גג משותף כבר אינו "שטח מת". הוא יכול להפוך לנכס מניב שמייצר הכנסה פאסיבית, תורם לקיימות ומחזק את הקהילה כולה. ההזדמנות נמצאת ממש מעל הראש – וכל מה שנשאר הוא לנצל אותה.

אגירת אנרגיה סולארית – העתיד של האנרגיה המתחדשת וחוסן אנרגטי

בעשור האחרון נרשמה קפיצה אדירה בהיקף השימוש ב־אנרגיה סולארית בישראל ובעולם. פאנלים פוטו־וולטאיים מותקנים על גגות בתים, מפעלים ושדות סולאריים רחבי־היקף מייצרים חשמל נקי וזול. אך כדי לממש את הפוטנציאל המלא של השמש, יש לפתור אתגר מרכזי: כיצד לאגור אנרגיה סולארית ולהשתמש בה גם בלילה או בשעות עננות. כאן נכנסות לתמונה מערכות אגירת אנרגיה סולארית, שהופכות למרכיב חיוני בחוסן האנרגטי של כל מדינה וארגון.

למה חשוב לאגור אנרגיה סולארית?

אנרגיה סולארית זמינה בעיקר בשעות היום, אך הביקוש לחשמל אינו פוסק גם בלילה. ללא יכולת אגירה, נדרש גיבוי יקר ומזהם מדלקים פוסיליים. אגירת אנרגיה סולארית מאפשרת לייצר חשמל ירוק בזול בצהריים, לשמור אותו בסוללות, ולנצל אותו בשעות השיא או בזמן הפסקות ייצור. כך נבנה חוסן אנרגטי אמיתי, תוך חיסכון כספי והפחתת פליטות מזהמות.

טכנולוגיות מרכזיות באגירה סולארית

• סוללות ליתיום-יון (Lithium-ion) – הטכנולוגיה הנפוצה ביותר לאגירה סולארית ביתית ומסחרית, בזכות יעילות גבוהה ועלויות יורדות.

• סוללות מצב מוצק (Solid-State Batteries) – דור חדש המבטיח בטיחות גבוהה יותר וצפיפות אנרגיה משופרת.

• אגירת מימן ירוק – הפיכת עודפי חשמל סולארי למימן שניתן לשמור לאורך זמן ולהמיר בחזרה לחשמל.

• אגירה תרמית – שימוש בחום מהשמש לאגירה והפקת חשמל בשעות מאוחרות יותר.

יתרונות לחוסן אנרגטי

שילוב מערכות אגירת אנרגיה סולארית מביא יתרונות ברורים:

• עצמאות אנרגטית והפחתת התלות בדלקים מיובאים.

• רציפות תפקודית לעסקים ובתים גם בזמן הפסקות חשמל.

• יציבות רשת החשמל ושילוב מוגבר של אנרגיה ירוקה.

• עמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת בישראל ובסטנדרטים בינלאומיים.

המבט קדימה

התחזיות מצביעות כי עד 2030, רוב מערכות האנרגיה המתחדשת החדשות יכללו פתרונות אגירת אנרגיה סולארית כחלק אינטגרלי מהפרויקט. ככל שמחירי הסוללות יורדים והטכנולוגיה משתכללת, המגמה צפויה להתעצם. בישראל, שבה כמות ימי השמש היא מהגבוהות בעולם, מדובר בהזדמנות עצומה לשדרוג המשק האנרגטי ולבניית חוסן אנרגטי לאומי.